העוקץ הרוסי מתרחב: קשישים נעקצו במאות מיליונים

הונאות, איומים, מניפולציות רגשיות, ושליחים שמגיעים עד דלת הבית – בדיון חירום שנערך השבוע בוועדה לקליטת עלייה נחשפו ממדי תופעת "העוקץ הרוסי", שפוגעת בעיקר בקשישים דוברי רוסית ונוטלת מהם במרמה את כל חסכונותיהם.

לפי הנתונים שנמסרו בוועדה, בשנת 2024 בלבד נגנבו כ־100 מיליון שקלים מהאוכלוסייה המבוגרת – ובשנת 2025 צפויה עלייה חדה בשיטות ההונאה, בין היתר בשל שימוש נרחב בבינה מלאכותית. 

"תופעת 'העוקץ הרוסי' כוללת גם הונאות שמערבות בנקים וחברות ביטוח תוך סחיטת כסף שלכאורה מיועד לבני משפחה ברגע משבר", אמר ח"כ ולדימיר בליאק. "המתחזים מדברים רוסית בטלפון ויודעים לתת פרטים אישיים של הקורבנות. השיחות מתבצעות מהארץ ומחו"ל. נתונים מראים שנרשמו 2000 תיקי הונאה של קשישים ורבע מהם היו דוברי רוסית".

"בשנת 2022 היקף הנזק עמד על 70 מיליון שקלים. הטיפול של המשטרה על פי פניות שקיבלנו מנפגעים לא מספק, התחושה הכללית שהאכיפה לא מספקת ותיקים נסגרים במהירות. לתחושתי, התופעה כנראה מתגברת בשבועות האחרונים ולכן השאיפה שלנו לצאת מהדיון עם מסר ברור שכל הגורמים הרלוונטיים מתגייסים כדי לשים סוף לתופעה הזאת שפוגעת במאות אלפי אנשים".

‎ח"כ טטיאנה מזרסקי: "האזרחים במדינה צריכים להרגיש מוגנים ובדיוק בשביל זה אנחנו עובדים פה בכנסת. אזרחים ותיקים סובלים מעושק והונאה והתופעה מתגברת. במשטרה אמרו לחלק מהקשישים שהשיחות מגיעות מחו"ל ולכן לא פתחו תיק. צריך שהקשישים יקבלו את הכסף שלהם. הכסף נאסף כאן בארץ. האם הבנקים מזהים בזמן אמת העברות חריגות?".

‎דנה אקסלבנט, מתמחה לראיית חשבון, חשפה באומץ כיצד ביום העצמאות האחרון סבתא שלה נעקצה. "'סבתא, סבתא תעזרי לי', נשמע קול שמתחזה לשלי בטלפון של סבתא. בשיחה מאיימים ודורשים עשרות אלפי שקלים. בהמשך מגיעים אליה לבית וגונבים ממנה תיק עם כל הכסף שיש לה.

"נפתחה קבוצת ווטסאפ עם עשרות מקרים ואני מגיעה לסיפורים הזויים. מישהי גילתה שעקצו את אמא שלה רק אחרי פטירתה. מישהו אחר העביר לנוכלים 480 אלף שקל. הנוכלים מחזיקים אותך על הקו ויודעים איך להוציא ממך את הכסף. בסקר שעשינו גילינו שהקורבנות מבודדים, לרוב בפריפריה ולא גרים בדיור מוגן. הם עקצו קשישים עם דמנציה וכשמפעילים עליהם לחץ הם לא יודעים מה לעשות".

‎רחל אלטרמן מספרת: "נוכלים במשך תקופה ארוכה היתלו באמא שלי באמצעים מתוחכמים ועקצו ממנה במרמה 250 אלף שקל. לאחר העוקץ גם חטפו אותה באירוע שהסתיים במעורבות שב"כ".

ילנה פפל, כתבת שמלווה את התופעה בשנים האחרונות, סיפרה: "הפרקליטות פרסמה אמש שיש כתב אישום נגד אדם בן 76 מירושלים שהיה בעבר קורבן שהנוכלים גנבו ממנו את ביתו וכל נכסיו, היתלו בו עד לרמה שהפך בעצמו לשותף לדבר עבירה ב-14 מקרים. קורבנות שאין להם שום סיוע מהמדינה הופכים למשתפי פעולה. הנאשם בטוח עד היום שהוא בכלל סייע לשוטרים למנוע את מה שעבר עליו".

‎ד"ר לב חלמסקי חשף באומץ כיצד נפל קורבן בעצמו. "אני בן 83, עבדתי עד גיל 81 כרופא ברמב"ם", גולל. "התקשר אלי אדם בשם פאבל ואמר לי שהוא גנב ממני 12 אלף שקל. בהמשך התקשרו אלי כאילו מביטחון הבנק ואמרו שהם חוששים שהיה משת"פ בבנק שעזר לגנב. הם אמרו שאני צריך להעביר את כרטיסי האשראי שלי לשליח שיגיע לאסוף אותם. אמרו לי שאני צריך להגדיל את מסגרת האשראי שלי והגדלתי וגנבו ממני 56 אלף שקל ובהמשך הגניבה עלתה ל-94 אלף שקל.

