מדאיג: בתיקים שנבדקו ממחוז דרום בשנתיים האחרונות - רק רבע מהעבריינים שנתפסו בעבירות נשק, נענשו

המשטרה סוגרת מאות תיקים הקשורים לירי במגזר הערבי, וייתכן שזו הסיבה שלא נוצרת הרתעה האמיתית - והרצח הבא הוא רק עניין של זמן.

מנתונים שהועברו על ידי משטרת ישראל ומשרד המשפטים לבקשת ארגון "לביא" (הנאבק למען זכויות האזרח והמינהל התקין בישראל), עולה כי בין השנים 2019 ל־2021 פתחה המשטרה במחוז הדרום 2,293 תיקים בגין נשיאה והחזקה, ניסיון סחר, גניבת נשק מבסיס צבאי והחזקת חלקי נשק. 1,975 תיקים קשורים למגזר הערבי, שהם 86% מכלל העבירות.

מספר התיקים גם צומח מדי שנה - 625 בשנת 2019, 794 ב־2020, ושיא של 874 תיקים בשנת 2021 - גידול של כמעט 30% ב"עבירות נשק" על פי סעיף 144 לחוק העונשין.

הבעיה היא שמתוך 2,293 התיקים, רק 1,080 הועברו לפרקליטות. כלומר יותר ממחצית התיקים נסגרו - בעיקר בגלל חוסר ראיות (582 תיקים).

איך אין ראיות אם יש נשק?

השאלה המתבקשת היא כיצד יכול להיות שתיק נסגר מחוסר ראיות בעבירות של נשיאת נשק שלא כדין (164 תיקים), אם הנשק נתפס ולחשוד אין רישיון. תיקים נסגרו גם בחשד לסחר בתחמושת או בחלקי נשק (195 תיקים) - אז מדוע הללו נפתחו מלכתחילה? ובגין רכישת נשק נסגרו 223 תיקים.

אבל מתברר שלא כאן נגמר האבסורד. גם אחרי שאותם 1,080 תיקים הגיעו לפרקליטות והמשטרה המליצה על הגשת כתב אישום - משמע בידיה די ראיות - בפועל באותן השנים הוגשו רק 303 כתבי אישום - פחות משליש. במשרד המשפטים השיבו לארגון לביא כי לא תמיד המלצת המשטרה להגיש כתב אישום נרשמת במערכת.

החדשות הטובות הן כי באותן שנים, מתוך 432 נאשמים הורשעו 416 - רובם בהסדר טיעון. רק ארבעה זוכו. יש להביא בחשבון כי הרשעה יכולה להגיע גם שנים רבות אחר הגשת כתב האישום והסחבת המשפטית משחקת גם היא לידי העבריינים, והסדר טיעון לרוב מאפשר עונש מופחת מזה המרבי בחוק.

מהנתונים עולה כי במקרה הטוב רבע מהעבריינים נענשים לאחר תפיסתם, במקרה הרע מדובר בחמישית.

מארגון לביא נמסר: "עבריינות הנשק במגזר הערבי במחוז דרום הופכת לאיום אסטרטגי. הנתונים מוכיחים את ההיקף העצום של העבירות ואת מגמת העלייה הקבועה שלהן משנה לשנה. הגיעה העת לשיתוף שירות הביטחון הכללי באיום משמעותי זה ולנקיטת יד ברזל כנגד העבריינים".

תגובת המשטרה: "המאבק המשטרתי המתמשך בעבירות אמל"ח וירי יתבצע ויתגבר כל העת בפרט בקרב החברה הערבית. לצד המשך האכיפה והעמקתה, דרושים טיפול רב־מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית. משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק כדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו".