הנהג הישראלי לא מפחד מהקנס - וכולנו משלמים את המחיר

הקנסות על עבירות תנועה לא מצליחים להרתיע את הנהג הישראלי. עבור רבים, הם נתפסים כעוד הוצאה בדרך - לא כעונש שמחייב שינוי אמיתי. בשטח, המציאות ברורה: מחסור חמור בשוטרי תנועה ובניידות גורם לכך שהמשטרה פועלת בעיקר במבצעי אכיפה נקודתיים, אחת לשבוע או שבועיים. המבצעים האלה מייצרים כותרות ודוחות - אך מי שמרוויח בסופו של דבר היא קופת המדינה, לא הבטיחות בכביש.

הנהגים לא באמת מורתעים. העומס הבלתי נסבל בכבישים יוצר תסכול יומיומי, ואנשים מחפשים "דרך לברוח" מהפקקים - עקיפה מסוכנת, נסיעה בשוליים, חציית צומת ברמזור מתחלף - הכל כדי לחסוך עוד כמה דקות, גם במחיר סיכון חייהם וחיי אחרים.

בתי המשפט קורסים תחת אלפי תיקי תעבורה, והענישה בפועל לא מצליחה לשנות התנהגות. גם מי שנתפס, לא תמיד מרגיש שהמערכת באמת סוגרת עליו.

הטלפון הנייד הינו הגורם המרכזי לאובדן שליטה

בתוך כל זה, הטלפון הנייד נשאר אחד הגורמים המרכזיים לאובדן שליטה: נהגים מורידים את העיניים מהכביש, מאבדים נתיב, מאבדים שיקול דעת - ומאבדים את הראש.

במשטרה מתמהמהים בפרסום נתונים עדכניים, אולם סקר של עמותת אור ירוק חשף נתון מדאיג: 46% מהציבור, אחד מכל שני נשאלים, הודו כי שתו אלכוהול ונהגו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. מי שמשלם את המחיר הוא הציבור כולו - אזרחים שעולים לרכב בתקווה פשוטה להגיע בשלום ממקום למקום.

"בכביש אין הזדמנות שנייה"

במשטרה מדגישים כי נוכחות מורחבת בכבישים והתקדמות טכנולוגית הן חלק מהמאבק בקטל בדרכים, אך מדגישים: האחריות להצלת חיים מתחילה אצל כל נהג.

לדבריהם, שמירה על חוקי התנועה, הימנעות משימוש בטלפון ונהיגה במהירות מותאמת - מצילות חיים. "בכביש אין הזדמנות שנייה", אומרים במשטרה וקוראים לנהגים לקחת אחריות על חייהם ועל חיי משתמשי הדרך שומרי החוק.

קנסות של עד 10,000 שקל

לאחרונה הכריז משרד התחבורה על מהלך חירום לאומי שמטרתו לשנות באופן מהותי את הכללים בכבישי ישראל. לצד הקצאות ניידות סיור נוספות, הוצעה העלאה דרמטית של הקנסות על עבירות תנועה המוגדרות כמסכנות חיים. אחת המרכזיות שבהן: שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה - קנס מוצע של 10,000 שקלים.

בנוסף, הוצע להחמיר את הענישה על שבע עבירות תנועה נוספות הנחשבות ל"שבירת כללי המשחק", בהן:

• נהיגה במהירות מופרזת

• חציית קו הפרדה רצוף

• אי ציות לרמזור אדום

בשלב זה מדובר בהצעות על הנייר בלבד. במשרד התחבורה הוצעה גם סנקציה מחמירה נוספת כלפי נהגים רצידיביסטים עם דפוס עברייני חוזר: במקרה של עבירה חוזרת - תישקל החרמת הרכב.

במשרד הבהירו כי כאשר מספר ההרוגים בישראל עולה (בניגוד למגמה העולמית), אין עוד מקום ליחס סלחני כלפי עבירות מסכנות חיים.

מחסור חמור בשוטרים ובניידות

בהיעדר שוטרי תנועה מספיקים ובצל מחסור של כ-200 ניידות סיור, המשטרה נאלצת לפעול במבצעי אכיפה ממוקדים - לרוב לפני חגים או אירועים מיוחדים. כבישים 4 ו-20 סומנו כצירים שבהם מתרחשות תאונות רבות.

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "הציבור לא קונה את מבצעי האכיפה הנקודתיים. הוא מבין שמדובר באירועים בודדים. הדרך לייצר אווירה שתמנע עבירות תנועה היא אכיפה חזקה בכל ימות השנה". לדבריו, משטרת ישראל הייתה צריכה לעבור כבר מזמן לאכיפה אלקטרונית באמצעות מצלמות ואמצעים מתקדמים - כתגובה למחסור בניידות ושוטרים. "החמרת הקנסות משדרת מסר נכון, אבל בלי אכיפה אמיתית לא נוכל לצמצם תאונות. הגיע הזמן להכריז מלחמת חורמה בעברייני התנועה".

הוועדה למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול

אחת מעבירות התנועה המסוכנות ביותר היא נהיגה תחת השפעת אלכוהול. לאחרונה התקיים דיון בוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול של הכנסת, בהשתתפות גורמי האכיפה.

בדיון קרא מנכ"ל איגוד הביטוח, ישראל מימון, לשלול כיסוי ביטוחי מנהג שינהג תחת השפעת אלכוהול - הצעה שזוכה לתמיכת עמותת אור ירוק וכלל גופי האכיפה. קצין בוחנים ארצי במשטרה ציין כי שיעור הנהגים השיכורים המעורבים בתאונות בשנים 2024-2025 היה נמוך יחסית, אך במקביל נתפסו נהגים רבים נוהגים בשכרות גם ללא תאונה.

מחקר השוואתי ב-15 מדינות העלה כי במדינות רבות קיימת החרגת ביטוח לנהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים - בניגוד למדיניות הקיימת בישראל.

עו"ד שי דוידוב מסכם: "ברוב מדינות אירופה וארה"ב הענישה חמורה יותר מאשר בישראל, ולעיתים כוללת שלילה ארוכה ואף מאסר - במיוחד בעבירות מסכנות חיים".