"באתי לבנק וביטלו את הכרטיסים שלי. בבנק יהב ואמרו לי שאני אשם שנתתי את הכרטיסים והקודים. לא נתתי קודים. יש עצורה שיושבת בכלא שמשכה את הכסף ופניתי לבנק ישראל. הכנופייה הזאת גנבה מ-47 אנשים".

‎אליס יפימוב, מנהלת תחום חברתי-כלכלי ב"לובי המיליון": "הפגיעה בקשישים אינה רק כלכלית, אלא גם נפשית ובריאותית. אחד האתגרים המרכזיים הוא ההיבט התרבותי - רבים מהמבוגרים בישראל נוטים לשמור כסף בבית, וזה דורש מאמץ הסברתי מקיף. קיבלנו דיווחים מדאיגים על מקרים בהם נוכלים מתקשרים לקשישים ומבקשים למשוך כסף ללא כרטיס. זו נקודה שהבנקים יכולים לטפל בה ביעילות - למשל, הגבלת משיכות ללא כרטיס מגיל מסוים".

‎רפ"ק רויטל יהושע, קצינת הונאה ארצית, אמרה: "אנחנו לא יודעים לסווג את התלונות. יש לא מעט פרשיות שמנהלות על ידי יחידות ההונאה. הוגשה פרשיה באזור הדרום שכללה כתב אישום עם 33 תיקי חקירה. העוקץ הרוסי או הליטאי זה עבירת קבלת דבר במרמה וכולן מסווגת באותה צורה. הגשנו כתב אישום נגד אדם בן 83 שעקץ 1.3 מיליון שקלים במרמה מקשישים.

"אנחנו לא מתעלמים מזה. לצד על תיקי החקירה אנחנו משקיעים הרבה מאמצים להסברה ולהרמת דגלים אדומים ושיתופי פעולה. אנחנו מקיימים לפחות הרצאה אחת בשבוע בעברית ועוזרים להם להבין. הפצנו סרטונים ברוסית".

לדברי יהושע, "יש אבולוציה של התופעה באמצעות בינה מלאכותית. אני לא יודעת אם התופעה מתגברת כי אין לי יכולת לתת נתון מספרי. העבירה מסווגת לכל שיטות העוקצים ואין לי יכולת פילוח. יש ענישה וכתבי אישום". 

ח"כ יבגני סובה הציע למשטרה: "אל תתרגמו. תביאו אדם שמבין את השפה והמנטליות. תביאו חוקרים מפנסיה ותביאו עוד אנשים שיעזרו בחקירות. קחו את זה כפרויקט".

‎זהר בן דוד, מנהל יחידת סייבר במשרד התקשורת: "התוקף תמיד יהיה לפנינו ולא נצליח למגר את התופעה. נצליח לצמצם אותה. משרד התקשורת ביצע תיקון לתקנות התקשורת בזק ושידורים בעקבות דיונים בוועדה, וניתנה הנחייה לחסום מספרים שמתחזים למספרים ישראליים. התקנה נכנסה לתוקף לפני שלושה חודשים וחברות התקשורת דיווחו שהיו עשרות אלפי מספרים שנחסמו. משיח עם המשטרה בתלונות שנובעות ממספרים שמתחזים מרוסיה יש ירידה דרסטית ונשיג נתונים". בה בעת, הזהיר בן דוד: "יש עוקץ חדש על סריקת ברקוד לדו"ח שנמצא על שמשות רכבים".

‎הילה דניאלי, נציגת בנק ישראל: "לא יודעת כמה תלונות בנושא הזה קיבלנו. חלה התגברות ואנחנו צופים שהתופעה תתגבר בשנת 2025. הבנקים צריכים לנתר פעילות חריגה בחשבונות לקוחות". 

טיבי רבינוביץ מאיגוד הבנקים: "זאת תופעה חמורה שהולכת ומתגברת. 100 מיליון שקלים בשנת 2024 נעקצו ו- מעל 1.2 מיליארד שקלים כמעט ונעקצו. אנחנו מנסים להקים מנגנון לשיתוף מידע בין בנקים לשיתוף מידע ולא מצליחים. עושים כל מאמץ ובחו"ל זה קיים".

נציגת משרד הרווחה אמרה: "יש עלייה של 20% בכמות התלונות ביחס לשנה הקודמת". היו"ר בדיון סיכם: "התופעה מתרחבת וכל הגורמים הרלוונטיים חייבים לעלות הילוך. אני רגיל לדבר ולעבוד ומספרים ואנחנו נקיים דיון מעקב במהלך חודש יוני. צריך גורם מתכלל להתמודדות עם התופעה ואולי זה יהיה שר המשפטים שיקים צוות בינמשרדי".