השופט גד גדעון דרש מהמדינה להאיץ את האכיפה בקרקע הפרטית בנגב ולהציג תוכנית פעולה בתוך שבועיים, לאחר שהתברר כי מאז פסק הדין באוגוסט 2023 הוגשו שלושה הליכים שיפוטיים בלבד. ברשות האכיפה טוענים כי בוצעו עשרות צווי הריסה מנהליים, ברשות הבדואים מדווחים על יותר מ-200 משפחות שחתמו על הסכמי הסדרה - אך המחלוקת סביב פתרון המגורים לתושבים עדיין נמשכת.
"פסקי דין צריך לקיים". את המסר הזה ביקש השופט גד גדעון מבית המשפט המחוזי בבאר שבע להעביר למדינה בדיון שהתקיים בבקשת ביזיון בית משפט שהגישה תנועת רגבים. במרכז ההליך עומדת חלקת קרקע פרטית יהודית באל-זרנוג שבנגב, שעליה נבנו לאורך השנים מאות מבנים בלתי חוקיים. יותר משלוש שנים לאחר שבית המשפט הורה למדינה לפעול לאכיפת הבנייה במקום, טוענים בעלי הקרקע כי הפלישה נמשכת וכי המדינה אינה מממשת את פסק הדין.
מדובר בקרקע המשתרעת על פני כ-600 דונם, שנרכשה בשנת 1935 על ידי שלמה איסמעילוף ומוחזקת כיום בידי צאצאיו ושותפים נוספים. תנועת רגבים מלווה את בעלי הקרקע במאבק המשפטי כבר קרוב לעשור. באוגוסט 2023 קבע בית המשפט כי על המדינה לפעול נגד הבנייה הבלתי חוקית בחלקה, לרבות באמצעות צווים מנהליים וקידום הליכים שיפוטיים נגד המבנים.
אלא שלטענת רגבים, מאז פסק הדין לא רק שהאכיפה לא התקדמה באופן מספק, אלא שהבנייה בשטח התרחבה ונוספו לפחות 78 מבנים. לאורך השנים פנתה התנועה לרשות לאכיפה במקרקעין ולרשות הבדואים והתריעה על מבנים חדשים, אך לטענתה לא זכתה למענה אכיפתי אפקטיבי. המדינה הציגה במסגרת ההליך נתונים על צווים מנהליים, ארבעה קנסות ושמונה צווי הריסה ללא הרשעה. מנגד, עורך הדין עמיר פישר, המייצג את בעלי הקרקע, הציג תיעוד מיולי 2026 שלפיו מבנים שלגביהם דווחה אכיפה עדיין עומדים בשטח, וחלקם אף התרחבו.
המדינה אף הציבה במקום שתי כיתות לימוד חדשות על הקרקע הפרטית, בזמן שהיא מתמהמהת באכיפת הבנייה הבלתי חוקית. בעקבות הפער בין פסק הדין לבין המתרחש בשטח הגישה התנועה בקשה לביזיון בית משפט. רק לאחר הגשת הבקשה החלה המדינה לקדם שלושה הליכים שיפוטיים נגד מבנים בחלקה.
בדיון האחרון הסבירו נציגי המדינה כי האכיפה השיפוטית כרוכה בקשיים, בין היתר בשל היעדר פתרון מגורים חלופי לתושבים. נציג רשות האכיפה במקרקעין טען כי רשות הבדואים קידמה בעבר אפשרות להסדרת מגורי התושבים ברהט, אולם המהלך טרם הבשיל לפתרון מלא. מנגד, השופט הבהיר כי היעדר פתרון הסדרה אינו מבטל את החובה לקיים את פסק הדין. "יש פסק דין, מבצעים אותו. כן חכם, לא חכם, הגיוני, לא הגיוני, קודם כול תפעל", אמר.
בהמשך, כאשר הוצגו בפניו הקשיים בקידום האכיפה, החריף השופט את דבריו: "תחשוב כאילו שבית המשפט השתולל. תחשוב, תדמיין עשן יוצא מהאוזניים, מהאף… ככה, תאיצו את הדבר הזה". הוא דרש מהמדינה להפעיל את מקסימום הכוחות ולהציג תוכנית פעולה מעשית עם לוחות זמנים. הדיון הבא נקבע ל-17 בנובמבר, ועד אז נדרשה המדינה להגיש את התוכנית.
ברשות לאכיפה במקרקעין דוחים את הטענה שלפיה לא נעשתה אכיפה במקום. בתגובה נמסר כי "הרשות לאכיפה במקרקעין פועלת לאכיפת דיני התכנון והבנייה בנגב בכלל ובמתחם אל-זרנוג בפרט. במסגרת פעילות זו, בוצעו מאז פסק הדין המדובר עשרות צווי הריסה מינהליים נגד בנייה בלתי חוקית במתחם לצד קידום הליכים משפטיים ביחס למבנים נוספים והכל תוך התייעצות עם הפרקליטות והייעוץ המשפטי במשרד המשפטים. בימים אלו מגובשת תוכנית אכיפה ביחס למתחם אשר תוצג לבית המשפט בדיון הקרוב. הרשות מדגישה כי האפקטיביות של כל תוכנית שכזו, תלויה בפתרון הסדרתי לתושבי המתחם".
גם ברשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב מצביעים על התקדמות בהליכי ההסדרה. לדבריהם, קודמו תכנון ופיתוח מגרשים עבור כלל האוכלוסייה המתגוררת בשטח המדובר ברהט. עד כה אושרו בוועדת הפשרות למעלה מ-300 הסדרים, ויותר מ-200 משפחות כבר חתמו על הסכמי הסדרה ויכולות להתקדם להוצאת היתרי בנייה. ברשות הוסיפו כי במקרים שבהם אין נכונות להתקדם בהסדרה, היא פנתה כבר לפני מספר חודשים בבקשה לקדם הליכי אכיפה, וכי האחריות לטיפול בבנייה בלתי חוקית חדשה היא של גורמי האכיפה המוסמכים. עוד נמסר כי הרשות פועלת מול עיריית רהט כדי לאפשר את קידום היתרי הבנייה לזכאים בכלל מתחמי דרום העיר.
ברקע הדברים עומדת גם שאלת נכונותה של עיריית רהט לקלוט את התושבים במתחמי ההסדרה. במהלך הדיון עלתה האפשרות להעביר את תושבי אבו קוידר למתחם 255 ברהט, אולם לטענת בעלי הקרקע המהלך נתקל בקשיים מול העירייה, בין היתר על רקע מחלוקת הנוגעת להיתרי בנייה ולקיבולת מתקן טיהור השפכים בעיר.
יהודה קאפח, מנהל מרחב דרום בתנועת רגבים, מסר: "פסק דין אינו המלצה, והוצאת צווים אינה תחליף לאכיפה אפקטיבית. כאשר מבנים שלטענת המדינה כבר נאכפו ממשיכים לעמוד בשטח, והבנייה נמשכת, ברור שהמבחן הוא התוצאה. אנו מצפים מהמדינה להפסיק את הסחבת, לעצור את ההשתלטות, לממש את פסק הדין ולהגן על זכויות בעלי הקרקע".
עכשיו, אחרי שהמדינה נדרשה להציג תוכנית אכיפה מפורטת, השאלה היא אם הפעם יצליחו הרשויות לתרגם את ההתחייבויות לפעולות בשטח - או שהמחלוקת סביב פתרון ההסדרה תמשיך לעכב את מימוש פסק הדין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו