"אתה מלשין": שליח וולט נדקר בת"א - והכל תועד בשיחת חירום

שיחת חירום למוקד 100, צעקות ברקע ומשפט מצמרר - "דקרו אותי". כך תועד בזמן אמת אירוע אלים שהחל בוויכוח בכביש בתל אביב והסתיים בפציעה קשה. כעת קובע בית משפט השלום בעיר כי לא מדובר בקטטה ספונטנית של אדם אחד, אלא בתקיפה בצוותא, שבמהלכה נדקר שליח וולט שוב ושוב.

לפני כשנה וחצי, סמוך לשעה 01:00 בלילה, במחלף לה גווארדיה בתל אביב, התפתח עימות בין שליח וולט לשני רוכבי אופנוע. על פי כתב האישום, השניים קראו לעברו "אתה מלשין", דחפו אותו ובהמשך עקבו אחריו לרחוב סמדר. שם, כך נטען, ירדו מהאופנוע כשהם אוחזים בחפצים חדים הנחזים להיות סכינים ובגז פלפל - ודקרו אותו מספר רב של פעמים בחלקי גופו השונים.

כתוצאה מהדקירות נגרמו למתלונן חתכים בשורש כף יד שמאל, בכתף ימין, בחזה ובבטן, וכן שבר בצלע. הוא נזקק לתפרים ואושפז במשך חמישה ימים.

הנאשם, באמצעות באת כוחו, כפר באישום. הוא הודה כי נכח במקום עם בן דודו, אך טען כי לא אחז בכל חפץ חד ולא דקר את המתלונן. לדבריו, בן דודו הוא שדקר, ואילו הוא עצמו ניסה להרים את אופנועו של המתלונן שחסם את הדרך - ואז התרחק מהמקום. ההגנה הדגישה כי בזירה הראשונית מסר המתלונן כי "אחד מהם דקר אותו", וטענה כי מדובר בגרסה ספונטנית ואותנטית שיש להעדיפה.

מנגד, התביעה ביקשה להרשיע והצביעה על עדות עקבית וקוהרנטית של המתלונן בבית המשפט. היא הפנתה למסמכים הרפואיים שתיעדו דקירות בשני צידי גופו, וכן להקלטת שיחת החירום, שבה נשמע המתלונן אומר בקול חלש: "דקרו אותי". עוד הדגישה המאשימה כי גרסאותיו של הנאשם במשטרה השתנו, וכי בתחילה הרחיק עצמו מהאירוע ואף הכחיש שהיה במקום.

בהכרעת הדין קבע השופט שמאי בקר כי עדותו של המתלונן מהימנה, סדורה ומתיישבת עם הראיות החיצוניות, לרבות התיעוד הרפואי והקלטת השיחה למוקד. הוא דחה את טענת ההגנה בדבר הסתירה בגרסאות וציין כי מצבו הפיזי והנפשי של המתלונן סמוך לאחר הדקירה מסביר את ניסוחיו הראשוניים.

לאחר שבחן את העדויות והראיות כולן, קבע בית המשפט כי הוכח מעבר לספק סביר שהנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו וכי השניים דקרו את המתלונן יחדיו. בסיום הכרעת הדין הורשע הנאשם בעבירת פציעה כשהעבריין מזוין בצוותא. בכך נדחתה גרסת ההגנה שלפיה בן הדוד "לקח על עצמו את התיק", ובית המשפט העדיף את גרסת המתלונן הנתמכת בראיות אובייקטיביות.