ממשלת השינוי רשמה את אחד מהישגיה הברורים ביותר דווקא בזירה שנחשבת לכישלון מתמשך של המדינה: המאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. ההשוואה למצב כיום, תחת אחריותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, חדה ומביכה.
במהלך כהונת ממשלת בנט־לפיד הובלה תוכנית ממשלתית סדורה, ממוקדת ורב־מערכתית, שנועדה לפגוע בלב תשתיות הפשיעה בחברה הערבית. סגן השר לביטחון פנים דאז, יואב סגלוביץ, מונה להוביל ולתכלל מבצע אכיפה משולב של כלל משרדי הממשלה וגופי האכיפה נגד מחוללי פשיעה מרכזיים - ולראשונה נרשמה ירידה של כ־16% בפשיעה.
יחד עם מנכ"ל המשרד לביטחון פנים דאז, תומר לוטן, הופעלה מערכת מתואמת שכללה את כלל זרועות הממשלה. על פי לוטן, מדובר היה ב"מכונה משומנת ומסונכרנת" שקבעה יעדים, לוחות זמנים, בקרה שוטפת ותיאום הדוק בין המשטרה, הפרקליטות, הרשות לאיסור הלבנת הון וגופי סייבר. פורום בין־משרדי התכנס מדי שבוע, ותוכניות הפכו לשגרות עבודה.
לתוכנית הוקצו 2.4 מיליארד שקלים לחמש שנים. עיקר התקציב יועד לאכיפה, ולצדו רכיבים מניעתיים בתחומי חינוך, רווחה ותעסוקה.
התוצאות לא איחרו להגיע ואיתם נתונים שדיברו בעד עצמם. הוכח שכשיש תוכנית, תקציב וניהול - יש תוצאות. כשיש ביטול, ריק ניהולי ויחסי ציבור - יש דם ברחובות.
אין חלופה ייעודית
מנתונים שהוצגו במאי 2022 לעומת השנה המקבילה נרשמה עלייה של כ־90% בטיפול בעבירות סחיטת דמי חסות, עלייה של כ־40% בתפיסות כלי ירייה, יותר מ־1,000 מעצרים ומאות חיפושים. המשטרה פעלה נגד 585 מחוללי פשיעה מרכזיים - כ־80% מהיעדים שהוגדרו. 170 מהם ו־26 פעילי ארגוני פשיעה נעצרו עד תום ההליכים, והוגשו 228 כתבי אישום.
עם הקמת הממשלה הנוכחית הופסקה התוכנית. השר לביטחון לאומי ביטל אותה, מבלי להציב חלופה ייעודית. מאז, הפשיעה זינקה. בשנת 2023 נפתחו 274 תיקי רצח על רקע פלילי, כמעט כפול מכל אחת מהשנים שקדמו לה. 227 מתיקי הרצח התרחשו במגזר הלא־יהודי, לעומת 149 מקרי רצח בשנת 2022.
ולתמונה הקשה הצטרף כשל ניהולי: את סגלוביץ החליף ניצב בדימוס, אך במשך שנה שלמה לא אויש תפקיד הפרויקטור. רק בספטמבר האחרון הכריזו מפכ"ל המשטרה והשר לביטחון לאומי על מינוי תת־ניצב יואב תלם - שמיהר לפרוש מהמשטרה כעבור חודש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו