אחותה של סיגלית ברכה ז"ל לרוצח: "תירקב בכלא כל חייך"

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיים היום (שני) דיון בטיעונים לעונש בעניינו של משה אטיאס, שהורשע ברצח אשתו סיגלית ברכה ז"ל בנסיבות מחמירות לפני כשלוש שנים בלוד. גזר הדין צפוי להינתן במהלך חודש יוני הקרוב.

בהכרעת הדין נקבע כי אטיאס רצח את ברכה באכזריות באמצעות חבטות בראשה בעזרת משקולת ודקירות סכין בפלג גופה העליון, בזמן ששכבה במיטתה בביתם. בית המשפט הדגיש כי לא מדובר במעשה ספונטני שנעשה בעיצומו של ויכוח, אלא ברצח שבוצע בשלבים, לאחר "הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה חוזרת להמית את המנוחה".

במהלך הדיון ביקש סנגורו של אטיאס, עו"ד אבי כהן מהסנגוריה הציבורית, להפעיל את "פתח המילוט" הקבוע בחוק, המאפשר במקרים חריגים שלא לגזור מאסר עולם חובה. לדבריו, מרשו היה בן 59 בעת המקרה, ללא עבר פלילי, וסובל מהפרעת אישיות שאובחנה על ידי הפסיכיאטר המחוזי. הסנגור טען כי גם התנהלותו לאחר הרצח, ובה בין היתר השיחה שביצע למד"א, מצדיקה הפעלת שיקול דעת מקל מצד בית המשפט.

עוד ביקש הסנגור שלא לצבור עונשים בגין עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, וטען כי הנסיעה שביצע נועדה להזעיק עזרה רפואית. לדבריו, אטיאס, כיום בן 62, "שבוי בטרגדיה שגרם לעצמו ולמשפחתו", בעוד שסיכוייו להשתחרר ממאסר עולם אפסיים.

מנגד, עו"ד עינת לב ארי מהפרקליטות דחתה את הטענות וטענה כי "פתח המילוט" שמור למקרים חריגים ביותר בלבד. לדבריה, הפסיקה העדכנית של בית המשפט העליון קובעת כי מחלת נפש שאינה מגיעה לכדי אחריות מופחתת אינה מצדיקה חריגה ממאסר עולם חובה.

התביעה תיארה את הרצח כאכזרי במיוחד וטענה כי אטיאס "ניפץ את גולגולתה של אשתו לפחות שבע פעמים", לאחר מכן ירד למטבח, הצטייד בסכין, חזר לחדר השינה והמשיך לדקור אותה - כשחלק מהדקירות, לטענת הפרקליטות, בוצעו לאחר מותה.

בנוסף עתרה הפרקליטות להטיל על הנאשם עונש מאסר נוסף של 30 עד 60 חודשים בגין עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. לפי הנטען, לאחר הרצח ניסה אטיאס להימלט מהמשטרה ברכבו, גרם לשוטר לקפוץ הצידה כדי שלא ייפגע, ובהמשך התנגש בניידת שפגעה באמבולנס ובשוטר נוסף. כמו כן ביקשה המדינה לפסוק פיצוי מקסימלי בסך 258 אלף שקלים לבני משפחת המנוחה - שלושת ילדיה, הוריה וחמשת אחיה.

במהלך הדיון נשאה דברים גם לימור כהן, אחותה הקטנה של סיגלית ז"ל. "סיגל הייתה כולה אור, אהבה ונתינה", אמרה בכאב. "היא לא זכתה ללוות את ילדיה לחופה ולא לראות את נכדיה. היא הייתה צריכה להיות כאן איתנו, לחבק, להכיל ולייעץ כמו שרק היא ידעה".

לימור תקפה בחריפות את הנאשם, שישב מולה באולם, ואמרה כי במשך שלוש שנים הוא עומד בפני בני המשפחה "בעזות פנים וללא כל חרטה". לדבריה, הכרעת הדין "מטהרת את שמה של אחותי וזועקת את שברי ליבנו". היא הוסיפה כשהיא מביטה לעברו: "אני מאחלת לנאשם שיירקב ויסבול כל ימיו בכלא ולא יזכה לראות אור יום".

לקראת סיום הדיון ביקש אטיאס עצמו לדבר וטען כי נעשה לו עוול. "מעולם לא הרמתי יד על אשתי", אמר, והוסיף כי המעשה "יצא שלא בשליטתי". במהלך דבריו אחד מאחיה של המנוחה פרץ לעברו בצעקות. אטיאס המשיך וטען כי מדובר במעשה "טרוף במאה אחוזים, שום כוונה, שום תכנון".