חריג: למרות חוב עתק להוצאה לפועל - אדם יורשה לעזוב את הארץ

אזרח צרפת המתגורר בישראל - לו 17 תיקי הוצאה לפועל בסכום כולל של כ-237 אלף שקלים - יוכל לחזור למדינתו, למרות החובות הפתוחים שנותרו לו בארץ, שמשמעותם בפועל היא גם שהאדם אינו יכול לעזוב את הארץ. והסיבה - גם צרפת ביקשה את הסגרתו באישומים אחרים לגמרי.

בהחלטה חריגה ובעלת משמעות עקרונית, רשם ההוצאה לפועל בתל אביב, יניב יחזקאל, קבע כי הליך הסגרה בינלאומי גובר על צווי עיכוב יציאה מהארץ, גם כאשר נגד החייב מתנהלים תיקי הוצאה לפועל בהיקף של מאות אלפי שקלים.

בשל אי הסדרת החובות של האזרח הצרפתי, הוטלו נגדו במסגרת שמונה תיקים מגבלות יציאה מן הארץ ואיסור על חידוש דרכון. אמנם, צרפת אף היא ביקשה את הסגרתו, שם הורשע בעבירות איומים ואלימות נגד בת זוגו ונידון לשנתיים מאסר. החייב, שנכנס לישראל לאחר הרשעתו ולא יצא ממנה מאז, הוכרז כ"בר הסגרה" בסוף חודש מרץ - ובאפריל חתם שר המשפטים על צו ההסגרה.

פתרון לתשלום החוב

הזוכים התנגדו לביטול ההגבלות וטענו כי על החייב להבטיח את פירעון חובותיו לפני שיצא מישראל, ואף טענו כי אם המדינה מבקשת את יציאתו עליה להבטיח פתרון שיבטיח את תשלום החוב.

מנגד, היועצת המשפטית לממשלה הדגישה כי ישראל וצרפת חתומות על האמנה האירופית בענייני הסגרה, המחייבת שיתוף פעולה והדדיות בהליכי הסגרת עבריינים. עוד נטען כי ביטול ההגבלות נדרש לצורך ביצוע ההסגרה שתואמה לשבוע הקרוב, וכי אין בכך כדי למחוק את חובותיו של החייב, שכן הזוכים יוכלו להמשיך לפעול נגד נכסיו ואף לבקש בעתיד את חידוש ההגבלות אם ישוב לישראל.

בהחלטתו קבע הרשם כי הדין מכיר בשלושה מקורות שונים להגבלת יציאה מהארץ, אך כאשר אלה מתנגשים עם הליכי הסגרה, יש להעדיף את האינטרס הציבורי ואת התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל. הוא הסתמך בין היתר על פסיקת בג"ץ שקבעה כי יש לתת "משקל מכריע לאינטרס הציבורי בהסגרתו של אדם".

עוד ציין כי אם ניתן לבטל צווי עיכוב יציאה, הנחשבים חמורים יותר, לטובת הליך הסגרה, קל וחומר שיש לבטל גם מגבלות אחרות המוטלות על חייבים משתמטים.

הרשם דחה את דרישת הזוכים לחייב את המדינה להסדיר את חובותיו של האיש כתנאי להסגרתו וקבע כי מדובר בסוגיה שאינה בסמכותו. עם זאת, הוא הבהיר כי זכויותיהם נשמרות וכי יוכלו לשוב ולבקש להטיל הגבלות בעתיד.