מכת הפרוטקשן: גל חסר תקדים של הצתות מוביל למחסור בחלב

גל חסר תקדים של שריפות מתבנים – אותם מחסנים שבהם מאוחסנים חציר ומספוא לפרות – מכה בחודשים האחרונים במשקים ברחבי הארץ.

בדיקת ישראל היום מגלה: מאז תחילת 2025 דווחו 20 שריפות מתבנים, לעומת מקרים בודדים בלבד בשנה שעברה – עלייה של מאות אחוזים.

בכבאות והצלה מזהירים: רוב השריפות אינן מקריות, ורבות מהן תוצאה של הצתות מכוונות על רקע מאבקי שליטה וגביית “דמי חסות” מצד גורמים עברייניים הפועלים במרחב החקלאי. ״מדובר באירועים שמסכנים חיי אדם ופוגעים בתשתיות חיוניות,” אומרים בכבאות ״כל שריפת מתבן משבשת שרשרת אספקה שלמה – מהחציר, דרך רפתות החלב ועד למדף בסופר.”

במחוז דרום, שבו אירעו לפחות חמש מהשריפות האחרונות, מתאר סגן מפקד המחוז, טפסר איציק לוי, תמונה קשה: ״כל שריפת מתבן נמשכת ימים ארוכים וגורמת נזק עצום. באירוע בערב ראש השנה צוותים פעלו יותר מ־60 שעות עד לכיבוי מוחלט. כשהחציר נשרף – אין לפרות מה לאכול, הייצור נעצר, והמחירים מטפסים. זו פגיעה במשק החלב ובחוסן הלאומי”.

לצד הצתות מכוונות, יש גם מקרים של התלקחות עצמית: חציר דחוס ולח שמתחמם מבפנים ומתלקח בשל פעילות מיקרוביאלית.

חוקר שריפות במחוז חוף מסביר: ״כשיש לחות גבוהה ודחיסה – הערימה מתחממת ומתלקחת מבפנים. זה קורה בעיקר בימים חמים. אפשר למנוע את זה בקלות באמצעות ייבוש, אוורור ובדיקות טמפרטורה קבועות״. לדבריו, ארבעה מוקדים בצפון נגרמו מחציר שנרכש מאותו ספק שלא ייבש כראוי את הסחורה.

טפסר משנה קובי מזרחי, מפקד תחנת זבולון: ״מדובר באירועים מבצעיים קשים שנמשכים לעיתים ארבעה ימים. אנחנו זקוקים לכלים כבדים, קצף ייעודי וכוחות רבים. זה שוחק את המערכת ומקטין זמינות לאירועים אחרים״.

בכבאות מציינים כי מחצית מהמתבנים בצפון אינם עומדים בתקנות בטיחות האש. אייל ברקוביץ, ראש מדור הגנה מאש במחוז חוף אומר כי ״ברשויות הקטנות אין פיקוח, אין אכיפה. רק אחרי שריפה מתבצעת ביקורת – וזה מאוחר מדי״.

גל השריפות אינו רק איום על הרפתנים – אלא על ביטחון המזון של ישראל. כל מתבן שעולה באש מצמצם את מלאי המספוא, מעלה את עלויות הייצור ומאיים על יציבות מחירי החלב.

הפתרון, אומרים גורמים בכבאות חייב להיות מערכתי: שיתוף פעולה הדוק בין הרשויות, הגברת הפיקוח והאכיפה, והרתעה אמיתית נגד עבריינים. אם המגמה תימשך, מזהירים בכירים בענף, ישראל עלולה לעמוד בקרוב בפני מחסור בחלב מקומי ועלייה חדה במחירים.