"שמו שימש להפחדה": אחרי חודשים במנוסה - העבריין הנתנייתי הסגיר את עצמו

העבריין גל זוארץ, בן 32 מנתניה, הסגיר את עצמו למשטרה לאחר חודשים שבהם היה דרוש לחקירה. זוארץ נחקר לראשונה בפרשת הסחיטה והלבנת ההון שנחשפה בחנות טלפונים בתל אביב, והובא היום לבית משפט השלום בראשון לציון. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בעשרה ימים, ובית המשפט קיבל את הבקשה בחלקה והאריך את מעצרו בשבעה ימים לצורך השלמת החקירה.

מדובר בפרשת סחיטה והלבנת הון שבמסגרתה כבר הוגש כתב אישום נגד שלושה נאשמים נוספים. על פי כתב האישום, השלושה, יחד עם זוארץ, הציבו לבעל חנות הטלפונים דרישה לשלם להם 200 אלף שקלים או לאפשר להם להשתלט על מחצית מרווחי החנות. לפי האישום, בעל החנות נאלץ להסכים לדרישה ולהכניס את החבורה כשותפים במחצית מרווחי החנות.

עוד נטען בכתב האישום כי הנאשמים סחטו את בעל החנות, דרשו ונטלו ממנו כסף מזומן ומכשירי טלפון, אילצו אותו לספק המחאות לצורך תשלום שכר דירה של אחד מהם, וכן הכריחו אותו לקחת הלוואות בסך כולל של 1.1 מיליון שקלים לצורך רכישת שני רכבי יוקרה לשימושה הבלעדי של החבורה. בנוסף נטען כי בעל החנות נאלץ להנפיק תלושי שכר פיקטיביים עבור זוארץ, בסך כולל של 60 אלף שקלים - סכום שהועבר לחשבונו.

מאז הגשת כתב האישום נעלם זוארץ, והיה דרוש לחקירה מאז חודש פברואר, לאחר שנעשו ניסיונות רבים לאתרו ללא הצלחה. אתמול הוא הסגיר את עצמו למשטרה, והיום הובא לדיון בהארכת מעצרו. בדיון ציין נציג המשטרה כי שלושה חשודים כבר הועמדו לדין בפרשה, וכי חלקו של זוארץ מפורט בכתב האישום שהוגש נגדם. עוד נטען כי זוארץ אמנם הסגיר את עצמו יום קודם לכן ומסר גרסה ראשונית בלבד, אך יש צורך לחקור אותו על כלל האירועים ולבצע שורת פעולות חקירה נוספות.

במהלך הדיון טענה המשטרה כי אף שאין טענה שזוארץ איים באופן ישיר על המתלונן בכל אחד מהאירועים, עצם שמו והמוניטין שלו שימשו, לפי החשד, כלי להפחדת הקורבן. נציג היחידה החוקרת טען כי בידי החוקרים התכתבויות הנוגעות לרכב השטח, ראיות הקשורות לתלושי השכר הפיקטיביים ולכספים שהועברו לחשבונו, וכי החקירה נמצאת רק בראשיתה בכל הנוגע לגרסתו של זוארץ. עוד נטען כי קיימות פעולות חקירה מורכבות שטרם בוצעו, וכי יש חשש ממשי לשיבוש החקירה אם ישוחרר.

מנגד טענו עורכי דינו של זוארץ כי המשטרה מייחסת לו מעורבות בעיקר בשל שמו ומעמדו, ולא בשל ראיות ישירות. לדבריהם, בתחילת הפרשה זוארץ כלל לא היה בארץ, וכאשר לטענת התביעה בוצעו מעשי הסחיטה הראשונים הוא שהה בחו"ל. הסנגורים טענו כי זוארץ מסר גרסה מלאה, שיתף פעולה עם החוקרים, ביקש לערוך עימות ואף הסכים להיבדק בפוליגרף. עוד נטען כי הוא אינו נשמע מאיים על המתלונן, לא דרש ממנו כספים בעצמו ולא נהנה, לטענתם, מהרכוש שנלקח במסגרת הפרשה. לדבריהם, "תולים אותו בכיכר העיר" רק משום שהוא חברם של הנאשמים האחרים.

השופט גיא מימון קבע כי לאחר שעיין בחומר החקירה ובכתב האישום שהוגש נגד שלושת הנאשמים האחרים, קיים חשד סביר הקושר את זוארץ לעבירות המיוחסות לו. בהחלטתו ציין כי אמנם זוארץ מסר גרסה סדורה והשיב לשאלות החוקרים, ואף טען כי "תולים אותי בכיכר העיר על זה שאני חבר של נריאל ויוסי", אולם בשלב זה יש לאפשר ליחידה החוקרת לבדוק לעומק את גרסתו ולבצע את פעולות החקירה המתוכננות.

בית המשפט קבע כי מתקיימות עילות מעצר של מסוכנות וחשש לשיבוש הליכי החקירה, והאריך את מעצרו של זוארץ בשבעה ימים.