בדיון דחוף בנושא "אכיפת עבירות איומים ולשימוש במערכת האכיפה לרדיפה פוליטית נטולת מעצורים מתוך מניעים פסולים" בוועדה לבטחון הפנים של הכנסת, על כי 311 תיקי איומים והסתה נפתחו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשלוש שנים האחרונות".
משפט נתניהו: ראש הממשלה נכנס לאולם לקראת יום עדותו ה-28 (ארכיון)
מנתונים שהוצגו על ידי המשטרה עולה כי בשנים 2023-2025 (נכון לאוגוסט השנה) נפתחו 311 תיקי איומים והסתה נגד ראש הממשלה. 154 מהם הועברו להמשך בחינה של פרקליטות המדינה. ב-45 מתיקי עבירות הסתה ניתן אישור לפתיחה בחקירה ב-111 תיקים לא ניתן אישור. סה"כ הוגשו 9 כתבי אישום - 6 בגין עבירות איומים ו-3 בגין הסתה.
כן הוצגו נתונים כלליים מהם עולה כי: 68,897 תיקים נפתחו בגין עבירת איומים בישראל. 2,543 מתוכם נמצאים בחקירה. ב-1,915 מקרים התקבלה החלטה שיפוטית. 2,890 תיקים מצויים ביחידות התביעה והפרקליטות. 4,520 כתבי אישום הוגשו מבין כל תיקי התביעות. 59,911 מסך כל התיקים נגנזו בעילות שונות.
את הדיון הדחוף ביקשו חברי הכנסת אריאל קלנר, בועז ביסמוט, עמית הלוי, משה סעדה, צבי סוכות ומשה פסל. בבקשה נטען, כי היא על רקע זימונו לחקירה של הרב יוסף זיני אביו של ראש השב״כ דוד זיני, בחשד לעבירת איומים, מקרה שלטענתם, מצטרף לשורת אירועים המעוררים חשש כבד לשימוש במערכת האכיפה ככלי לרדיפה פוליטית ממניעים פסולים ומעלה שאלות קשות על אמות המידה של המשטרה והפרקליטות ועל חשש לאכיפה בררנית. בעניין זה יודגש כי התלונה שהוגשה נגד אביו של ראש השב״כ נסגרה.
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל אמר כי הנושא כבר עלה בשלוש שנים האחרונות אך הוגדשה הסאה במקרה של זימון אביו של ראש השב"כ דוד זיני לחקירה ביום בו מונה. ״כל מי שחרד לדמוקרטיה אבל בידו השנייה משתמש בגורמי האכיפה לרדוף פרט או קבוצה, במו ידיו ממוטט את יסודותיה. זה פוגע בעקרון העצמאות של גורמי האכיפה, בחופש הביטוי ואי אפשר לתת לזה יד חייבים לחזור לנורמות שנראה ששכחנו".
ח"כ אריאל קלנר הסביר כי לאחר שהשמאל הפוליטי על כל זרועותיו מהתקשורת, היועמ"ש ובג"ץ ביקשו לסכל את המינוי, הפכו ובדקו את ההיסטוריה שלו מהגן ושל סובביו ולא מצאו כלום. ושכבר אין ברירה, ביום שהמינוי מאושר מזמנים את אביו לחקירה על איומים. "לכנות את ראש הממשלה היטלר זה ז'רגון קבוע. בכיכרות מדברים על חבל תלייה, צורר, בוגד ואני זוכר שאמרו לי שמילים הורגות. ולמרות כל מה שרואים פתאום מערכת האכיפה מתעוררת לזמן יהודי מבוגר לחקירה על איומים".
ד"ר אילן סמיש, מאחים לנשק אמר בדיון "אני מסכים עם הדברים הללו שכולנו חרדים לדמוקרטיה ויש לחזור לנורמות. אני מסכים שהמשטרה מבצעת אכיפה בררנית כאשר רק השבוע היתה הפגנה בעד חוק ההשתמטות, יידו אבנים הציתו פחים ואף אחד לא נעצר. כשבאותו הזמן אנשים שעשו דבר שבשגרה נמצאים חודשיים במעצר ללא כתב אישום, אותם אנשים שנכנסו לתופת ב 7 באוקטובר והצילו אנשים".
יו"ר הוועדה פוגל העיר לדברים "אתה זוכר את הטענות של החרדים והאתיופים כלפי המשטרה? קצת יושרה. ביום בו מכריזים על התפקיד של האלוף דודו זיני עוצרים את אביו על משהו שאמר לפני חמש שנים יש בזה טעם נפגם. אז בוא לא נתעטף בתמימות".
רפ"ק שרון פרץ, מאגף חקירות ומודיעין טענה כי תיק החקירה במקרה של הרב זיני טופל במחוז הדרומי וע"פ הנהלים לא נדרשים אישורים לבצע חקירה. היא הוסיפה, כי מאחר והנושא פורסם והתבררה הרגישות סביב עיתוי האירועים, הנחה ראש אח"מ לעצור את החקירה עד לבחינה שלו את התיק לאחריה החליט על גניזה שלו.
בהציגה את הנתונים הסבירה כי בעבירות איומים אין יכולת טכנית לפלח את הנתונים ביחס לזהות המאוים. רפ"ק פרץ ציינה כי תיקי איומים נגד חברי כנסת ושרים מטופלים ביחידות הלוחמה בפשיעה (יל"פ) וההונאה ותיקים נגד ראש הממשלה מטופלות ביחידת סייבר בלהב 433.
עו"ד שמעון חוג'ה, מפרקליטות המדינה, העיר כי הדיון הוגדר כדיון בעבירות איומים המטופלים על ידי התביעה המשטרתית. לדבריו כל תיקי ראש הממשלה טופלו. "התיקים שלא אושרו חלקם הגדול הם עם המלצה של המשטרה שלא לפתוח בחקירה. משמעות הטיפול היא אישור הבקשה לפתיחת חקירה או אי אישור. מרבית התיקים הללו אינם תיקי מעצר ברגע שמסתיימת החקירה התיקים מועברים לפרקליטות והוגשו שלושה או ארבעה כתבי אישום. יש עדיין תיקים שנבחנים".
ענבר בזק, ח"כ לשעבר סיפרה בדיון כי הגישה תלונה על הסתה לרצח בגין איום כללי והשמיעה הקלטה בה נשמע אדם אומר קחו סכינים וצאו לרצוח שמאלנים בקפלן. לדבריה אם היה מדובר בערבים שמאיימים לרצוח יהודים הם היו במעצר תוך 24 שעות. "טרם קיבלתי התייחסות מהמשטרה".
"נכון שזה ברשת, אבל אני מרגישה שיש כאן אכיפה בררנית ואני מאוימת כאשר אני יוצאת למחאה או עם מדבקה של מטה החטופים. יש כאן ניסיון למסגר כאילו המחאה מסיתה נגד אנשי ציבור וחברי ממשלה. גם אני מקבלת נאצות ואיומים מהצד השני. עלינו לגנות את זה", הוסיפה.
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון ואמר ״כולם מסכימים שחייבים לשים לתופעה הזו גבולות בכל צד בחברה הישראלית, כי הדבר פוגע במדינה ובדמוקרטיה בפרט״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו