המקרה בתראבין, בו נורה אמש (שבת) תושב המקום מאש שפתח לעברו שוטר, ממחיש עד כמה לסיבובי יח״צ אין ולא היה קשר אמיתי למאבק בפשיעה.
עדותו של הילד חסין על מה שהתרחש הלילה בתארבין // בן המשפחה יוסף אלעוודרה
שוטר שנשלח למשימה מבצעית מוצדקת, מצא את עצמו נחקר באזהרה במח״ש, משוחרר למעצר בית ומורחק מתחנות המשטרה לשבוע. עד כאן הליך תקין. השוטר זכאי עד שלא יוכח אחרת. נקודה. אבל חומרת האירוע לא נעוצה בפעולת השוטר. היא נעוצה במי שממונה עליו.
מתח ועימותים מיותרים
האוכלוסייה הבדואית בדרום, שרובה שומרת חוק, חיה כבר שנים במתח מול המשטרה. המתח הזה לא נולד אתמול, והוא גם לא ייעלם בירי או בהודעת גיבוי. להפך. מה שמסכן את היציבות הוא התערבות ישירה של הדרג הפוליטי בפעילות המשטרתית ובעיתוי הרגיש ביותר: פעם אחת, כשהשר לביטחון לאומי מושך את המשטרה למסעות רהב ויח״צ, ומציב אותה בחזית עימותים מיותרים, ופעם שנייה, כשהוא ממהר להעניק גיבוי פומבי לשוטר עוד לפני ובמהלך חקירתו.
המשטרה עוצרת ומעכבת אזרחים מדי יום. מישהו מגבה אותם לפני שהם מגיעים לחקירה? האם גיבוי פומבי של השר אינו התערבות בחקירה מתנהלת?
איתמר בן גביר הבטיח משילות בנגב עוד לפני שנכנס לתפקיד. הוא גם דאג להצהיר שיפתח שם משרד, כדי לפקח מקרוב. בפועל, גם אם היקף פעילות עבריינית צומצם נקודתית משילות אין. מה שיש הוא משטרה שנגררת אחרי סדר יום פוליטי, ומשלמת את המחיר בשטח.
סביר להניח שבן גביר יודע שהמשטרה לבדה לא יכולה לחסל פשיעה ולא להשיב משילות. זה לא תפקיד של ניידות וסיורים בלבד. זה תפקיד של מדינה: חינוך, רווחה, תכנון, תעסוקה, תשתיות. כל משרדי הממשלה. במקום לנצל אירוע נפיץ כדי לקרוא למהלך ממשלתי רחב הוא מקבע את הפוקוס על המשטרה. וכשהכול מתנקז אליה, כל כדור הופך להצתה.
אם המתח בדרום יתפרץ מחדש, זו לא תהיה גזירת גורל. זו תהיה תוצאה של הנהגה שמעדיפה כותרות על אחריות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו