ההקלטה שנועדה להפליל את הבעל בסכסוך גירושין - הובילה דווקא לזיכויו

האישה הפעילה את ההקלטה במהלך ויכוח עם בעלה על הראוטר וטענה כי הוא חבט בפניה באמצעות כרית ואיים עליה. אלא שההקלטה, שהוגשה כראיה במשפט, הפכה לאחד הגורמים המרכזיים שעוררו ספק בגרסתה. בית משפט השלום ברחובות זיכה מחמת הספק את הבעל מעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים, לאחר שהשופטת קרן וקסלר מצאה פערים וסתירות בין גרסת המתלוננת לבין הדברים שנשמעו בזמן אמת. עם זאת, הוא הורשע בהיזק לרכוש במזיד לאחר שהודה כי ניפץ את הטאבלט של בתו.

על פי כתב האישום, במהלך ויכוח בין הנאשם לאשתו על רקע שיטת חינוך ילדיהם, ניתק הבעל את הנתב האלחוטי מהחשמל, החביא אותו בדירה, נשכב בחדר השינה והניח כרית על ראשו. נטען כי לאחר שאשתו הסירה את הכרית וביקשה את הנתב, הוא הטיח את הכרית בפניה מספר פעמים ואמר לה: "את מתעסקת, תחטפי אין מה לעשות... מי שמשחק באש, נשרף... תיזהרי לגעת לי בכרית, הכרית יודעת גם לעוף". באישום נוסף נטען כי כשבועיים קודם לכן, במהלך ויכוח נוסף על חינוך הילדים, שבר את הטאבלט של בתו הקטינה, ששוויו הוערך ב-417 שקלים.

במשפט תיארה המתלוננת מערכת יחסים קשה וטענה כי חוותה אלימות פיזית ונפשית מצד הנאשם לאורך שנות נישואיהם. לדבריה, ביום האירוע, שאירע בצום תשעה באב, חזר הנאשם מהתפילה כועס, קילל אותה וניתק את הנתב כעונש לילדים. היא סיפרה כי ביקשה את הנתב לצורך עבודתה וכדי לאפשר לילדים, שהם בעלי צרכים מיוחדים, לשחק בטאבלט ולהקל על הצום.

המתלוננת העידה כי החלה להקליט את המתרחש כדי להגן על עצמה ולהוכיח את ההתעללות. לטענתה, כאשר הזיזה את הכרית מעל ראשו כדי שיקשיב לה, הוא התעורר, תפס את הכרית והטיח אותה בפניה מספר פעמים בעוצמה. לדבריה, בהמשך חבט בה שוב באמצעות הכרית ואמר "מי שמתעסק יחטוף".

בחקירתה הנגדית דחתה המתלוננת את טענת ההגנה שלפיה יצרה פרובוקציה מכוונת כדי להשיג יתרון בסכסוך הגירושין. היא אישרה כי בהקלטה היא נשמעת אסרטיבית ותקיפה, אך הסבירה שמדובר במנגנון הגנה שפיתחה. "עם זה שאני ככה נשמעת אני פוחדת, אני משקשקת מפחד מהבן אדם", אמרה.

בהקלטה שהוגשה לבית המשפט נשמע העימות בין השניים. לאחר רעש של חבטה אמרה המתלוננת "תיזהר, אתה מכאיב לי", ובהמשך, לאחר רעש נוסף, אמרה: "כמעט הכנסת לי לעין את הכרית, תיזהר, אני לא צוחקת". הבעל נשמע משיב: "בעיה שלך... את מתעסקת, תחטפי. מה לעשות... מי שמשחק באש נשרף". בהמשך אמר לה: "תיזהרי לגעת לי בכרית, היא מעליי למה הכרית יודעת לעוף גם... שלא תבכי אחרי זה", וכן: "תזיזי לי את הכרית, אני אזיז לך אותה לתוך הראש".

מנגד, הנאשם כפר בתקיפת אשתו וטען כי היא זו שהעירה אותו והציקה לו באמצעות הכרית וכי הוא רק הדף אותה במסגרת הגנה עצמית. בחקירתו במשטרה טען שמדובר בעלילת שווא שנועדה להשיג יתרון בהליכי הגירושין. לדבריו, "אולי דחפתי את הכרית, אולי משכתי את הכרית שהיא תקפה אותי איתה והיא קבלה מזה מכה. יכול להיות". הוא טען כי היה בצום, עייף וסבל מכאבים, וכי האמירות הקשות שנשמעו בהקלטה נאמרו מתוך כעס ולא מתוך כוונה לאיים.

בעדותו בבית המשפט חזר הנאשם על הטענה שהמתלוננת יזמה את האירוע במטרה להפלילו באמצעות הקלטה. ביחס לאמירה "פעם הבאה זה יהיה בבום, זה יהיה בכל הכוח", טען כי מדובר באזהרה לגיטימית נוכח מה שתיאר כתקיפתו באמצעות הכרית.

השופטת וקסלר קבעה כי בחינת גרסאות המתלוננת מול ההקלטה העלתה "פערים וסתירות המטילים ספק בנוגע לאופן התרחשות אירוע התקיפה". בין היתר, הצביעה על כך שהמתלוננת תיארה בשלב מאוחר יותר שני סבבים של תקיפה באמצעות שתי כריות, בעוד שבהקלטה נשמעות שתי חבטות בצמוד זו לזו.

בית המשפט ייחס משמעות גם למילה "כמעט", שאמרה המתלוננת בזמן אמת לאחר אחת החבטות: "כמעט הכנסת לי לעין את הכרית". לדברי השופטת, האמירה הספונטנית "סותרת את גרסתה המאוחרת של המתלוננת במשטרה ובבית המשפט, לפיה הנאשם הטיח את הכרית ישירות ובעוצמה רבה בפניה ובעיניה". השופטת קבעה כי ההבדל "מחזק את החשד כי מדובר בהגזמה והעצמה של האירוע בדיעבד".

השופטת התייחסה גם לאופן שבו התנהלה המתלוננת בזמן ההקלטה וקבעה כי קיימים סימנים לכך שהייתה מודעת להקלטה ו"דיבררה" את האירוע בזמן אמת. בין היתר, ציינה כי כבר בתחילת ההקלטה, עוד לפני שהתפתח עימות פיזי, העלתה המתלוננת טענה לאירוע ישן שבו לטענתה פגע בה הנאשם באמצעות כרית. השופטת קבעה כי "הבאת נתון זה אל פתח השיחה המוקלטת עוד בטרם קרה דבר באירוע הנוכחי מעלה ספק שמא מדובר בניסיון מודע להציג את הנאשם כאדם אלים מראש".

עם זאת, בית המשפט הדגיש שגם גרסתו של הנאשם לא הייתה נקייה מסתירות. בחקירתו במשטרה שלל תחילה מגע פיזי, אך בהמשך אישר אפשרויות שונות של דחיפת הכרית, משיכתה או העפתה. למרות זאת קבעה השופטת כי "הקשיים בעדות הנאשם אינם יכולים למלא את החלל הראייתי שיצרו הסתירות בגרסת התביעה".

השופטת קבעה כי בסופו של דבר שתי הגרסאות נותרו שקולות ושתיהן יכולות להתיישב עם ההקלטה. "במצב דברים זה, נוכח הסתירות בעדות המתלוננת, התרשמותי באופן ביצוע ההקלטה והקריינות בזמן אמת, כמו גם היעדר תיעוד ויזואלי, מצאתי כי קיים ספק סביר לגבי מעשה התקיפה הפיזית", קבעה וזיכתה את הנאשם מחמת הספק מעבירת תקיפת בת זוג.

הנאשם זוכה מחמת הספק גם מעבירת האיומים. בית המשפט קבע כי אף שהאמירות המיוחסות לו תועדו בהקלטה, בחינתן בהקשר שבו נאמרו אינה מביאה אותן לרף הפלילי הנדרש. השופטת קבעה כי הדברים נאמרו במהלך העימות ביום צום תשעה באב, כשהנאשם שכב במיטתו והמתלוננת דרשה ממנו שוב ושוב את הנתב, וכי הם נועדו כאזהרה ספונטנית שתחדל מהזזת הכרית ולא כמסר מתוכנן לפגיעה פיזית.

בהכרעת הדין התייחסה השופטת גם לקללות ולאיחולים הקשים שנשמעו במהלך העימות, וקבעה כי "הקללות ואיחולי השריפה, או ההתייחסות למחבלים, הגם שהן קשות ומכוערות במישור המוסרי, אינן מהוות איום פלילי". עוד נקבע כי לא הוכחה הכוונה המיוחדת הנדרשת להרשעה בעבירת איומים.

לעומת זאת, באישום הנוגע לטאבלט הורשע הנאשם בהיזק לרכוש במזיד. הוא הודה כי שבר את המכשיר של בתו באופן שלא ניתן לתיקון והסביר כי עשה זאת ממניעים חינוכיים ודתיים לאחר שהבת פתחה חשבון וואטסאפ בניגוד לאורח החיים החרדי של המשפחה. בעדותו אמר: "וביערת הרע מקרביך. כל מה שהוא רע, מבערים אותו".

בית המשפט דחה את טענתו כי מדובר ברכושו הפרטי ולכן שבירתו אינה עבירה. נקבע כי הטאבלט נרכש עבור בתו הקטינה מהרכוש המשפחתי המשותף ושימש לצורכי חינוך ומשחק. השופטת דחתה גם את ההצדקה החינוכית למעשה וקבעה: "ניפוץ מכשירים כאמצעי כפייה חינוכי או כענישה כחלק מוויכוח משפחתי טומן בחובו ממד מובהק של אלימות וכוחנות שאין להשלים עמה". לפיכך הורשע הנאשם בעבירה של היזק לרכוש במזיד.