בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את חברת "אלבר", בהתאם להודאתה, בעבירות מרמה ובעבירות מס. על בסיס היתרים שהצליחה להשיג במרמה, ייבאה החברה לישראל 1,828 כלי רכב בשווי כולל של יותר מ-176 מיליון שקל.
במסגרת הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, הגישו עורכי הדין יפעת גדנקן, עינב אוראל כהן ויותם גולדשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום מתוקן, ממנו עולה כי החל משנת 2013 ביקשה אלבר להיכנס לתחום הייבוא המקביל של כלי רכב.
לצורך כך, ועל מנת לקבל היתר יבואן מקביל ורישיונות לייבוא דגמי רכב שונים, הציגה החברה, יחד עם מעורבים נוספים, מסמכים והסכמים כוזבים שנועדו ליצור מצג שווא של עמידה בדרישות הדין. על בסיס מצגים אלה קיבלה החברה ממשרד התחבורה את ההיתרים והרישיונות הדרושים לפעילותה.
לפי כתב האישום, במסגרת פעילות הייבוא חברת אלבר השתמשה במסמכים כוזבים נוספים, ובהם חשבונות מכר מזויפים ותעודות מקור כוזבות, שנועדו להציג בפני הרשויות מצג שלפיו כלי הרכב יובאו בהתאם לתנאי ההיתרים שניתנו וכדי לזכות בהטבות מס שונות.
רישומים כוזבים ועלויות רכישה מופחתות
עוד עולה כי לרשויות המכס הוגשו כ-1,600 הצהרות יבוא כוזבות, שכללו פרטים מטעים בנוגע לעסקאות הייבוא. על פי הנטען, הדיווחים שהוגשו הפחיתו את עלויות הרכישה המדווחות ביותר מ-4 מיליון שקל ביחס לעלויותיהן האמיתיות. בנוסף, בוצעו רישומים כוזבים בספרי החברה, באמצעות תיעוד פיקטיבי שנועד להסוות את העלויות האמיתיות של העסקאות ואת מקור הכספים.
לאור האמור, הרשיע בית המשפט את חברת אלבר בהתאם להודאתה בעבירות של קבלת דבר במרמה, הברחה ועבירות מכס נוספות, עבירות מע"מ, שימוש במסמך מזויף, הגשת הצהרות יבוא כוזבות, השתמטות מתשלום מסי יבוא ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים להטיל על החברה קנס בסך 18 מיליון שקלים. הצדדים הסכימו במסגרת ההסדר כי הקנס המבוקש, המהווה ענישה כלכלית משמעותית, עונה על האינטרס הציבורי בנסיבות המקרה, ומבטא את לקיחת האחריות של חברת אלבר בגין המעשים שביצעו בכירים בחברה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו