בג"ץ דחה באופן סופי את עתירתם של מספר ארגוני זכויות אדם, שטענו כי החמרת תנאי הכליאה והצפיפות שנוצרה בבתי הכלא הביטחוניים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הובילו להתפרצות מגפת גרדת (סקביאס) שאינה מטופלת כראוי בשב"ס.
העותרים, בהם רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, המוקד להגנת הפרט והוועד נגד עינויים - הגישו את העתירה ביולי 2024, וציינו כי מדובר במחלה מדבקת ומגרדת הגורמת לסבל רב ועלולה להביא לזיהומים במקרים של היעדר טיפול.
לטענתם, הטיפול במחלה פשוט ונגיש, וכולל שימוש במשחות רפואיות, שמירה על היגיינה, החלפת מצעים וביגוד, חיטוי ציוד והפרדת חולים.
בנובמבר 2024 דחה בג"ץ את העתירה לראשונה, לאחר שקבע כי טיפול שב"ס "מניח את הדעת". הארגונים ביקשו דיון נוסף, אך מבדיקת החומר שהוגש לבית המשפט, ובכלל זה מסמכים רפואיים ותצהירים רשמיים, עלה כי שב"ס נקט שורה של צעדים רחבים ומפוקחים לטיפול במפגע.
על פי הממצאים, שב"ס ערך בדיקה רפואית לכלל האסירים באגפים הרלוונטיים, יישם טיפול תרופתי גורף, העניק טיפולים חוזרים במידת הצורך והפעיל צעדי מניעה והפרדה כדי למנוע הדבקה חוזרת. מהנתונים שהוצגו לבית המשפט עלתה ירידה משמעותית במספר האסירים שסבלו מנגעים לאחר תחילת הטיפול, דבר שהעיד, לדברי השופטים, על יעילות המענה הרפואי.
בג"ץ ציין כי העותרים לא הציגו בסיס ראייתי מספק, לא הוגשה חוות דעת רפואית עדכנית, ולא הוצגו נתונים המלמדים על כשל מערכתי. חלק מהטענות, כך נקבע, התבססו על עדויות חלקיות ושמועות שאינן עומדות ברף הראייתי הנדרש.
שירות בתי הסוהר הדגיש בפני בית המשפט כי נקט "מהלך מקצועי, מפוקח ומתועד היטב" בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, וכי אין כל אינדיקציה להתנהלות רשלנית.
שלושת שופטי ההרכב קבעו כי לא מתקיימת עילה לחזרה מההחלטה, וכי "הפעולות הדרושות לטיפול בהתפשטות המחלה מבוצעות במלואן". פסק הדין הוא סופי ואינו ניתן עוד לתיקון או לביטול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
