בגלל מילה אחת: הטעות המשטרתית שגרמה למעצר

הגבר נעצר בחשד לביצוע עבירת איומים נגד אשתו לשעבר והמשטרה הביאה אותו להארכת מעצר בה נטען על ידי המשטרה כי החשוד איים על המתלוננת בכך שאמר לה כי "ימיה ספורים". בדיון הארכת המעצר אמר עו"ד ליאור רונן, שייצג את החשוד מטעם הסניגוריה הציבורית, כי הוא אמר למתלוננת ש"ימיה במשק ספורים" וזאת כיוון שהגיש נגדה בקשה לסילוק יד מהמשק שבו היא מתגוררת, ואשר שייך למשפחתו. את זה, המשטרה לא ראתה לנכון לציין בבקשת המעצר או בדו"ח הסודי וגם לא בדיון עצמו.

השופטת דורית בונדה שחררה את החשוד בתנאים מגבילים ותוך הרחקה מגרושתו. היא מתחה ביקורת הן על עצם המעצר והן על התנהלות היחידה החוקרת, שלמעשה הטעתה את בית המשפט.  עוד ציינה כי שונה הדבר אם החשוד איים על המתלוננת כי ימיה ספורים או אם אמר למתלוננת שימיה במשק ספורים ושעליה לעזוב. "המסמך המשטרתי מלמד על קיומו של חשד לפיו המשיב איים על המתלוננת כי ימיה ספורים. אלא שחומרי החקירה שהוצגו לפני בתיק החקירה מלמדים על 'סיפור' אחר לחלוטין, כשגם לשיטת היחידה החוקרת האיום אשר על פי החשד נעשה כלפי המתלוננת, הוא לכל היותר שעה שהמשיב אמר לה כי ימיה במשק ספורים וכי עליה לצאת מהמשק", כתבה השופטת בונדה בהחלטתה.

בנוסף הוסיפה השופטת כי "ספק בעיני אם מדובר באיום. התנהלות היחידה החוקרת, עת בחרה לציין במסמך מידע שגוי אשר אינו עולה בקנה אחד עם החשד אשר הוטח במשיב בחקירה, חמור בעיני. בראש ובראשונה על היחידה החוקרת להניח בפני בית המשפט מסד נתונים התואם את תיק החקירה ובוודאי שמצופה מהיחידה החוקרת שלא להניח נתונים שגויים או להטעות את בית המשפט בבואו לדון בבקשה אשר משמעותה שלילת חירות של אדם נעדר עבר פלילי".

השופטת בונדה ציינה גם כי קיים רקע להגשת התלונה והוא סכסוך הגירושין המתנהל בין המתלוננת למשיב ואשר יתכן הוביל להגשת התלונה ולטעמה, ניתן היה לשחרר את המשיב כבר בתחנת המשטרה בתנאים מגבילים וחבל שהדבר לא נעשה על ידי קצין משטרה לו נתונות הסמכויות הרלוונטיות.