החיפוש הסתבך: כך זוכה נאשם שהחזיק סמים בתא המטען

שוטר עצר רוכב קטנוע במחסום בתל אביב, ביקש ממנו לפתוח את תא המטען ואף הציע להביא לום כשהתקשה לעשות זאת. זמן קצר לאחר מכן נמצאו במקום שקיות שלטענת המשטרה הכילו סמים.

אלא שהראיה המרכזית בתיק הפכה בסופו של דבר לסיבה לזיכוי: בית משפט השלום בתל אביב קבע כי החיפוש בתא המטען לא היה חוקי, פסל את הסמים ואת הודעת הנאשם כראיות וזיכה אותו מכל המיוחס לו מחמת הספק.

על פי כתב האישום, הגיע הנאשם כשהוא רכוב על קטנוע למחסום משטרתי ברחוב המרד בתל אביב. לטענת המדינה, בקטנוע החזיק קנאביס במשקל 89.32 גרם נטו וחשיש במשקל 14.61 גרם נטו, כשהחומרים מחולקים במעטפות. בנוסף נטען כי החזיק 1,240 שקלים במזומן. לנאשם יוחסה עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

השוטר המרכזי שהעיד במשפט סיפר כי המחסום הוקם לצורך בדיקת רישיונות ומסמכים. לדבריו, לאחר שהקטנוע הגיע למחסום הוא ניגש לרוכב והריח חומר החשוד כקנאביס. בהמשך ביקש ממנו להציג אפוד זוהר ולפתוח את תא המטען. בתיעוד ממצלמת הגוף נראה הנאשם אומר כי אינו מצליח לפתוח את התא, ואז השוטר מציע להביא לום.

לאחר שהנאשם הצליח לפתוח את תא המטען, אמר לו השוטר כי הוא מריח חומר החשוד כסם וכי יש לו סמכות לבצע חיפוש.

המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם וטענה כי לשוטרים הייתה סמכות לעצור אותו לבדיקה במחסום. לטענתה, לאחר שהשוטרים הריחו ריח של סם מסוכן התגבש יסוד סביר לחשד שאפשר להם לערוך חיפוש בקטנוע ולתפוס את הסמים. התביעה טענה גם כי הוכחה שרשרת הסם וכי גם אם נפלו בה פגמים, אין מדובר בפגמים מהותיים הפוגעים בהגנת הנאשם. עוד נטען כי החלטתו של הנאשם שלא להעיד מחזקת את ראיות התביעה.

מנגד, עו"ד שירה קידר מהסנגוריה הציבורית, שייצגה את הנאשם, ביקשה לזכותו וטענה כי העיכוב, התשאול והחיפוש שבמהלכו נתפסו הסמים לא היו חוקיים. ההגנה ביקשה לפסול את הסמים ואת הודעת הנאשם במשטרה כראיות, וטענה גם לפגמים בשרשרת הסם ולהגנה מן הצדק.

בהכרעת הדין הבחינה השופטת פרדלסקי בין השלבים השונים של האירוע. היא קבעה כי עצירת הקטנוע במחסום והבקשה להציג רישיון ותעודת זהות היו פעולות חוקיות, ואף קבעה כי לא הוכח שהעצירה נעשתה כתוצאה מפרופיילינג או מאכיפה סלקטיבית.

עם זאת, היא מצאה כי התשאול שביצע שוטר נוסף, שכלל בין היתר שאלות על יעד נסיעתו של הנאשם ובדיקות בטאבלט, נעשה בשלב שבו לא הוכח שהיה נגדו יסוד סביר לחשד, ולכן היה בלתי חוקי.

המפנה המרכזי נגע לפתיחת תא המטען. השופטת קבעה כי עצם הוראת השוטר לנאשם לפתוח את התא הייתה למעשה חיפוש. מהעדויות ומסרטון מצלמת הגוף עלה כי בשלב זה השוטר לא קיבל את הסכמת הנאשם לחיפוש ולא אמר לו כי קיים חשד סביר שהוא מחזיק סם. רק לאחר פתיחת התא אמר השוטר כי הוא מריח חומר החשוד כסם.

בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר, על בסיס עדותו היחידה של השוטר, כי כבר קודם לכן היה לו יסוד סביר לחשד. "בנסיבות אלו, כשניסים לא ביקש הסכמה מהנאשם לביצוע חיפוש, אני קובעת כי לניסים לא היתה סמכות חוקית להורות לנאשם לפתוח את תא המטען ללא הסכמת הנאשם", כתבה השופטת.

בעקבות הקביעה שהחיפוש היה בלתי חוקי, בחן בית המשפט אם ניתן בכל זאת לקבל את הסמים כראיה והחליט לפסול אותם. השופטת קבעה כי קיים קשר הדוק בין אי החוקיות לבין תפיסת הסמים וכי קבלת הראיה תפגע בזכותו של הנאשם להליך הוגן. "אין מדובר בהפרה קלה של זכויות הנאשם", קבעה, והוסיפה כי בנסיבות המקרה המחיר הכרוך בפסילת הסמים נמוך מהתועלת החברתית שתצמח מכך. בהתאם לכך נפסלו הסמים כראיה.

גם הודעת הנאשם במשטרה נפסלה לאחר שבית המשפט מצא "זיקה הדוקה" בינה לבין שקיות הסמים שנתפסו בחיפוש הלא חוקי והוצגו לו במהלך החקירה. לאחר פסילת שתי הראיות המרכזיות קבעה השופטת כי יתר החומר שהציגה התביעה, לצד העובדה שהנאשם בחר שלא להעיד, אינו מוכיח מעבר לספק סביר כי ביצע את העבירה שיוחסה לו.

בית המשפט הצביע גם על ליקויים בשרשרת הסם, אף שקבע כי לנוכח הזיכוי אין צורך להכריע אם השרשרת הוכחה. בין היתר צוין כי השוטר שתפס את השקיות לא כתב במפורש כי סגר אותן במעטפה אטומה, וכי בסרטון נראתה חוקרת עוזבת את חדר החקירה ומשאירה את השקיות ללא השגחה.

בנוסף קבעה השופטת כי היה מחדל חקירה בכך שלא צורף סרטון מצלמת הגוף של אחד השוטרים, ולא ניתן הסבר מדוע לא הפעיל מצלמה אף שהיה במגע עם הנאשם. כאמור בסיום הכרעת הדין קבעה השופטת כי הנאשם זכאי.