בית משפט השלום בתל אביב זיכה את שרחביל עודה מאיומים על פרקליט מפרקליטות מחוז תל אביב, אחרי שהתברר שסרטון מצלמות האבטחה סותר חלקים מהותיים בכתב האישום.
לפי כתב האישום, עודה תועד לכאורה כשהוא מתקרב לפרקליט במסדרון בית המשפט המחוזי בתל אביב, הניף ידיים ואיים עליו, בזמן שמלוויו מקיפים אותו. אלא שתיעוד ממצלמות האבטחה הראה תמונה אחרת לגמרי: הפרקליט היה זה שצעד לעבר עודה.
השופט אור ממון מתח ביקורת קשה על החקירה ועל ניסוח כתב האישום: "לא ברור אם כותב כתב האישום צפה בסרטון, או שהתעלם ממה שנראה בו", כתב, "התוצאה היא שמתוארת מציאות חלופית שאינה קיימת". פסק הדין ניתן כארבע שנים אחרי האירוע.
כבר ריצה שלוש וחצי שנים במעצר
האירוע התרחש אחרי דיון בעניינו של עודה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. באותה תקופה הוא היה באיזוק אלקטרוני, אחרי הסדר שבו נקבע לו עונש מוסכם של חמש שנות מאסר, מתוכן כבר ריצה כשלוש שנים וחצי במעצר. ימים ספורים לפני שהיה אמור להתייצב להמשך ריצוי העונש, ביקש לצאת לטיפולי פיזיותרפיה ולבקר את אמו החולה. הבקשה נדחתה, ובזמן הקראת ההחלטה עודה יצא מהאולם בהפגנתיות.
לפי כתב האישום, אחרי הדיון עמד עודה עם כמה מלווים במרחק של כשני מטרים מהפרקליט שייצג את המדינה. אחד המלווים, שזהותו לא הייתה ידועה לתביעה, קילל לכאורה את הפרקליט, ובמקביל עודה התקרב אליו ואמר: "מה שהיה עכשיו זה הכי אישי שיש". כשהפרקליט השיב ששום דבר אינו אישי, אמר לו עודה: "זה הכי אישי שיש, רק ממני ביקשתם אישורים ושעות לטיפולים שלא ביקשתם מאף אחד". עוד נטען שעודה הניף את ידיו ושמלוויו הקיפו את הפרקליט.
עודה כפר באיומים וטען שרק הביע תחושת קיפוח על היחס שקיבל לעומת נאשמים אחרים באותו תיק. "לא דיברתי איתו בעצבים, דיברתי איתו בצורה מכובדת, אמרתי לו את ההרגשה שלי, ההרגשה שלי היא לא איום, זה מה שאני מרגיש", אמר בחקירתו.
המילים שהושמטו מכתב האישום
גם הטענה על הנפת ידיים הופרכה: עודה הרים יד אחת שבה החזיק את הטלפון, בלי תנועה מאיימת. המלווים לא הקיפו את הפרקליט, וחלקם אף התרחקו ממנו. הפרקליט עצמו אישר בעדותו שעודה לא איים עליו פיזית: "לא זכור לי ולא ראיתי ניפנופי ידיים. לא התקרב, לא ניפנופי ידיים, למיטב זכרוני. לא הרמת קול. שום דבר. הוא דיבר בצורה שקטה ומנומסת".
עוד התברר שבמייל ששלח הפרקליט זמן קצר אחרי האירוע הופיע נוסח מעט שונה של הדברים: "זה הכי אישי שיש כי זה אני. ממי ביקשתם שעות טיפול מאף אחד". לפי השופט, המילים "כי זה אני", שהושמטו מכתב האישום, מלמדות שעודה דיבר על תחושתו האישית ולא איים.
השופט קבע שהמשטרה לא חקרה את העדים הנוספים, לא הציגה את הסרטון לעודה ולא עימתה את הפרקליט עם הסתירות. הוא הדגיש שהפרקליט העיד בכנות ושהוא מאמין לפחד שתיאר, אבל שפחד סובייקטיבי לא מספק להרשעה. "נדמה שהפרקליט גם הוכשל על ידי גורמי המקירה", כתב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו