פסק דין משמעתי שניתן לאחרונה קבע כי אח מוסמך, עובד ציבור שהועסק במחלקה פסיכיאטרית, ביצע עבירות משמעת חמורות כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה שבה עבד. בעקבות ההרשעה הוחלט על פיטוריו המיידיים משירות המדינה.
על פי החלטת בית הדין למשמעת של שירות המדינה, העובד נטל בתחבולה את הטלפון הנייד ואת ארנקה של מטופלת חסרת ישע, השיג את הקוד הסודי של כרטיס הבנקט שלה וביצע 12 משיכות כספים מחשבונה. הסכום הכולל של המשיכות עמד על 24 אלף שקלים.
בנוסף לכך, עשה האח שימוש בכרטיס האשראי של המטופלת לצורך רכישת דלק בשמונה הזדמנויות שונות, בסכום מצטבר של 1,775.61 שקלים. בסך הכול נקבע כי היקף הכספים שנלקחו מהמטופלת הגיע ל־25,775.61 שקלים.
מהחלטת בית הדין עולה כי המעשים בוצעו תוך ניצול ישיר של תפקידו של האח ושל יחסי מטפל-מטופל. הפרשה נחשפה לאחר שאחיה של המטופלת הבחין בהוצאות חריגות בחשבונה ופנה לבירור העניין.
רק לאחר גילוי המעשים יצר האח קשר עם אחיה של המטופלת והשיב לידיו סכום של 30 אלף שקלים, העולה על הסכום שנלקח בפועל. בית הדין ציין את ההשבה אך הדגיש כי אין בכך כדי להקהות מחומרת המעשים.
בפסק הדין עמד בית הדין על חומרת ההתנהלות וקבע כי מדובר בפגיעה בערכים מוגנים מרכזיים, ובהם הזכות לקניין והחובה להגן על שלומם וזכויותיהם של חולים. הודגש כי חומרת המעשים מתעצמת כאשר הם מבוצעים בידי עובד ציבור, ובפרט עובד במערכת הבריאות.
עוד צוין כי מטופלים חסרי ישע במחלקות פסיכיאטריות תלויים בצוות הרפואי, וניצול מצבם פוגע לא רק במטופל עצמו אלא גם באמון הציבור במוסדות הרפואיים ובמערכת הבריאות כולה.
בהקשר זה הפנה בית הדין לפסיקות בית המשפט העליון, אשר חזר והדגיש כי עבירות גניבה ומעילה בידי עובדי ציבור נתפסות כחמורות במיוחד בשל הפגיעה באמון הציבור ובשמו הטוב של השירות הציבורי.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שבמסגרתו הוסכם על הטלת נזיפה חמורה, פיטורים לאלתר תוך תשלום מלוא פיצויי הפיטורים, ופסילה משירות המדינה לתקופה של חמש שנים - לרבות ממשרד הבריאות. בית הדין ציין כי אלמלא הסדר הטיעון, ייתכן שהיה שוקל אמצעי משמעת חמורים יותר, ובהם הרחקה לתקופה ארוכה ומשמעותית ואף פסילה לצמיתות משירות המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו