הפרקליטות דרשה 5 וחצי שנות מאסר - נהג המילוט בשוד קיבל עונש מקל בהרבה

מסכות פנים, כפפות, לוחיות רישוי גנובות ושני כלים הנחזים כאקדחים: כך נערכה חבורה לשוד מתוכנן של צ'יינג' בתל אביב, שממנו נשדדו 148,693 שקלים.

שריף אבו אלקיעאן, ששימש כנהג המילוט והורשע במסגרת הסדר טיעון, נידון ל-24 חודשי מאסר בפועל. זאת, לאחר שהפרקליטות ביקשה לגזור עליו חמש וחצי שנות מאסר וטענה כי מדובר בשוד מתוכנן ומתוחכם, בעוד שההגנה ביקשה להסתפק ב-15 חודשים וטענה כי חלקו באירוע היה משני.

על פי כתב האישום שבו הודה אבו אלקיעאן, הוא קשר קשר עם אחרים לשדוד עסק המשמש כמכולת וכשירות להעברת כספים לחו"ל בתל אביב. במסגרת ההכנות הצטיידה החבורה ברכב טויוטה C-HR לבן, בבגדים כהים, במסכות פנים מלאות, בכפפות ובשני כלים הנחזים כאקדחים.

ב-11 בינואר 2025 הגיעו אבו אלקיעאן ושניים מחברי החבורה לחניון הרציפים בתל אביב. שם פורקו לוחיות הזיהוי מרכב שברולט והותקנו על רכב הטויוטה, במטרה להסוות את זהותו. בהמשך, נהג אבו אלקיעאן ברכב לעבר הצ'יינג', חלף עם שותפיו מספר פעמים על פני העסק וצילם אותו.

בשעה 21:52, עצר את הרכב בסמוך לכניסה, בעוד ששני שותפיו רצו לתוך העסק לבושים בבגדי ההסוואה, רעולי פנים ועוטים כפפות, כשבידי כל אחד מהם כלי הנחזה כאקדח. אבו אלקיעאן נותר ברכב והמתין כדי למלט אותם.

באותה עת שהו במקום שלושה עובדים. אחד השודדים נכנס בכוח לעמדת המוכרנית ואסף שטרות בסכום כולל של 148,693 שקלים לתוך שקית שחורה, בעוד חברו עמד בכניסה כשהכלי הנחזה כאקדח מכוון לעבר הנוכחים ובהמשך דרך אותו לעברם.

השניים נמלטו מהצ'יינג', נכנסו לרכב ואבו אלקיעאן מילט את החבורה מהמקום בנסיעה מהירה. כמה שעות לאחר השוד, בשעה 00:32, שלח אבו אלקיעאן לאדם אחר מסרון שבו כתב: "מה שעשינו או לא עשינו אתה לא אומר לאף אחד".

בעלת העסק שניהלה אותו במשך שנים תיארה כיצד לפני השוד חשה בטוחה בעסק, ועבדה בו לעיתים עד חצות ואף עד אחת בלילה. בעקבות השוד, שבמהלכו כוונו לעברה כלים שנחזו כאקדחים, תיארה חרדה עמוקה, קשיי שינה ופחד שחוזר מדי ערב.

לפי הצהרתה, היא הפכה דרוכה וחשדנית, בודקת שוב ושוב את מצלמות האבטחה ואינה מסוגלת עוד להישאר לבדה בעסק. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להטיל על אבו אלקיעאן חמש וחצי שנות מאסר בפועל.

עוד הודגש סכום הכסף שנשדד והמסרון ששלח הנאשם לאחר האירוע בניסיון לשבש את ההליך. התביעה טענה כי גם אם הכלים ששימשו את השודדים רק נחזו כאקדחים, מבחינת הקורבנות מדובר היה באיום בנשק חם לכל דבר, שהותיר בהם פגיעה נפשית ממשית.

מנגד, סנגורו ביקש לערוך הבחנה בין חומרת השוד לבין חלקו של הנאשם עצמו. לטענתו, אבו אלקיעאן לא נכנס לצ'יינג', לא לקח את הכסף, לא עמד מול המתלוננים ולא עשה שימוש ישיר באקדח הדמה. לדבריו, תפקידו הסתכם בנהיגה, בהמתנה ברכב ובמילוט השותפים לאחר השוד.

ההגנה הדגישה גם את גילו הצעיר, היעדר העבר הפלילי, הודאתו ואת התקופה שבה שהה במעצר ובפיקוח אלקטרוני, וביקשה לגזור עליו 15 חודשי מאסר בפועל. אבו אלקיעאן עצמו פנה לבית המשפט לפני גזירת עונשו ואמר: "אני מצטער".

הוא סיפר כי תקופת מאסרו לימדה אותו לקח, אמר "נמאס לי כבר מבית הסוהר" והבטיח שלא יחזור לבצע עבירות. הוא ביקש מהשופט להקל בעונשו ואמר: "אני מבקש מאסר קל מבית המשפט".

השופט שמואל מלמד דחה את ניסיונה של ההגנה להציג את חלקו של אבו אלקיעאן כשולי וקבע כי מהעובדות עולה תמונה של "נאשם שהיה שותף מלא, אקטיבי וחיוני בכל שלבי המיזם העברייני, החל משלבי התכנון וההסוואה ועד לשלב המילוט ושיבוש החקירה". השופט קבע עוד כי אבו אלקיעאן "שימש כעוגן המבצעי של השוד כולו".

עם זאת, בקביעת מתחם הענישה נתן השופט משקל לחלקו באירוע. בסופו של דבר גזר השופט מלמד על אבו אלקיעאן 24 חודשי מאסר בפועל, קנס של 5,000 שקלים, ובית המשפט חייב אותו גם לשלם פיצויים בסכום כולל של 60 אלף שקלים לנפגעי העבירה.