המשטרה גוררת רגליים: האלימות ביו"ש לא נעצרת - וההתיישבות כולה נפגעת

בשבועות האחרונים מוסיפים להתפרסם סרטונים של אלימות מיהודה ושומרון: שטחי מרעה שעולים באש, צעירים יהודים התוקפים פלסטינים חפים מפשע או מתעללים בבעלי חיים, ועימותים חוזרים ונשנים בין רועים וחקלאים. רק השבוע פתחה משטרת מחוז ש״י בחקירה בעקבות תיעוד ממסאפר יטא שבו נראה צעיר יהודי מכה כלב, אישה וילד פלסטינים.

במערכת הביטחון חוששים שהצטברות האירועים אינה רק רצף מקרי, אלא תהליך של הסלמה הדדית שבו כל סרטון מייצר עוד רצון לנקמה. אלא שלצד החששות, מתחזקת שאלת האשם: מדוע הסוגיה לא מטופלת?

המלכוד: בין צה"ל למשטרה

הקושי המרכזי באכיפה נובע ממבנה סמכויות מסורבל. צה״ל הוא הריבון בשטח והגוף שנמצא ראשון בזירה, אך אין לו סמכות חקירה מול אזרחים ישראלים. סמכות זו נמצאת בידי משטרת ישראל, שאינה יכולה להיכנס לשטח לבדה אלא רק בליווי צבאי.

עד שכוחות המשטרה מגיעים למקומות המרוחקים, חולף זמן רב וחלק מהמעורבים כבר עוזבים את המקום. גורמים ביטחוניים מזהירים כי המצב הנוכחי גוזל משאבים יקרים שנדרשים לסיכול טרור פלסטיני.

האכיפה: מעצרי ראווה או כתבי אישום? גם כשיש תיעוד, המשטרה מתקשה לספק תוצאות, שכן רבים מהחשודים פועלים רעולי פנים בשטחים ללא מצלמות.

גורם נוסף המקשה על האכיפה הוא המידע שמגיע אל החשודים בדבר החקירות נגדם: במשטרת מחוז ש״י מנסים כבר שבועיים לאתר צעיר שתועד מכה כלב, אך הוא טרם נעצר. חלק מהחשודים נמנעים מלחזור לביתם ונעים בין גבעות שונות כדי לחמוק מאיתור.

לפי נתוני המשטרה, מתחילת 2026 נעצרו למעלה מ־200 חשודים והוגשו כ־40 כתבי אישום. במשטרה טוענים לעלייה משמעותית באכיפה, אך הפער מול המציאות בבתי המשפט נותר גדול.

במרץ האחרון, למשל, נעצרו שני צעירים בחשד ליידוי אבנים ובקבוקי תבערה סמוך לכפר מוח’מאס, אך בית המשפט החליט לשחררם למרות בקשת המשטרה להאריך את מעצרם.

מחיר ההתעלמות של הממשלה

האלימות של אותם שוליים קיצוניים נגד פלסטינים וחפים מפשע אינה מתרחשת בחלל ריק. היא מכתימה את מפעל ההתיישבות כולו ומייצרת דה-לגיטימציה למאות אלפי תושבים שומרי חוק.

אם בממשלה חושבים שהתעלמות מהנושא תמנע חיכוך עם "הבייס" הפוליטי, עליהם לזכור שההתיישבות כולה היא הנפגעת העיקרית כשלא מובילים מאבק קשוח לבלימת האלימות. העדר יד ברזל מול פורעי החוק גובה מחיר מוסרי ואסטרטגי מכל מי שרואה בהתיישבות ערך.

במקביל לביקורת על המשטרה, בתוך ההתיישבות נשמעים קולות ברורים נגד התופעה. בכנס “מעבר לגדר” שנערך באלון שבות, הבהירו רבנים ובכירים כי מדובר בנזק אסטרטגי.

הרב אברהם בלידשטיין הדגיש כי “לא יעלה על הדעת שמי שרואה בהתיישבות ערך יפגע בחפים מפשע”, והרב בני קלמנזון הזהיר כי אלימות כלפי צה״ל היא “חטא ופשע” הפוגע במפעל ההתיישבות כולו.

מנגד, פרויקטור נוער הגבעות, אל״ם במיל׳ אביחי תנעמי, והשרה אורית סטרוק מקדמים תוכנית חינוכית בהיקף של כ־12 מיליון שקלים. אלא שגם תומכיה מודים כי מדובר במהלך ארוך טווח שאינו נותן מענה לאלימות המיידית בשטח.

ממשטרת ישראל נמסר: "כוחות צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל פועלים כל אחד בתחומי אחריותו. בנובמבר 2025 הוקמה מפקדה בין-ארגונית משולבת והיא ממשיכה במאמצים לסיכול ומניעה. נמשיך לפעול בנחישות וללא משוא פנים כנגד פורעים קיצוניים ולא נאפשר להם לערער את ביטחון הציבור".

משאר הגורמים המוזכרים בכתבה לא נמסרה תגובה.