הרצח בתל אביב פוענח: התחפש לשליח וולט והורשע ברצח

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (ראשון) את חוסיין אטייב, אזרח סודן, ברצח בנסיבות מחמירות של מוסא מוחמד, בנשיאת נשק ובשיבוש מהלכי משפט. לפי הכרעת הדין, אטייב התחפש לשליח וולט, רכב על אופניים חשמליים וירה חמישה כדורים לעבר מוחמד, שישב מחוץ למכולת ברחוב הר ציון בתל אביב. לאחר שנמלט והחליף בגדים, הוא חזר לזירה וצפה בכוחות ההצלה שטיפלו בקורבן. עונשו טרם נקבע.

הרצח התרחש לפני כשלוש שנים, לפנות בוקר. על פי כתב האישום, אטייב, שהכיר את מוחמד קודם לכן, החליט להמיתו והצטייד באקדח בקוטר תשעה מילימטרים, במעיל של חברת וולט, בקסדה שחורה, במסכת פנים ובכפפות. הוא רכב על אופניים חשמליים שעליהם הותקן ארגז משלוחים גנוב של החברה, והסתיר את האקדח בתיק קדמי.

אטייב יצא מרחוב צ'לנוב 12 בתל אביב ורכב לעבר מקום הרצח. כשמונה דקות לאחר מכן הגיע למכולת, ירד מהאופניים, שלף את האקדח, דרך אותו והתקרב למוחמד. הוא ירה לעברו שלושה כדורים מטווח קצר. מוחמד התרומם וניסה להימלט, אולם התמוטט על הקרקע. אטייב המשיך לירות לעברו שני כדורים נוספים, עלה על האופניים ונמלט.

בהמשך, כשהגיע לרחוב לוינסקי 83, עצר אטייב, הוציא את האקדח מהתיק, עטף אותו בבד שחור והניח אותו על המדרכה. אדם אחר, שהגיע למקום בתיאום עמו, אסף את האקדח ועזב. משם המשיך אטייב לחצר בניין, החליף את בגדיו והסתיר את מעיל וולט, הקסדה, מסכת הפנים וארגז המשלוחים.

אלא שבכך לא הסתיימו האירועים. לאחר שהחליף בגדים וחזר לביתו, שב אטייב כעבור כחצי שעה לזירת הרצח, הפעם בבגדים רגילים. הוא עמד סמוך למקום שבו נורה מוחמד והתבונן בצוותי ההצלה שטיפלו בו. מוחמד פונה לבית החולים איכילוב תוך כדי פעולות החייאה, וכעבור זמן קצר נקבע מותו.

הראיות שהובילו להרשעה

במהלך המשפט טענה הפרקליטות כי אף שלא הייתה ראיה ישירה המזהה את פניו של היורה, מכלול הראיות הנסיבתיות מוביל למסקנה כי אטייב הוא שביצע את הרצח. התביעה הציגה תיעוד ממצלמות אבטחה רבות ברחבי תל אביב, שאפשר לעקוב באמצעותו אחר מסלול נסיעתו של היורה, מרגע יציאתו מרחוב צ'לנוב ועד לזירת הרצח, ובהמשך גם אחר נתיב בריחתו.

אחת הראיות המרכזיות הייתה תיעוד מחצר הבניין. מצלמות האבטחה תיעדו את היורה נכנס לחצר, וכעבור כשלוש דקות וחצי נראה אטייב יוצא ממנה בבגדים אחרים. אטייב אישר כי הוא האדם שנראה יוצא מהחצר, אך הכחיש כי נכנס אליה קודם לכן כשהוא מחופש לשליח וולט.

בחצר נתפסו ארגז משלוחים של וולט, מעיל, קסדה ומסכת פנים. מספרו של הארגז התאים למספר הארגז שנראה בסרטוני האבטחה על אופניו של היורה. על הפריטים נמצאו שרידי ירי, ועל מסכת הפנים אותר פרופיל דנ"א התואם לזה של אטייב, בשכיחות של אחד ליותר ממאה מיליארד בני אדם. בתוך מעיל וולט נמצא גם תרסיס גז פלפל, שאטייב קשר את עצמו אליו.

התביעה הצביעה גם על מאפייניו החיצוניים של אטייב, ובהם גובהו, 1.53 מטרים, וקבוצת שיער לבנה בולטת בקדמת ראשו. לטענתה, מאפיינים אלה התאימו לדמות שתועדה במצלמות. עוד נטען כי אטייב מסר גרסאות משתנות בנוגע למעשיו בשעות הרצח, וכי היכרותו המוקדמת עם מוחמד והעובדה ששניהם עסקו במכירת מדבקות פנטניל עשויות להצביע על מניע אפשרי.

טענות ההגנה נדחו

אטייב הכחיש לאורך ההליך כי ביצע את הרצח. סנגורו טען כי הראיות נגדו נסיבתיות בלבד וכי קיים תרחיש חלופי שהמשטרה לא שללה. לפי גרסת ההגנה, אטייב נכנס לחצר ברחוב לוינסקי שעות לפני הרצח, ייתכן שאף לפני חצות, כדי לחפש סמים שהסתיר במקום או בגדים שניתן להשתמש בהם. לדבריו, הוא נהג לישון בחצרות ולחפש בגדים שהושלכו לרחוב.

ההגנה טענה כי המשטרה לא בדקה את מצלמות האבטחה בשעות מוקדמות מספיק כדי לשלול את האפשרות שאטייב שהה בחצר עוד לפני שהיורה הגיע אליה. עוד נטען כי ייתכן שהדנ"א שלו נמצא על מסכת הפנים משום שנגע בפריטים שהיו בחצר, וכי שרידי הירי עברו מפריט אחד לאחר בעקבות המגע ביניהם.

טענה מרכזית נוספת נגעה לאופן חקירתו של אטייב במשטרה. סנגורו טען כי אף ששפת אמו של הנאשם היא ערבית, החוקרים חקרו אותו בעברית ללא מתורגמן, ובכך פגעו בזכויותיו וביכולתו למסור גרסה מדויקת. ההגנה ביקשה לזכותו מחמת הספק, ולחלופין להרשיעו בעבירת רצח שאינה בנסיבות מחמירות.

בהכרעת הדין דחה השופט יוסי טופף את גרסתו של אטייב וקבע כי מכלול הראיות מוכיח את אשמתו מעבר לספק סביר. "מצאתי קושי רב לתת אמון בגרסת הנאשם", כתב השופט, והוסיף כי אטייב הרבה למסור תשובות מתחמקות ללא הסבר הגיוני ומניח את הדעת.

השופטים קבעו כי התרחיש החלופי שהציעה ההגנה אינו מתיישב עם הראיות האובייקטיביות. בין היתר, צוין כי קשה לקבל את האפשרות שאטייב שהה בחצר הקטנה בזמן שהיורה נכנס אליה, החליף את בגדיו והסתיר את הציוד, מבלי שהבחין בו.

לצד ההרשעה, מתח בית המשפט ביקורת על כך שאטייב נחקר ללא מתורגמן. השופט עודד מאור, שהצטרף להכרעה המרשיעה, הדגיש כי גם אם החוקרים לא פעלו בזדון, אין בכך כדי להכשיר פגיעה בזכותו של חשוד להבין את השאלות המופנות אליו ולמסור את גרסתו באופן מדויק.

עם זאת, קבע השופט מאור כי הראיות המדעיות, הממצאים הפיזיים וסרטוני האבטחה מוכיחים את אשמתו של אטייב גם ללא הסתמכות על הודעותיו במשטרה. לדבריו, המסקנה שלפיה אטייב הוא היורה נותרת "המסקנה הסבירה היחידה, גם אם לא הייתי מסתמך על הודעותיו במשטרה".

בסופו של דבר, הרכב השופטים, בראשות יוסי טופף ובהשתתפות עודד מאור ומעין בן ארי, קבע כי אטייב תכנן את הרצח מראש, הגיע לזירה כשהוא חמוש ומחופש לשליח וולט, ירה במוחמד בכוונה להמיתו ולאחר מכן פעל להעלמת ראיות ולשיבוש החקירה. אטייב הורשע פה אחד ברצח בנסיבות מחמירות, בנשיאת נשק ובשיבוש מהלכי משפט. גזר דינו יינתן בהמשך.