העביר מאות אלפי דולרים שיועדו לטרור - וייכנס לארבע שנים בכלא

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד גזר היום (שני) ארבע שנות מאסר בפועל על סוהיל בשיר, שהורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות של איסור פעולה ברכוש טרור, לאחר שבשלושה מקרים בתוך שבוע העביר סכומי כסף גדולים במזומן מישראל ליהודה ושומרון, כשהוא חושד באופן ממשי כי הכספים נועדו לסייע, לקדם או לממן עבירת טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצועה.

לצד המאסר הטילה עליו השופטת מיכל ברק נבו מאסר על תנאי וקנס בסך 170 אלף שקלים, והורתה על חילוט 30 אלף שקלים במזומן שנתפסו אצלו.

בשיר הוא האחרון מבין שישה נאשמים שנגזר דינם בפרשה רחבת היקף של העברת כספים במזומן מישראל ליהודה ושומרון. על פי המתואר בגזר הדין, הכספים נועדו לסייע, לקדם או לממן פעולות טרור של חמאס וארגוני טרור נוספים, או לתגמל בגין ביצוען.

חלק מהנאשמים הורשעו בכך שפעלו ביודעין, ואילו בשיר הורשע בכך שביצע את המעשים כאשר חשד באופן ממשי שלכך נועדו הכספים.

בשיר הודה כי ביצע שלוש פעולות ברכוש טרור, שבמסגרתן הועברו בסך הכול כ־200 אלף שקלים וכ־150 אלף דולר במזומן מישראל ליהודה ושומרון. פעילותו התרחשה בשלושה מועדים במהלך שבוע אחד בפברואר 2025. בכל אחד מהמקרים קיבל בשיר כסף מפאדי עראבי, נאשם נוסף בפרשה וחברו, והעביר אותו למוחמד גנאים, שדאג להעברתו לאדם אחר בשכם.

על פי המתואר, הפרשה הייתה חלק מתוכנית עבריינית רחבה, שיטתית וחשאית שהתנהלה במהלך מלחמת חרבות ברזל, החל מאוקטובר 2024, להעברת סכומי כסף גדולים במזומן לשטחי יהודה ושומרון.

התוכנית התבססה על פעילותם של וג'די סעאדי, תושב ג'נין לשעבר המתגורר בטורקיה ופועל מטעם חמאס וארגונים נוספים, ושל נסים עראבי, אזרח ישראלי המתגורר בטורקיה ואחיו של פאדי עראבי. השניים עסקו בהעברת כספי מזומן באמצעות אחרים ובהיקף נרחב ובחשאי. בשיר גויס לצורך העברת הכספים ופעל תחת חשד ממשי כי מדובר ברכוש טרור.

במסגרת הטיעונים לעונש העידו לזכותו של בשיר חבר הכנסת לשעבר והמרצה למשפטים דב חנין וראש עיריית סח'נין, יו"ר הוועד הארצי לרשויות הערביות וחבר הכנסת לשעבר מאזן גנאים. חנין סיפר על היכרותו ארוכת השנים עם משפחתו של בשיר ותיאר אותה כדוגמה לשילוב ולתרומה לחברה הישראלית. גנאים ציין את היכרותו האישית עם המשפחה ותיאר אותה כמכובדת ובעלת תרומה משמעותית לעיר.

בשיר עצמו הביע חרטה עמוקה בדבריו האחרונים בבית המשפט. "אני מחזיר את עצמי לשבוע הזה, השבוע ההוא מראשון לפברואר עד לשמיני לפברואר, ואני שואל את עצמי, מה עבר לי בראש? למה, מה גרם לי להיות חלק מדבר כזה?", אמר.

לדבריו, אידיאולוגיה או מניעים ביטחוניים לא עמדו מאחורי המעשים. הוא סיפר כי היה נתון במצוקה כלכלית בעקבות בנייה ועלויות גבוהות, אך הודה כי מדובר בטעות איומה שאינה מצדיקה את מעשיו, קיבל עליהם אחריות והתנצל. "אני נולדתי בארץ הזאת, גם אבא שלי נולד בארץ הזאת, גם סבא שלי נולד פה. אני כל כולי שייך לעם הזה, אני כל כולי שייך למדינה הזאת", אמר.

בשיר סיפר גם על פעילותו כיזם חברתי ועל פרויקטים שקידם בשיתוף משרדי ממשלה למען אוכלוסיות מוחלשות. בין היתר תיאר הכשרת צעירים ערבים לבחינה הפסיכומטרית וקורסים מיוחדים לנשים בדואיות. לדבריו, אחד הפרויקטים הגדיל את שיעור ההרשמה לאוניברסיטאות בקרב נשים ברהט מ־6% ל־16%. הוא הביע צער על הפגיעה בחייו, בחיי אשתו הטרייה ובהוריו.

השופטת ברק נבו הדגישה בגזר הדין את הצורך בהרתעה מפני עבירות מסוג זה, בפרט כאשר מדובר במעשים הפוגעים בביטחון המדינה. היא ציינה כי דווקא העובדה שבשיר אינו מגיע מרקע פלילי או בעייתי וכי נראה שמניעיו לא היו לפגוע בביטחון המדינה, מחזקת את הצורך בהרתעה ממשית שתמנע ממנו ומאחרים "להתפתות לביצוע מעשים דומים תמורת כסף".

בקביעת העונש התייחס בית המשפט גם לעיקרון אחידות הענישה ולמיקומו של בשיר ביחס לחמשת הנאשמים האחרים בפרשה. נקבע כי מעשיו חמורים יותר מאלה של שני נאשמים שעליהם נגזרו 26 ו־11 חודשי מאסר, אך קלים ממעשיהם של שלושת הנאשמים המרכזיים, שעליהם נגזרו עונשים שנעו מחמש שנות מאסר ועד שש שנים וחצי.

בסופו של דבר גזרה השופטת על בשיר ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 170 אלף שקלים. בנוסף הורתה על חילוט 30 אלף שקלים במזומן שנתפסו אצלו.