בתיקו נמצאו סכינים ואגרופן, ובהמשך אף הודה - אז איך בכל זאת הנאשם זוכה?

שני סכינים ואגרופן נתפסו במהלך בידוק בכניסה לסינמה סיטי בראשון לציון, והנאשם אף הודה בהחזקתם בשטח ובהמשך בחקירת המשטרה. אלא ששורה של כשלים בחקירה, ובראשם העובדה שלא הוכח מי ביצע את החיפוש ובאיזו סמכות, הובילה לפסילת החפצים ואמרות הנאשם.

בית משפט השלום בראשון לציון קבע כי החיפוש היה בלתי חוקי וכי קבלת הראיות תפגע באופן בלתי מידתי בזכות להליך הוגן. בשל כך זוכה הנאשם מחמת הספק.

על פי כתב האישום, הנאשם הגיע בשעת ערב לסינמה סיטי בראשון לציון כשהוא מצויד, לפי הנטען, בשתי סכינים מתקבעות שלהביהן באורך 7.5 ו־9 ס״מ, וכן באגרופן כסוף שבמרכזו גולגולת.

בבית המשפט אישר הנאשם כי הגיע למקום, אך הכחיש שהחזיק בסכינים ובאגרופן. ההגנה טענה כי תפיסת החפצים נעשתה שלא כדין, מאחר שלא ברור מי תפס אותם ומי העביר אותם למשטרה, ולכן ביקשה לפסול את הראיות. בנוסף ביקשה לפסול גם את דבריו של הנאשם בשטח ובחקירה, בטענה שלפני התשאול הראשוני לא הוסברו לו זכויותיו.

מנגד טענה התביעה כי הנאשם נתפס בכניסה המערבית למתחם עם הסכינים והאגרופן במהלך בידוק שערכה בודקת ביטחונית. התביעה הסתמכה בין היתר על דוח אירוע של בקרית במקום, שבו נכתב כי הנאשם נתפס במהלך בידוק.

לא הוכח מי ביצע את החיפוש

אלא שבית המשפט מצא פער מהותי בתשתית הראייתית. השופטת טל אוסטפלד נאוי קבעה כי מדוח האירוע לא ניתן לדעת אילו פעולות ביצעה הבודקת הביטחונית ואם היא זו שערכה את החיפוש בעצמה או רק קיבלה לידיה את החפצים.

עוד צוין כי הבודקת לא ערכה מזכר ושמה לא נכלל מלכתחילה ברשימת עדי התביעה. גם השוטרת שהגיעה למקום לא זכרה מי מסר לה את הסכינים והאגרופן ולא ידעה מי ביצע למעשה את החיפוש.

בהכרעת הדין נקבע כי ״לא הוכחה זהות המאבטח או הבודק שביצע את החיפוש״. עוד נקבע כי לא הוצגה תעודת הסמכה של מי שביצע אותו, לא הוכח כי החזיק בתעודה בתוקף ואף לא הוכח כי נשא תג זיהוי.

השופטת קבעה כי המתלוננת לא הוכיחה שהחיפוש נערך כדין ועל ידי גורם מוסמך, ולכן מדובר ב״חיפוש בלתי חוקי המהווה הפרה חמורה של זכות הנאשם להליך הוגן״.

הסכינים והאגרופן נפסלו כראיות

בית המשפט בחן אם למרות הפגם בחיפוש ניתן בכל זאת לקבל את הסכינים והאגרופן כראיות. לאחר איזון בין האינטרס הציבורי לבין הפגיעה בזכויות הנאשם, נקבע כי יש לפסול אותם.

השופטת ציינה כי אמנם מדובר בראיות חפציות שקיימות באופן עצמאי, אולם לא נעשה שימוש בסכינים ולא היו נפגעים באירוע. לדבריה, קבלת החפצים כראיות בנסיבות אלה תוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכותו של הנאשם להליך הוגן.

עוד נקבע כי מדובר בראיות שלא היו מתגלות אלמלא החיפוש שנמצא בלתי חוקי, ולכן יש לפסול אותן.

גם ההודאה נפסלה

החלטה משמעותית נוספת נגעה לדבריו של הנאשם עצמו. לפי הכרעת הדין, הן בשטח והן בחקירת המשטרה הוא הודה בהחזקת הסכינים והאגרופן.

למרות זאת קבע בית המשפט כי גם אמרות אלה אינן יכולות לשמש נגדו, משום שהן נולדו כתוצאה ישירה מהחיפוש הבלתי חוקי.

השופטת קבעה כי קיים ״קשר סיבתי עובדתי הדוק״ בין תפיסת החפצים לבין הגעת המשטרה וחקירת הנאשם, וכי אלמלא נתפסו החפצים בחיפוש - המשטרה לא הייתה מוזעקת למקום והנאשם לא היה נחקר.

״שרשרת מחדלי חקירה״

בהכרעת הדין נמתחה ביקורת גם על אופן ניהול החקירה. התביעה ביקשה להוסיף את הבודקת הביטחונית כעדת תביעה רק לאחר שההגנה חשפה את קו טיעוניה.

בית המשפט דחה את בקשת התביעה להעיד את הבודקת הביטחונית בשלב מאוחר של ההליך. השופטת קבעה כי מאחר שהבודקת לא מסרה קודם לכן גרסה כתובה, צירופה לעדות בשלב הזה היה מקשה על ההגנה להיערך לדבריה ופוגע בזכותו של הנאשם להליך הוגן.

לדבריה, המחדל מצטרף ל״שרשרת מחדלי החקירה של המשטרה״. בין היתר נקבע כי השוטרת שהגיעה למקום לא ביררה מי תפס את המוצגים, לא רשמה את שם המאבטח שמסר לה אותם ולא הצליחה להבהיר זאת בעדותה.

בנוסף צוין כי המשטרה לא תפסה את סרטוני האבטחה מהמתחם. לפי השופטת, המחדלים מעוררים חשש לפגם בשרשרת המוצג, שכן הדרך שעשו החפצים מרגע תפיסתם ועד שנמסרו לשוטרת לא תועדה.

בסיום הכרעת הדין קבעה השופטת כי לאחר פסילת הסכינים, האגרופן ואמרות הנאשם, לא נותרה תשתית ראייתית מספקת להרשעה. ״נוכח פסילת הראיות החפציות ואמרותיו של הנאשם בעקבותיהן, לא נותרה תשתית ראייתית להוכחת האשמה״, קבעה השופטת, והורתה על זיכויו מחמת הספק.