תושבי דרום תל אביב עתרו לעליון נגד העירייה ופיקוד העורף: "גורלנו ביד המזל"

עד היום בשעות הצהריים, נשמעו בדרום תל אביב עד כה 42 אזעקות מאז 7 באוקטובר, וכן נרשמו מספר נפילות של רקטות ורסיסים. ההבדל בין שכונות הדרום לשאר חלקי העיר שברובן לא ממוגנות, ועל כן היום (שלישי) הוגשה עתירה לבית משפט העליון על ידי מספר תושבי שכונות דרומיות נגד מפקד פיקוד העורף, האלוף רפי מילוא וראש עיריית תל אביב רון חולדאי על שהפקירו אותם.

בעקבות העתירה, ביהמ"ש העליון הורה לפיקוד העורף ולעיריית תל אביב להגיש תגובה ראשונית לעתירה בתוך שבעה ימים.

על פי העתירה שהוגשה בידי שישה מתושבי שכונות בדרום מזרח תל אביב, שכונות שבהן מתגוררים עשרת אלפים בתי אב שנתונים לפערים משמעותיים עד כדי חיסרון מוחלט במיגון מפני איום ירי רקטי.

בעתירה מצוין כי הדברים באים לידי ביטוי מובהק בשכונות מגוריהם של העותרים ובשכונות הסמוכות להן כגון יד אליהו, שכונת התקווה ויפו, שבהן תושבים רבים מתגוררים במבנים אשר נבנו עובר להקמת המדינה, מבנים הנעדרים מרחבים מוגנים דירתיים, קומתיים או מקלטים. כמות המקלטים הציבוריים המצויים בשכונות אלה דלה עד אפסית (כך לדוגמה, בכל שכונת כפר שלם הגדולה מקלט ציבורי אחד בבית הספר הבעל שם טוב) כך שתושבים רבים נעדרים יכולת להגיע אל המקלטים בטווח הזמנים שקבע פיקוד העורף על מנת להתמגן מפגיעת הרקטה.

"אמנם בעיה זו, של היעדר מיגון ראוי, אינה חדשה ותושבי השכונות המזרחיות והדרומיות של תל-אביב מתלוננים על היעדר מיגון ראוי מזה שנים, אך תדירות ״סבבי הלחימה״ מול החמאס בעזה ואולי גם נוכח האיום בירי טילים ורקטות גם מצפון ובעיקר לאור כמות הרקטות שנורות אל עבר תל אביב במלחמת חרבות ברזל - מלמדים כי מן הראוי להביא לכל הפחות לפתרון מידי - ארעי, לבעיה זו ולא להמתין לתהליכי התחדשות עירונית שיימשכו שנים וגם אז אין ודאות כי יביאו לפתרון מספק לבעיה", נכתב בעתירה.

העותרים פנו גם אל העירייה ופיקוד העורף ודרשו כי יפעילו את סמכותם מכוח חוק ההתגוננות האזרחית ויפעלו למגנם באמצעות הצבת מרחבים מוגנים טרומיים במקומות נבחרים ברחבי השכונות, באופן אשר מגשר על פערים המיגון ומשפר את פריסת המיגון בשכונות אלה. על פי תשובת העירייה קיימים מספר פתרונות מיגון הזמינים לשימוש הציבור באזורם של העותרים. במענה פיקוד העורף, נטען כי הצבת מרחבים אלו נעשית בהתאם לשיקולים מקצועיים ומבצעיים כאשר האזורים המבוקשים בעיר תל אביב-יפו אינם עונים על החלטת פיקוד העורף להציב מרחבים כאמור בטווח של 40 ק״מ מגבול רצועת עזה. עוד נטען, כי מבנים אלו הם יבילים שנועדו לתת מענה מיגוני מסוים לעוברי אורח ארעיים במרחב הציבורי אך לא כדי לתת מענה למחוסרי מיגון. "במצב דברים זה, נותרים העותרים למעשה באפשרות האחרונה למיגון, הרחוקה אף לשיטת פיקוד העורף ממתן מענה ראוי למחוסרי מיגון, והיא לצאת מביתם, להשתטח על הרצפה בחלל הפתוח ולקוות כי לא תיפול בקרבתם רקטה או רסיסי רקטה, שהרי מקרי העבר מלמדים כי במקרים כאלה גורלם ביד המזל", סיכמו העותרים.

יובל צלנר, המועמד לראשות עיריית תל אביב-יפו אמר בתגובה: "רק היום נפלו רסיסים בבית ספר מקס פיין ובכפר שלם וקיבלנו עוד ההוכחה שת"א איננה חסינה מפגיעות. למרות ההצלחה של כיפת ברזל, ההגנה האווירית אינה הרמטית ולכן לא יכול להיות שבת"א יש עדיין עשרות אלפי תושבים ללא מיגון תקני.

"תושבי דרום ומזרח ת"א הם לא אזרחים סוג ב'. מגיע להם מיגון בדיוק כמו לכל תושבי העיר. זה אפשרי וזה בהישג יד. להבדיל מבעיות אחרות שקיימות, בעיה זו יכולה להיפתר עוד היום בתקצוב מתאים, העירייה צריכה רק לשנות את סדרי העדיפויות שלה. לעיריית ת"א יש את הכסף לספק ממ"דים ניידים לתושבי דרום ומזרח העיר ללא שינויים בתקציב הקיים. זה עניין של חיים ומוות וצריך לטפל בזה לפני שיהיה מאוחר מידי. אינני מכיר משהו חשוב יותר מחיי אדם".

עו"ד אוהד יאראק ודניאל טלמון, באי כוחם של העותרים, מסרו "עיריית תל אביב מפקירה את התושבים הכי מוחלשים שלה. לאלפי תושבים אין מיגון ציבורי או פרטי מינימאלי כך שכל שנותר להם בעת אזעקה הוא לשכב על הרצפה ולכסות את הראש".