אישה שקיבלה צו הפטר מחובות גילתה חודשים לאחר מכן כי היא זכאית לירושה של כ־320 אלף שקל מאביה החורג. אלא שהכסף לא יישאר כולו בידיה. רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, חן לוי, קבעה כי 94,890 שקל מכספי הירושה יועברו לקופת הנשייה, בעוד יתרת הסכום תישאר בידי החייבת, בין היתר בשל גילה ומצבה הכלכלי.
הליך חדלות הפירעון של החייבת נפתח בשנת 2022, אז עמד חובה על כ־91 אלף שקל. בהמשך הגיע היקף החוב ללמעלה מ־160 אלף שקל. במסגרת ההליך סיפרה החייבת כי הסתבכותה הכלכלית נבעה מגירושין. היא ציינה כי אמה נפטרה ולא הותירה ירושה וכי אביה הביולוגי היה פלשתיני, שלמיטב ידיעתה החזיק בקרקעות ונפטר, אך היא לא ידעה את שם משפחתו. עוד ציינה כי יש לה אב חורג.
בתצהיר שהגישה עם כניסתה להליך הצהירה החייבת כי אם יתקבלו בעתיד נכסים, היא מסכימה שחובותיה ישולמו מתוכם.
במסגרת תכנית השיקום נקבע כי החייבת תשלם לקופת הנשייה סכום מינימלי של 7,200 שקל, באמצעות תשלום של 200 שקלים בחודש במשך 36 חודשים. לאחר שהתקשתה לעמוד בתשלומים ביקשה לקבל מהם פטור, אולם בקשתה נדחתה. בהמשך הקדימה את יתרת התשלומים ושילמה את הסכום שנדרש ממנה.
ב־31 במרץ 2025 ניתן לה צו הפטר, אך הוא כלל הוראה משמעותית: נכס שיוקנה לה בתוך שלוש שנים ממועד ההפטר ייכלל בקופת הנשייה.
באוקטובר 2025 נפטר אביה החורג והחייבת הפכה זכאית לחלק בירושה, הכולל זכויות בכספים בהיקף של כ־320 אלף שקל. בעקבות זאת ביקשה לבטל את ההוראה בצו ההפטר ולהשאיר בידיה את מלוא כספי הירושה. הנאמן התנגד.
הרשמת לוי דחתה את בקשתה וקבעה כי אין מקום לבטל את ההוראה. בין היתר ציינה כי הבקשה הוגשה רק לאחר שזכותה של החייבת בכספי הירושה כבר התגבשה, וכי בתחילת ההליך היא עצמה הצהירה שאם תקבל נכסים, חובותיה ישולמו מהם.
בהחלטה ניתן משקל גם לעובדה שהחייבת הקדימה את התשלומים וכך קיבלה את ההפטר לפני המועד המקורי לסיום תכנית השיקום. הרשמת קבעה כי אילו התשלומים היו נמשכים לפי התכנית המקורית, פטירת האב החורג הייתה מתרחשת במהלך תקופת התשלומים, כך שהירושה ממילא הייתה נכס שאמור להיכלל בקופת הנשייה.
לצד זאת, הרשמת לא קיבלה את דרישת הנאמן להעביר לקופה את מלוא הסכום הנדרש לכיסוי החוב והוצאות ההליך. היא התחשבה בכך שמדובר באישה מבוגרת בגיל פרישה, שאינה עובדת והכנסתה החודשית מקצבת אזרח ותיק ומסיוע בשכר דירה נמוכה. עוד נקבע כי כספי הירושה מהווים עבורה מקור כלכלי משמעותי להמשך חייה.
בסופו של דבר ביקשה הרשמת לאזן בין הגדלת הסכום שיוחזר לנושים לבין מטרת השיקום הכלכלי והצורך להותיר לחייבת אמצעים שיאפשרו לה קיום מינימלי לאורך השנים.
בהתאם לכך נקבע כי 94,890 שקל, המהווים 70% מתביעת החוב בתוספת הוצאות ההליך, יועברו לקופת הנשייה. סכום זה מצטרף ל־9,600 שקל שכבר נגבו במסגרת ההליך. יתרת הירושה, יותר מ־220 אלף שקל, תישאר בידי החייבת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו