"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נפצע בשתי תאונות דרכים - ויפוצה בכ־9 מיליון שקל

חברת הביטוח טענה כי רוכב אופנוע שנפצע בשתי תאונות ושאחת מידיו נכרתה - יכול להמשיך ולעבוד, וטענה כי התובע "מגזים" • לאחר שנכותו נקבעה על 91.5%, השופטת פסקה: "אין בידי להסכים לטיעונה של הנתבעת"

, עודכן
0השמעה
זירת תאונת אופנוע , צילום אילוסטרציה: דודו גרינשפן
זירת תאונת אופנוע, צילום: צילום אילוסטרציה: דודו גרינשפן

רוכב אופנוע שנפצע בשתי תאונות דרכים בהפרש של שנה יפוצה בסכום שיא של כתשעה מיליון שקלים, כולל שכר טרחה לעו"ד והגמלאות שקיבל מהביטוח הלאומי. זאת לאחר שבית המשפט שלל את טענת חברת הביטוח "הפול" כי הוא יכול להמשיך ולעסוק בעבודה משרדית.

התובע היה מהנדס תוכנה, נשוי בן 40, שהרוויח שכר גבוה. בתאונה הראשונה הוא נפגע בשורש כף היד ועבר ניתוח, אולם התאונה השנייה הייתה קשה יותר וידו נקטעה מעל המרפק. בעקבות התאונה הוא התגרש, כושר עבודתו נפגע באורח קשה והוא איבד את יכולתו לבצע פעולות יומיומיות רגילות. הוא סבל מכאבים קשים, כולל כאבי פאנטום, שפגעו קשות בכושר הריכוז וביכולתו לעסוק במקצועו כמהנדס תוכנה. התובע נעזר כיום בקנאביס, שזו האפשרות היחידה שלו להתמודד עם הכאב.

לאחר התאונה השנייה ניסה מעסיקו להשיבו לעבודה ולבנות לו סדר יום ואופי עבודה שיתאימו למצבו. הקושי בהקלדה, התסכול וחוסר האונים הביאו לכך שעבודתו לא הייתה אפקטיבית, והתובע נאלץ לעזוב את העבודה.

מדובר בתקופה של כתשעה חודשים לאחר התאונה השנייה. מאז הוא לא חזר לעבוד כלל. בחקירתו נשאל התובע אם עשה ניסיון למצוא פתרון לקושי בהקלדה בשתי ידיים, כמו מקלדת מותאמת או תוכנת דיבור, והוא השיב כי הניסיון להשתמש בתוכנת דיבור לא צלח, שכן דיבורו לא ברור והתוכנה לא מבינה אותו. גם ניסיון לעבוד בעבודה עם אנשים, הדורשת פחות עבודה מול מחשב, לא צלח - והכישלון תסכל אותו מאוד.

התובע הגיש תביעה נגד חברת הביטוח באמצעות עו"ד אריאל פרויליך, שבה נטען כי הוא אינו יכול לשוב יותר לעבודה וכי יש לפצותו על אובדן השכר לעבר ולעתיד. מומחה העריך את נכותו לאחר התאונה השנייה ב־80% בשל קטיעת היד, ועוד 20% בשל הצלקות המרובות. כמו כן, נקבעו לו 15% נכות נפשית. בסך הכל, נקבעה נכותו על 91.5%.

עד לתאונה השנייה השתכר התובע יותר מפי שלושה מהשכר הממוצע במשק, אולם חברת הביטוח "הפול" טענה שהתובע מגזים, וגם אם נקטעה ידו - הרי עבודתו אינה פיזית והוא מסוגל להמשיך ולעסוק בה, ולהשתכר כ־15,000 שקלים בחודש בעבודה משרדית. עוד נטען כי יש להעמיד את שיעור נכותו התפקודי על 40% בלבד.

השופטת חדוה וינבאום וולצקי, מבית המשפט המחוזי בת"א, שללה את טענת חברת הביטוח וקבעה כי "אין בידי להסכים לטיעונה של הנתבעת כי שיעור נכותו התפקודי עומד על 40%. יש לבחון, ללא כל קשר לקיומם של ביטוחים, מהו שיעור ההשתכרות שאליו יכול היה להגיע התובע במצבו לו היה מתאמץ למצוא לו עבודה אחרת.

איני סבורה שהוא יכול להשתכר סך של כ־15,000 שקלים (שמהווים כ־60% משילוש השכר הממוצע במשק) נכון למצבו היום, כפי טענת הנתבעת", כתבה השופטת בהחלטתה וקבעה כי רק הפסדי השכר לעבר עומדים על כ־1.3 מיליון שקלים, ואילו לעתיד, בחישוב עד גיל 75, הפיצוי יעמוד על 4.1 מיליון שקלים, זאת פרט לשאר רכיבי הפיצוי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר