3 שנים אחרי הטבח: לצה"ל ולמשטרה אין דרך לתקשר בחירום
צה"ל והמשטרה ללא רשת קשר לאומית שתאפשר להעביר מידע בזמן אמת בשעת חירום • נתניהו שמע על הפער כבר בנובמבר 2023, הורה לטפל בו – אך תקציב של כ-400 מיליון שקל לאיחוד המערכות נגרע ברגע האחרון

שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, ישנן מסקנות שאסור להמתין איתן. המתנה לוועדת חקירה עלולה להוליד לנגד עינינו את המחדל הבא. "חוסר במערכת קשר אחודה שתאפשר קבלת תמונת מצב והעברת מידע בזמן אמת בין המשטרה לצה"ל עלה כאחד הפערים המרכזיים בכל שיח שלאחר השבוע הראשון למלחמה", משתף גורם בכיר המעורה בפרטים.
קצת פחות מחודשיים לאחר פרוץ המלחמה, ב-29 בנובמבר 2023, ביקר ראש הממשלה נתניהו בשדרות וקיבל סקירה על הבעיה של חוסר בקשר אחוד בשעת חירום בדיון שהתקיים עם נציגי המשטרה.
"פשוט לא להאמין", אמר אז ראש הממשלה וביקש מראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, לרשום שצריך לטפל בנושא. אלא שבמסמך תיקוני התקציב ל-2024 שנשלח לשרים כמה שבועות לאחר מכן, לא נכלל תקצוב להאחדת המערכות , מיזם שעלותו מוערכת בכ-400 מיליון שקלים.
התקציב לא נמצא
למרות הזעזוע של ראש הממשלה מהפער וההוראה לטפל ועל אף שהשר לבטחון לאומי התרעם הסעיף התקציבי לא נמצא. אם חלילה יפרצו שוב מחבלים את הגדר, השוטרים שיילחמו בחזית ייאלצו, פעם נוספת, לשוחח עם טייסים ומפקדי כוחות בוואטסאפ.
רגע אחד בהקלטות הקשר המשטרתי מאותו יום גורלי חושף את גודל המחדל. "יש לי פצועים, אני מאבד אנשים, צריך חילוץ מוסק", זעק השוטר מהשטח. מרכז השליטה של מחוז דרום ענה בקול שבור: "זה צה"ל 669, קשה לנו לדעת מבחינת זמנים, קשה מאוד לתקשר איתם".
מפקדי המשטרה, שניהלו קרבות בלא פחות מ-35 זירות לחימה במקביל, לא יכלו לדבר ישירות עם כוחות צה"ל סביבם. קצין משטרה אחד מצא את עצמו שולח מיקום בוואטסאפ לטייס מסוק; קצין אחר הגן על חופי אשדוד אך נותר מנותק מתמונת המצב של ספינות חיל הים; כוח משטרתי שלחם בסמטה לא ידע האם כוחות צה"ל נמצאים בסמטה הסמוכה.
בשדרות, לקראת ערב, נאלץ קמב"צ מחוז דרום, רפ"ק דודו לוי, לקחת יוזמה כדי למנוע אסון: "להודיע לצבא – כל הכוחות שיצאו מהעיר ויבואו לחפ"ק". לוי חשש מריבוי אירועים של ירי דו-צדדי. קצין האג"מ של המחוז נשמע מבקש מהמשל"ט: "תנסו ליצור קשר עם שלדג להבין תמונת מצב". האנדרלמוסיה הייתה מוחלטת: ירי, פצועים וזעקות לעזרה, בעוד השוטרים במתחם הנובה כלל לא ידעו שקו המוצבים הקדמי נפל ושאוגדת עזה נכבשה.
השוטרים בשמחת תורה פעלו בגבורה ובעוז, ומנעו בגופם אסון גדול בהרבה. במעט מאוד נשק ובחוסר מידע משווע, הם בלמו את חוליות המחבלים שנעו צפונה ומזרחה. העובדה שהם נלחמו "כמעט חירשים מול הצבא", כפי שהגדיר זאת קצין בכיר לשעבר, הונחה על השולחן מיד לאחר ההלם הראשוני "המפכ"ל (רנ"צ בדימוס קובי שבתאי) ציין את זה וסגן המפכ"ל דן בזה לא מעט פעמים".
האבסורד
"אחראי הביטחון בחלק מהיישובים סמוכי גדר מסתובב כשברשותו מכשיר קשר צבאי ומכשיר קשר משטרתי. האחד אל מול כיתות הכוננות שהקימו ואימנו במג"ב", מסביר בכעס אותו קצין בכיר ומוסיף: "השני כדי להיות מסוגל לדבר ישירות עם הצבא שעל הגדר או אם חלילה תהיה חדירה. הבעיה היא שלאחראי היישוב יש יכולת לתקשר ישירות בקשר מבצעי, אבל מפקד תחנת המשטרה הסמוכה צריך לבנות על זה שבזמן חדירה המשל"ט יהיה פנוי לחבר אותו עם הצבא, או לחילופין לקוות שיהיה לו את המספר של המג"ד הנכון בגדר".
קצין בכיר נוסף, המעורה בתחקירי המשטרה, מדגיש כי הפער מול צה"ל הוא רק חלק מהבעיה: "אין לנו חלילה טענה כלפי הצבא, יכולת של רשת קשר חירום לאומית אחודה הייתה קריטית עוד לפני השבעה באוקטובר. זו יכולת שדרושה במגוון מתארים; יש צורך שהמשטרה תדע לשוחח עם כב"א ומד"א, למשל".
מחיר הנתק הזה היה כבד: אנשי הצלה רבים נפלו כשנסעו בצירים ששרצו מחבלים, פשוט כי לא הייתה להם תמונת מצב מבצעית בזמן אמת שהייתה מונעת מהם לנוע שם. חלקם יש להדגיש היו מודעים ובחרו בחירוף נפש להגיע אל הפצועים.
לדברי אותו קצין, הסוגיה "יושבת על שולחנה של מדינת ישראל, וישנן כבר מספר תוכניות קיימות וגם הערכת תקציב".
במג"ב אומנם הקימו ואימנו למעלה מ-1,100 כיתות כוננות, אך גם הם מכירים בפער התקשורתי: "בחלק מהמקומות, בעיקר לאורך קו התפר, יש בחמ"לים מסויימים קשר צה"לי וקשר משטרתי, אבל זה תלוי בטיב היחסים בין מפקדי הגזרות וברמת היוזמה המקומית".
מערכות מיוחדות יוטמעו?
בכיר במשרד לבטחון לאומי שמכיר מקרוב את עולם כיתות הכוננות שיתף כי לאחרונה החלו להטמיע את מערכת מיוחדת שפיתחו המאפשרת לחברי כיתות הכוננות לקבל מיקום של חברי היחידה וחברי כיתות כוננות מישובים סמוכים בזמן אמת כולל מרשמי קרב.
אלא שכוח צבאי שיצטרף אליהם לא יופיע מאחר והוא לא נרשם במערכת והוא גם לא ידע עד כמה סמוכים אליו חברי כיתת הכוננות. אותו בכיר הדגיש "מערכת קשר לאומית היא צורך אקוטי, אני ער לקשיים של בטחון מידע ולאתגרים נוספים אבל נכון שתהיה מערכת כזו" סיכם.
אל"ם (מיל') ד"ר איציק רונן, מנכ"ל תנועת "הביטחוניסטים", המלווה יישובים בקו התפר הוסיף: "זה אבסורד שזועק לשמיים. ראינו מה קרה בשבעה באוקטובר וכמה חשוב לסנכרן בין משטרה לצבא; בסדר גודל של אירוע כזה כולם רצים פנימה להציל חיים. לא צריך להמתין לוועדת חקירה כדי לטפל בפער הזה".
בעוד שמשטרת ישראל וגופי החירום פועלים ברשת הלאומית "ניצן", צה"ל נשען על אקו-סיסטם מבוזר ומסווג של מערכות קשר ורשתות שו"ב. בעבר הסתמכו הכוחות על חמ"לים משותפים, אך מאז ה-7 באוקטובר ברור לכל כי יש צורך דחוף ב"גשר טכנולוגי" לשעת חירום.
ההערכות מדברות על השקעה של כ-400 מיליון שקלים. התקציב הזה כבר הובטח לשנת 2024, אך נגרע ממנו ברגע האחרון. שלוש שנים לפרוץ המלחמה, הפער הזה עדיין נותר ללא מענה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו