התעלומה שנמשכת כבר שלושה עשורים: סיפורו של החייל הנעדר גיא חבר

השעה הייתה 9:30 בבוקר, ה-17 באוגוסט 1997. גיא חבר בן ה-19, חייל בשירות סדיר בחיל התותחנים, ירד מעמדת השמירה שלו בבסיס "הרעם" שברמת הגולן. לבוש מדי ב' ומצויד בנשקו האישי. זו הייתה הפעם האחרונה בה נצפו עקבותיו. 

במשך כמעט שלושה עשורים, מדינת ישראל מנסה לפתור את אחת התעלומות המסתוריות והכואבות בתולדות צה"ל: לאן נעלם גיא חבר?

המחדל של צה"ל

במשך שלוש השנים הראשונות לאחר ההיעלמות, במערכת הביטחון סירבו להגדיר את גיא כנעדר צה"ל. בצה"ל דבקו בתאוריה כי מדובר בהיעלמות מכוונת, אולי על רקע מצוקה אישית. חודש לפני שנעלם, עמד גיא למשפט על שנרדם בשמירה, וביום היעלמותו היה אמור לעמוד למשפט נוסף על סירוב פקודה. ההנחה הייתה שמדובר בצעד של ייאוש, אולי התאבדות.

אולם משפחתו של גיא, המתארת בחור מבריק וחד, מעולם לא קיבלה את הגרסה הזו. עד היום הם דובקים בטענה כי העיכוב בהכרה בו כנעדר פגע אנושות בסיכויים למצוא קצה חוט בזמן אמת, ומצביעים על רשלנות בניהול החקירה. 

השיא הגיע ב-2005, כשהתגלה כי הכומתה של גיא נמצאה והוחזקה ביחידה לאיתור נעדרים מבלי שהמשפחה עודכנה על כך - עקב סכסוך בין הקצינה המקשרת למשפחה.

העקבות שהובילו לדמשק

התקווה הגדולה ביותר של המשפחה הייתה נעוצה לאורך תקופה מעבר לגבול הסורי. לאורך השנים הצטברו עדויות המצביעות על כך שגיא מוחזק בידי משטר אסד. העדות המצמררת ביותר הגיעה מצעירה גרמנייה שנעצרה בסוריה, אשר טענה בביטחון כי גיא הוא זה שחקר אותה בכלא הסורי.

גם בדרגים המדיניים הגבוהים ביותר הנושא עלה. נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר, פנה ב-2008 לנשיא אסד בשאלה על גורלו של חבר. התשובה שקיבל הייתה עמומה ומחשידה: "על החייל ברמת הגולן לא מדברים".

לא משאירים אבן הפוכה

המאמצים להשיב את גיא לא פסקו מעולם. המשפחה גייסה את בכירי המשק והתרבות - משמעון מזרחי, יו"ר מכבי תל אביב בכדורסל ועד אריק איינשטיין, שהקדיש לו ולאימו את שירו המרגש "כשתחזור". הוגשו פניות למזכ"ל האו"ם, לצלב האדום ואפילו לקרמלין באמצעות אביגדור ליברמן.

צה"ל מצדו שלח את היחידות המובחרות ביותר - סיירת מטכ"ל, שלדג ומגלן - לסרוק כל מערה וכל נקיק ברמת הגולן. המבצע האחרון נערך רק לפני כשלוש שנים, בפברואר 2023. במבצע הנדסי מורכב רוקן מאגר מים סמוך לבסיס בו שירת. בקרקעית המאגר נמצאו פריטי לבוש, אך בבדיקות המעבדה התברר כי הם אינם שייכים לגיא.

כיום, 28 שנים אחרי אותו בוקר בבסיס הרעם, השאלה נותרה פתוחה. עבור משפחתו, כל עוד אין תשובה חד משמעית, המאבק להשבתו הביתה נמשך בכל הכוח.