דו"ח המבקר: ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה באירועי "שומר החומות" בערים המעורבות

"ההתפרעויות האלימות באירועי 'שומר חומות' חשפו ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה שגרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר להם זכאים אזרחי המדינה", כך קובע היום (רביעי) מבקר המדינה בדו"ח מיוחד על שיטור ואכיפת החוק באירועי "שומר החומות".

בדו"ח חריג בחריפותו על מוכנות המשטרה, קובע המבקר כי "ממצאי הביקורת ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה יחייבו את ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את שב"כ ואת מערכת הביטחון כולה לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות בהן יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב זירתית מורכבת, חיזוק המודיעין והעברת המידע, חיזוק מערך המילואים של משמר הגבול, הסדרת ממשקי משטרה שב"כ וההתבססות על מודל הפעלה המבוסס על תגבורים".

על פי המבקר, בחודש מאי 2021, בזמן מבצע שומר החומות, התרחשו ברחבי ישראל תקריות אלימות והפרות סדר חמורות בעוצמות גבוהות ובהיקפים נרחבים. במהלכן נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות ובכללם כ-306 שוטרים בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. כ-3,200 נעצרו, מהם כ-240 יהודים. ממצאי הביקורת חשפו כי בשנים 2018 - 2020 תחנות משטרה בערים מעורבות לא סיווגו תיקים על רקע לאומני, וכתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשר הלאומני שלהם בשעה שהמשטרה נדרשת להתמודד עם תיקים בעלי אופי זה.

בנוסף נמצא כי פעילות המשטרה בערים מעורבות נשענת במידה רבה על תגבורים בשל מחסור בשוטרים. המבקר חושף בדו"ח מדגם שבוצע בפברואר 2021 של ניידות בתחנות המשטרה בלוד, בעכו וביפו. מהבדיקה עלה כי בשלוש התחנות יש מחסור של צוותים מלאים המורכבים משני שוטרי קבע בניידות: בתחנת לוד היו חסרים 42 שוטרים (29%) ובתחנת יפו 29 (11%). עוד עלה כי מקרב הצוותים הפועלים בתחנות, כ-74% בממוצע הם "צוותים חסרים" המורכבים משוטר קבע ושוטר שח"ם או מתנדב.

במועד הביקורת נמצא כי רכזי מודיעין מתחנת לוד, ארבע מתחנת יפו ומתחנת עכו אינם דוברי השפה הערבית. "מצב זה עלול להשפיע במישרין על יכולתם לבצע את תפקידם באופן מיטבי...בנסיבות אלו אי-ידיעת השפה יכולה להביא לחסר בתמונת המודיעין" קובע המבקר ומוסיף כי מצא שבמקרים רבים, בפרט בימים הראשונים להתרחשות אירועי שומר החומות, לא נתנה המשטרה את המענה המבצעי הדרוש אל מול האיום שהיא עצמה הגדירה כמו מתן מענה לפניות תושבים למוקד וכי עד שהוחזרה שגרת החיים למסלולה תועדו מאות מוקדי אירועים שבהם נהרגו 3 אזרחים, נפצעו מאות אנשים ונגרמו נזקים כבדים לרכוש.

על פי המבקר, באירועי שומר החומות התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי שפגעו במוכנות המשטרה וביכולתה להתמודד עם האירועים. על פי המבקר, "המודיעין המשטרתי לא הציג צפי משמעותי בנוגע לאירועים שפרצו מחוץ לירושלים בכלל ובערים מעורבות בפרט" וגם לאחר שפרצו האירועים, עדיין היו חוסרים גדולים במודיעין ולא גובשה תמונת מודיעין שאמורה היתה להיות מוצגת  למקבלי ההחלטות.

כן נקבע בדו"ח כי עם פרוץ האירועים התבססה היכולת האיסופית של המשטרה בתחום המודיעין הגלוי בעיקר על איסוף ידני. "למשטרה לא עמדו יכולות מלאות לניטור מידע רשתי, שהיו דרושות לאיתור איומים" נקבע בדו"ח.

כן נמצא כי כן נקבע כי, "בשל פערי תקציב לא פעלה במשטרה מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי. המבקר קובע גם כי על אף שביולי 2004 נחתם נוהל שיתוף פעולה ואחריות בין המשטרה ושב"כ, הגורמים הרלוונטיים לא הכירו את הנהלים בדגש על חלוקת האחריות המודיעינית.  בביקורת עלה גם כי המשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניות ואלימות ולפגיעות בנפש וברכוש, כפי שהתרחשו בזמן אירועי שומר החומות וכי בימים הראשונים לאירועי שומר החומות, שבהם היקף האירועים ועוצמתם היו גבוהים, לא העמידה המשטרה את כוח האדם הנדרש להתמודדות עימם. "לוח הזמנים שבו המשטרה צברה ופרסה את כוחות המילואים בשטח לא נתן את המענה המבצעי הדרוש" קובע המבקר "בכך נשללה בפועל האפשרות להיעזר בכוחות המילואים להתמודדות עם הפרות הסדר בפרק הזמן שבו היו נחוצים ביותר".

כן נמצא כי בשיא אירועי שומר החומות בעיר לוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים  למענה משטרתי כלשהו וכי מוקד 100 כשל בתפקידו ובמצב דברים זה קובע המבקר "יש משום פגיעה ניכרת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. על רקע זה, בין היתר, התפתחו התארגנויות מקומיות של תושבים וגורמים נוספים להתמודדות עם האירועים.

עוד נמצא כי המשטרה לא הייתה מצוידת לתרחישי הייחוס שהיא הגדירה לעצמה להתמודדות עם אירועים שעשויים להימשך 20 יום וכפועל יוצא מכך המשטרה התייצבה לאירועי שומר החומות כשהיא במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות, ובפערים ניכרים באספקת אמצעי קשר וציוד מיגון אישי לכוחות בשטח לרבות קסדות ואפודים ומיגון לניידות ולרכבי סיור. "פערים אלו פגעו בזמינות הכוחות, הגבילו את יכולותיהם, פגעו בתפקודם וביכולת השליטה והפיקוד על האירועים, היה בהם כדי לסכן את השוטרים, והם גרמו לפגיעה ניכרת במענה המבצעי של המשטרה לאירועים" נקבע בדו"ח.

כן נקבע בביקורת כי פעילות המשטרה באירועי חירום בכלל, ובהתרחש הפרות סדר רב-זירתיות, בפרט, נסמכת במידה רבה על יחידות המילואים של מג"ב כשבפועל, לרשות כוחות אלו לא הועמדו ציוד ןנשק כנדרש למלא את ייעודם.

המבקר קובע גם שלא נמצאה אחידות בנתוני המשטרה בנוגע למספר העצורים וקיים פער של כ-1,000 עצורים בין נתוני חטיבת החקירות (כ-3,200) לנתוני מדור מחקר וסטטיסטיקה (כ-2,200) וכי מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים באופן יחסי להיקף אירועי האלימות, חומרתם, מאפייניהם ומספר המשתתפים בהם.

ממבקר המדינה מתניהו אנגלמן נמסר: "ההתפרעויות האלימות בזמן שומר החומות חשפו ליקויים חמורים בפעילות המשטרה ובממשק בין המשטרה והשב"כ. ליקויים אלו גרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר לו זכאים אזרחי המדינה. מצאנו ליקויים משמעותים בתחום הערכות הכוחות, המודיעין, הכשרת הכוחות לטיפול בהפרות סדר, בגיוס המילואים ובממשקים שבין גורמי אכיפת החוק. אסור שאירועים כאלו יחזרו על עצמם בערים מעורבות ובכלל שטח מדינת ישראל. אני קורא לראש הממשלה, לשר לביטחון פנים וכלל גורמי אכיפת החוק, לפעול לתיקון הליקויים שעלו ולפעול למען הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל".

תגובת השב"כ:

 ״ממצאיו ומסקנותיו של דו"ח מבקר המדינה נלמדים, ומשתלבים בפעילות השירות, שהתקיימה כבר בעת האירועים וביתר שאת לאחריהם, וכן לתחקור והפקת לקחים מהאירועים.

מתחילת 2022 החליט השב"כ במסגרת יעודו, להרחיב את פעילותו במגזר הערבי ככלל ובערים המעורבות בפרט. נקבעו תחומים שבהם תורחב ותועמק פעילות השירות, בדגש על סוגיות בתחום הסדר הציבורי הלאומני והממשק שבין הפעילות הפלילית לביטחונית. מהלכים אלו נעשים בהתאם לסמכותו של השירות על פי דין ותוך שיח שוטף עם גורמי היעוץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל.

כפי שצוין בדו"ח, שב"כ הצביע על תופעות בסיס בחברה הערבית, כמו גם על הסלמה לאורך זמן, אשר זכתה למענה שוטף בהערכויות של המשטרה לאירועי מחאה, גם אלימים.

בניגוד לנאמר בדו״ח, שב"כ זיהה מרגע תחילת האירועים, כי מדובר בהסלמה על רקע לאומני ובהתאם נערך בחמ"לים ובשטח למתן מודיעין בזמן אמת ולסיכול בהתאם להתרעות שהעביר.

השב"כ הוביל להגשת כתבי אישום למול 133 מפגעים המעורבים באירועים ולפענוח של 28 פיגועים. לציין כי בתקופה זו עסק השב"כ במקביל בפעילות תקיפה נרחבת בעזה שסייעה לסיומה המהיר של המערכה וכן בפעילות למניעת התפרצות באיו״ש.

מערכת היחסים בין שב"כ למשטרת ישראל הינה חזקה, שוטפת ועוצמתה מעבר לתהליך כזה או אחר.

סוגית הניטור הרשתי מטופלת תוך השקעת תשומות ומשאבים רבים וניכר מאמצים אלה נושאים פרי. עם זאת, נדרשים מהלכים נוספים, לרבות במישור תיקוני החקיקה, והשירות מקדים מהלכים אלה בשיתוף עם הרשויות. חשוב לציין כי השב"כ כפוף למגבלות החוק וריסון הכוח בכל הנוגע לעומק הכיסוי למול אזרחים ישראליים.

לסיום, לצד האחריות של שב"כ לאיתור וסיכול מבעוד מועד, נכון יהיה לשוב ולהדגיש כי האפשרות לחזות, ובהתאם גם למנוע, אירוע של התפרצות המונית מאתגרת ומוגבלת מעצם טיבה, נכון יהיה לעסוק במגמות ובטיפול בהן. סוגיות אלה מצויות בטיפולן של כמה רשויות בישראל, והשירות פועל על מנת להקטין את הסיכון להתפרצות רחבה.״

תנועת רגבים מסרה לאחר הפרסום דו"ח מבקר המדינה: "עם פרוץ מאורעות שומר החומות זיהינו שמדובר באירוע בסדר גודל לאומי, התרענו למשטרה וכשהבנו שלא נוכל להפקיר את אחינו מול האיום של אלפי פורעים ערבים, הקמנו יחד עם תנועת 'ישראל שלי' חמ"ל בלוד שפעל 24 שעות בימים המורכבים והקשים ביותר והפעיל מאות מתנדבים שנרתמו לעזרת תושבי המקום הגיבורים. היום, שנה מהפרעות, כשכולם מבינים שיש איום מבית, על המשטרה והשב"כ לערוך תחקיר שעד היום לא נעשה ולהיערך לפעם הבאה שברור לכולנו שעתידה לקרות".

המשטרה: "חלק ניכר מההערות בדו"ח נבחנו וטופלו עוד בטרם פרסומו"

מדוברות המשטרה נמסר: "משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר נבחנו וטופלו על ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם קיימה המשטרה לאחר מבצע 'שומר החומות'. הדו"ח מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכת לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה.

עם תחילת התרחשות האירועים והתגבשות תמונת המצב שכללה מספר זירות רב וחריג של אירועי הפרות סדר וירי מרצועת עזה, תוגברו הכוחות ובוצעו כל הפעולות הנדרשות על מנת לטפל באירועים במקומות בהם התרחשו אירועי הפרות סדר אלימות. בין היתר, בוצעו הסטות של הכוחות בהתאם להערכות מצב ולזמינותם, הוקמו מפקדות משימתיות, תוגברו הכוחות וגויסו 20 פלוגות מילואים מג"ב, שמנו כ-2,000 לוחמים.

מתחילת האירועים בוצע הליך סדור של גיבוש תמונת מצב ברמה ארצית. בשל ריבוי האירועים והיקפם, הליך דיוק תמונת המצב נמשך באופן רציף. פריסת הכוחות בתחילת האירועים התבססה על הערכת מצב והמודיעין שהיה קיים. ככל שגובשה תמונת המצב ונצברו כוחות מבצעיים נוספים, אלה הופנו למוקדים רבים בערים השונות. כחלק מהפקת הלקחים, נבנתה תוכנית התעצמות אשר נותנת מענה מדורג לפערים השונים בתחום ההצטיידות, ההכשרות וכוח האדם.

נדגיש כי כל העת, משטרת ישראל ושב"כ פועלים בשיתוף פעולה מלא למען ביטחון המדינה, וכך היה גם במקרה זה. שיתוף פעולה שהביא מאז מבצע 'שומר החומות' לחשיפת חשודים בביצוע עבירות חמורות, מעצרם והרחקתם מהחברה. כלקח מאירועי 'שומר החומות', ועל מנת לאפשר עיבוי כוחות מהיר, הוחלט על הקמת 26 פלוגות מילואים נוספות במג"ב. מהלך זה אמור לספק חיזוק משמעותי ליכולת המשטרה להתמודד עם הפרות סדר בהיקף נרחב בזמן קצר. במשמר הגבול הוקמו שלושה צוותים מקצועיים בעקבות האירועים. נוסף על כך, בסיום עבודת מטה סדורה הוחלט להקצות משאבים כלכליים על מנת לחדש ולהעלות את מלאי התחמושת המשמשת לפיזור הפגנות ואת מלאי אמצעי המיגון המשמשים את הכוחות בשטח.

במהלך ימיו הראשונים של המבצע, התקבלו במוקד 100 קריאות אזרחים רבות בהיקף חריג ביחס לשגרה המבצעית של המשטרה ולכוחות הפרוסים בשטח. כמו כן, התקבלו מספר חריג של קריאות המתייחסות לאותו אירוע. הכוחות בשטח פעלו במקביל לפעילות בזירות של נפילות טילים בכל אירוע או פנייה שהתקבלה במוקד 100 כאשר התעדוף שניתן הוא ראשית לאירועים מסכני חיים ופגיעה בסמלי שלטון.

באשר לשירותי משטרה בקרב החברה הערבית נציין כי בשנים האחרונות אנו פועלים להעמקת שירותי משטרה בחברה הערבית. במסגרת פעילות זו, המינהלת לשיפור שירותי משטרה לחברה הערבית נסגרה והוקם אגף סי'ף לתיאום פעילות מבצעית בערים ערביות ומעורבות, וכן להגברת השותפות עם החברה הערבית, וזאת על מנת לתת מענה לצרכים ייחודיים של התושבים לצמצום פשיעה וחיזוק נורמות הציות לחוק והגברת תחושת הביטחון בקרב הציבור הנורמטיבי.

כמו כן, אנו פועלים לגיוס שוטרים מקרב החברה הערבית כסיירים, בלשים וחוקרים על מנת להגביר את שיתוף הפעולה והשרות לחברה הערבית. באגף סי'ף הוקם מנגנון לאיתור סכסוכים על מנת לתת מענה מבצעי תוך תכנון ותיאום.

משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות למניעת התפרעויות, מעצרי מפרי סדר ואכיפת החוק ושמירה על שלום הציבור וביטחונו, לטפל  באירועי חירום מידיים ולהציל חיי אדם".

המשרד לביטחון הפנים: "נקנט צעדים משמעותיים בעקבות האירועים"

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: "במהלך השנה האחרונה, בוצע במשרד ובמשטרה תהליך מעמיק ויסודי של הפקת לקחים מאירועי 'שומר החומות' שהתבטא בשורה ארוכה של צעדים, פעולות ותהליכים להגברת המוכנות הלאומית לאירועי הפרות סדר נרחבים, ותוך מתן דגש מיוחד להגברת הביטחון האישי בערים המעורבות, בחברה הערבית, בנגב ובירושלים.

עם כניסת השר עמר בר-לב לתפקידו לאחר המבצע, בוצעו בהנחייתו סדרת עבודות מטה, תחקירים, תהליכי למידה, תרגול ושיפור על מנת להפיק את הלקחים מאירועי 'שומר החומות' ולזקק מתוכם תכניות מפורטות לביצוע מיידי. נושא המוכנות לאירועי הפרות סדר ברמה הלאומית ולמוקדי חיכוך פוטנציאליים בתוך החברה הישראלית הוגדרו במסגרת יעדי המדיניות של השר, ומתוכן הוכתבו תהליכי ביצוע במשרד לביטחון הפנים, במשטרה, ובמערכות ביטחון פנים נוספות.

בין הצעדים המרכזיים שננקטו על ידי המשרד: נבנה עם המשטרה תרחיש ייחוס לאומי לאירועי הפרות סדר והתלקחות אזרחית שאושר בקבינט המדיני-ביטחוני; כ-1,380 תקנים נוספו למשטרה, יותר מ-500 מהם תקני קבע למג"ב, עשרות שוטרים הוקצו לערים המעורבות, לירושלים ולאזור הנגב; בוצעו תהליכי התאמה וארגון במבנה המבצעי של מג"ב, בין היתר על ידי הקמת ארבעה מרחבים מבצעיים שייעודים מתן מענה משימתי לאתגרי פח"ע, הפרות סדר ולחימה בתופעות הפשיעה.

צעדים נוספים שננקטו: בתחום המילואים – יצאה לדרך תוכנית התעצמות להרחבה משמעותית של פלוגות מג"ב במילואים, הכוללת הקמת 26 פלוגות נוספות; בתחום הציוד והמלאי – מופו וזוהו חוסרי מלאי וציוד מבצעי חיוני, לרבות אמצעי מיגון, תחמושת ואמצעים שונים להתמודדות עם אירועי הפרות סדר שבאו לידי ביטוי במסגרת אירועי המבצע, ויצאה לדרך תוכנית רכש רחבה בגיבוי תקציבי; בתחום המתנדבים, גובשה ואושרה תוכנית "המשמר הישראלי" המאפשרת הרחבת מודל ההתנדבות במשטרה וכן הסדרת מסלולי התנדבות ייחודיים במג"ב הנקראות 'פלוגות חוד'.

באשר לטיפול פרטני בערים המעורבות, המשרד גיבש, במסגרת החלטת ממשלה 549 מודל ייחודי הנקרא Safe City בעכו ובלוד, המבוסס על שילוב בין מערכים טכנולוגים מתקדמים ומענה טקטי-מבצעי, שתכליתו הגברת הביטחון האישי בערים הללו, תוך איתור וזיהוי מוקדם של אירועים והגברת מהירות התגובה אליהם; ובתחום המענה להיבטי תודעה, תקשורת ותיווך ציבורי, הושלמה עבודת מטה לארגון מחדש של חטיבת הדוברות במשטרה.

לסיכום – המשרד לביטחון פנים, בהובלת השר עמר בר-לב, ביצע במהלך השנה האחרונה פעולות תשתיתיות בהיקף נרחב, הנוגעות באופן ישיר לממצאי הביקורת שהוצגו בדו"ח מבקר המדינה. כפי שצוין לעיל, ביצוע שינוי עמוק ומקיף ביכולות ההתמודדות עם אירועים עתידיים הדומים במאפייניהם לאירועי 'שומר החומות' הינו יעד מרכזי אותו הציב המשרד ופעל לאורו במהלך השנה האחרונה. בכוונת המשרד להמשיך ולהתמיד בתהליכי היישום של הלקחים השונים, להטמיע אותם באופן שוטף ולהבטיח שינוי מהותי במוכנות הלאומית לאירועים דומים בעתיד".

השתתפו בהכנת הידיעה: לילך שובל, חנן גרינווד