הדרישות של ראש ארגון הפשע: מזרן מיוחד, משקולות וציוד כושר לתא המאסר

העבריין מיכאל מור, מראשי ארגוני הפשיעה הבולטים בצפון, נחסם שוב בניסיונו להפוך את תא הכלא שלו לחדר נוחות פרטי. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו לקבל מזרן אורתופדי יוקרתי, כיסא מרופד ואישור להכניס לתאו משקולות ורצועות TRX בקשה שבשב״ס הגדירו כחריגה ומסוכנת, במיוחד כשבחצר האגף שבו הוא כלוא עומדים לרשותו מתקני כושר מאושרים.

מור, המרצה 11 שנות מאסר באגף שמור כלא צלמון לאחר שהורשע בעבירות נשק וסיוע לרצח, טען בעתירות שהגיש לבית המשפט, כי הוא סובל זה שנים מכאבי גב וצוואר שהחמירו והובילו לנימול, קשיי שינה ומגבלות בתנועה.

לטענתו, המזרנים שסופקו לו רק החמירו את מצבו, ולכן פנה עם חוות דעת פרטיות שהמליצו על מזרן מסחרי בעובי 24 ס״מ. אלא שהמומחה שחתום על אותן חוות דעת כלל לא בדק אותו פיזית מה שהוביל את שב״ס לטעון כי אין להן כל בסיס רפואי ממשי.

גורמי הרפואה של שב״ס הציגו מנגד בדיקה עדכנית של אורתופד מומחה שקבע כי אין סיבה רפואית להעניק לו מזרן מיוחד, וכי כלל לא קיימת תקינה רפואית למושג “מזרן אורתופדי”. בנוסף, ציינו כי כבר אושר לו מזרן קשיח בעובי 12 ס״מ ברכש חוץ - פתרון שנמצא בתחום הסביר.

במקביל דרש מור להחזיק בתאו משקולות אישיות ורצועות TRX. שב״ס הבהיר כי מדובר בציוד שמוגדר אסור, כזה שעלול לשמש ככלי תקיפה, לגרום לפציעות חמורות בשימוש לא מבוקר או להוות אמצעי להחבאת חפצים אסורים. קצין המבצעים הציג לבית המשפט חוות דעת מבצעית מלאה שביססה את הסיכון, והזכיר כי מתקני כושר קיימים באגף עצמו.

כן צוין, כי בשל פסקי דין שונים, חוסר אחידות בין המחוזות וריבוי בקשות להכנסת ציוד “אורתופדי” ברכש חוץ לתוככי הכלא הורה נציב בתי הסוהר, רב גונדר קובי יעקובי, לאסור רכישת ציוד כזה ללא אישור נציבותי. לשם כך, נטען, הוקמה ועדה בראשות קצין הרפואה הראשי, שתפקידה לבחון את הצורך הרפואי בכל בקשה ולבדוק מענה חלופי בתוך המערכת.

השופט סאמר ח׳טיב קיבל במלואה את עמדת שב״ס וקבע כי אין לתת כל משקל לחוות הדעת הפרטיות שהוגשו ללא בדיקה ממשית. הוא ציין כי לא נמצאה כל המלצה רפואית למושב או כיסא אורתופדי, וכי שיקולי הביטחון של שב״ס ברורים, מוצקים ומבוססים.

כך נסגר עוד פרק בסאגה של מור, שבמקום לנהל ארגון פשיעה בחוץ, מנהל מאבקי מזרנים, כיסאות וציוד כושר מאחורי הסורגים, מאבקים שבית המשפט קובע פעם אחר פעם שאין להם עיגון רפואי, מבצעי או משפטי.