תופעת תלונות השווא: שיא במספר התיקים שהועברו לפרקליטות

רק 430 מ־1,493 התלונות שהתגלו כעלילה בשלוש השנים האחרונות, הסתיימו בהעמדה לדין • לא עוד: ב־2022 גנזה המשטרה 37% בלבד מהתיקים - היתר יגיעו לביהמ"ש • "רק עונש מרתיע יהיה אפקטיבי"

מגמת ירידה בסגירת תיקי החקירה, צילום: גדעון מרקוביץ'

שינוי מגמה בהיקפי תלונות השווא שנגנזו במשטרה: לאחר שנים ארוכות של סגירת תיקים סיטונאית בגין תלונות שווא, נתוני המשטרה שמתפרסמים פה לראשונה חושפים ירידה דרמטית בשיעור התיקים שנסגרו בשנת 2022, לאחר שכמעט כמחצית מהתיקים שנפתחו בעילה זו הועברו לפרקליטות.

תלונת שווא היא מסירת מידע כוזב למשטרה או לגוף חקירה אחר, מתוך ידיעה שהמידע לא נכון, כדי להביא לפתיחת חקירה פלילית נגד אדם. סעיף 243 לחוק העונשין קובע עונש של שלוש שנות מאסר על עבירה זו, וכשמדובר בניסיון להעליל עבירה חמורה יותר מסוג פשע, גדל העונש לחמש שנות מאסר. לפי החוק, עצם מסירת המידע הכוזב מהווה עבירה פלילית, ולא משנה אם בעקבותיו נפתחה חקירה או לא.

השינוי הדרמטי החל ב־2019, עם סגירה של 75% מהתיקים שנפתחו בגין תלונת שווא, והגיע ב־2022 לשיעור חדש של 37% בלבד של תיקי חקירה שהמשטרה סגרה

בשנים האחרונות משטרת ישראל לא הקדישה חשיבות רבה לעבירה זו, ורבים מהתיקים נסגרו בסופו של דבר ולא הגיעו לכדי הגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות או התביעה המשטרתית. לפי הנתונים שהגיעו ל"ישראל היום", בשנים 2022-2019 נפתחו 1,493 תיקים בגין תלונות שווא, כ־1,000 מהם (67% מכלל התיקים) נסגרו בעילות שונות, ורק כ־430 תיקים הגיעו לבסוף לכדי העמדה לדין.

"בדרך לשינוי המתחייב". עו"ד אבישר רווה, צילום: אורלי רוזנבלט

אלא שסקירת תיקים אלה על פני השנים מגלה מגמת ירידה בשיעורי הסגירה, וכמשתמע, עלייה בכמות התיקים המועברים לפרקליטות - ובשנה החולפת נראה שינוי דרמטי במגמה זו. כך, למשל, אם בשנת 2019 נסגרו 75% מהתיקים שנפתחו בגין תלונת שווא, ב־2020 כבר נסגרו כ־70% מתיקים אלו, וב־2021 פחת שיעור הסגירות ל־63% מכלל התיקים.

ארוכה הדרך לכתב אישום

השיא הגיע בשנה האחרונה, לאחר שמישהו במשטרה, כך נראה, החליט לשים סוף לתופעה: לפי הנתונים, מתוך 258 התיקים שנפתחו בעילה זו, רק 95 תיקים (כ־37%) נסגרו או נמצאים בתהליך סגירה, וכ־110 תיקים (כ־42%) הועברו לפרקליטות, כאשר 11 מהם אף הועברו לשלב הבא לקראת הגשת כתב אישום. היתר (כ־20%) עדיין פתוחים, וככל הנראה רבים מהם יועברו בהמשך לפרקליטות ולתביעה המשטרתית.

עו"ד אבישר רווה: "תלונת שווא גורמת נזקים הרסניים למי שנגדו היא הוגשה, אך פוגעת בעיקר בקורבנות אמת. הפיכת אדם חף מפשע לחשוד בפלילים פוגעת אנושות באורחות חייו"

עו"ד רלי אבישר רווה, המתמחה בדין הפלילי, אומרת: "תופעת תלונות השווא אינה זניחה כלל ועיקר, והתרחבה בעשורים האחרונים. תלונת שווא גורמת נזקים הרסניים בראש ובראשונה למי שנגדו היא הוגשה, אך פוגעת בעיקר בקורבנות אמת. הפיכת אדם חף מפשע לחשוד בפלילים פוגעת אנושות בכל אורחות חייו.

"קשה מאוד לגלות שתלונה היא תלונת שווא, ולכן חובה לגזור על אדם שהגיש אותה עונש מרתיע, שישמש גם תמרור אזהרה והרתעה אפקטיבי לאחרים. יש הכרח שכלל גורמי האכיפה, התביעה והשפיטה יפעלו באופן נחוש נגד התופעה הקשה, ויטילו עונשי מאסר לצד פיצויים משמעותיים לנפגעי תלונות השווא. ניצני המגמה, כפי שהם מסתמנים בנתוני שנת 2022, הם הסנונית הראשונה בדרך לשינוי המתחייב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר