גז הקצפות נמכר באופן חוקי ברשתות השיווק וכל אדם יכול לרכוש אותו, אך מתברר שגם מכירת מוצר חוקי לחלוטין עלולה להסתיים בהרשעה פלילית.
בית משפט השלום הרשיע את אבי תורפיא, שמכר גז קצפות ב-16 עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות בחומר מסוכן, לאחר שקבע כי שיווק את הגז בערכות המיועדות לשאיפה, שכללו בלונים ונוקרים, ואף הדריך את לקוחותיו כיצד להשתמש בו כדי להגביר את תחושת ה"סטלה". זאת, אף שהגז עצמו אינו מוגדר כסם מסוכן ומכירתו כשלעצמה אינה אסורה בחוק.
תורפיא ושותפו רכשו כ-500 מכלי גז קצפות, נוקרים וכ-14,600 בלונים. הוא פרסם את הגז למכירה באמצעות פליירים שהפיץ וכן פרסם ברשתות החברתיות. במשך חודשיים הוא מכר בעצמו ובאמצעות שליחים ערכות לשאיפת הגז, במחירים שנעו בין מאות שקלים לערכה.
בין הרוכשים היו גם קטינים בגילאי 15-17. באחד המקרים, מכר הנאשם ערכה לנערה בת 15 ולשמונת חבריה תמורת 300 שקלים. במקרה אחר מכר מספר ערכות לקטין נוסף, והנחה אותו להכניס את המכלים למקפיא לפני השימוש. הנאשם אף נעזר בשליחה שקיבלה 50 שקלים עבור כל משלוח וביצעה לפחות עשר מסירות של ערכות לרוכשים.
במהלך עסקה שבוימה על ידי שוטרים, הציע לו הנאשם מכל גדול תמורת 450 שקלים או מכל קטן תמורת 350 שקלים, ומסר לו מכל לצד נוקר וחבילת בלונים. הנאשם אמר לשוטר: "תפתח אותו לאט ואם אתה יכול תקרר את הבלון איזה רבע שעה עשרים דקות, יעלה לך פי שתיים את הסטלה".
מעדויות של רוכשים עלה כי השפעת הגז גורמת ל"תחושת ריחוף של כמה דקות", ואחר תיאר "סטלה של ניתוקים אתה שומע צפצופים". לצד תחושת האופוריה הקצרה, חלק מהרוכשים סיפרו על תחושות שליליות לאחר השימוש.
אחד מהם העיד כי הגז "מוריד לדאון ומתחיל לשכוח דברים לכמה שעות בערך", ואחר סיפר: "אני ממש מתחרט שעשיתי את זה, לאחר מכן לא הרגשתי טוב".
אלא שהמחלוקת המרכזית בתיק לא הייתה בשאלה אם הנאשם מכר את הגז, שכן הוא הודה במכירות, אלא בשאלה אם מדובר בעבירה פלילית.
במסגרת המשפט העיד ד"ר אופיר לבון, מומחה לטוקסיקולוגיה קלינית, מטעם התביעה. הוא הסביר כי שאיפת גז הקצפות עלולה לגרום למחסור בחמצן, לאובדן הכרה, לפגיעות נוירולוגיות ואף למוות. עוד ציין כי שימוש תכוף ומתמשך עלול לגרום לפגיעה במערכת העצבים ולמקרים קשים של שיתוק.
לדבריו, אף שמדובר באותו חומר המשמש ברפואה ובתעשיית המזון, הסכנה נובעת מאופן השימוש בו לצורך השגת תחושת אופוריה.
התביעה, באמצעות עו"ד שלומי שוחט מפרקליטות מחוז דרום, טענה כי הנאשם היה מודע לכך שהגז נמכר לצורך השגת תחושת אופוריה ולא לשימוש קולינרי. לטענתה, מכירת המכלים יחד עם בלונים ונוקרים, לצד ההסברים שנתן ללקוחות כיצד להגביר את השפעת הגז, מוכיחה כי מדובר בשיווק מכוון לצורך שימוש מסוכן.
עוד טענה התביעה כי אין צורך להוכיח שנגרם נזק בפועל, וכי די בעצם יצירת הסיכון לחיי אדם כדי לבסס את העבירה. מנגד, הסנגור טען כי עצם הגשת כתב האישום מנוגדת לעקרון החוקיות, שלפיו אין עבירה ואין עונש אלא אם נקבעו בחוק.
לדבריו, המחוקק טרם אסר במפורש על מכירת גז הקצפות, והמדינה מנסה למעשה להרחיב את תחולת החוק הפלילי על מוצר שמכירתו מותרת. ההגנה אף השוותה את הגז לחומרים חוקיים אחרים, דוגמת אלכוהול ותרופות לשיכוך כאבים, שעלולים לגרום לנזקים חמורים בשימוש מופרז, אך אינם אסורים במכירה בשל כך.
הנאשם עצמו טען בעדותו כי לפני שהחל למכור את הגז בדק באינטרנט את חוקיות המוצר, וגילה כי אין איסור פלילי מפורש על מכירתו. הוא הסביר כי תפקידו הסתכם במכירה בלבד, וכי אין לו אחריות על האופן שבו בוחרים הלקוחות להשתמש במוצר לאחר רכישתו. לדבריו, הקפיד למכור את הגז לבגירים בלבד, והבלונים שסיפק נועדו למנוע כוויות כתוצאה ממגע ישיר עם הגז הקר.
אלא שהשופט אמיר דורון דחה את טענות ההגנה וקבע כי העובדה שגז הקצפות נמכר באופן חוקי אינה מעניקה חסינות מפני אחריות פלילית. בהכרעת הדין הסביר כי גם חומר שמותר למכור אותו עשוי להיחשב לחומר מסוכן כאשר הוא משווק בנסיבות היוצרות סיכון לחיי אדם.
כדי להמחיש את ההבחנה בין מכירת מוצרים חוקיים לבין שיווקם באופן מסוכן, השתמש השופט בדוגמה חריגה: בנזין, בקבוק ובד הם מוצרים שניתן לרכוש באופן חוקי, אך כאשר מחברים אותם לערכה אחת ומסבירים לרוכש כיצד להשתמש בה, מדובר למעשה בבקבוק תבערה.
"כך גם במקרה דנא", קבע השופט, והוסיף כי הנאשם "לא יוכל להסתתר באמתלות פסאודו-חוקיות כדי להימלט מהדין". השופט הדגיש כי הנאשם ידע שהערכות שמכר אינן מיועדות לשימוש קולינרי, ואף היה מודע לסיכונים הכרוכים בשימוש בהן.
לדבריו, העובדה שהנאשם נתן ללקוחות הנחיות שנועדו לכאורה להפחית את הסיכון דווקא מחזקת את המסקנה שהיה מודע לקיומו.
בסיכום הכרעת הדין קבע השופט כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר את אשמתו של הנאשם. הוא ציין כי תורפיא העמיד בסיכון בריאותי שורה ארוכה של משתמשים, לרבות קטינים, וכי חוות הדעת הרפואית הוכיחה את מסוכנות הגז בנסיבות שבהן נמכר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו