"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה בתעמולה: המזבלה היא כאן

אביגדור ליברמן מפזר "פסולת מילולית" אצל אופירה וברקו • מי שציפה שצמד המראיינים יעמיד איזה גבול, נזכר מייד שמשני אלה בעצם אין מה לצפות • דעה

,עודכן
ליברמן, צילום: לירון מולדובן

יו"ר ישראל ביתנו,ח"כ אביגדור ליברמן, התארח שלשום בטברנה הצוהלת של"אופירה וברקו", שם פרס את משנתו האידיאולוגית לקראת הבחירות הקרובות: "שולח את החרדים יחד עם ביבי על מריצה אחת למזבלה קרובה". דברי טעם לערב שבת, בלי ספק. ליברמן חש בנוח גם להטיח הערה מבטלת ודוחה בניקול ראידמן("צער בעלי חיים").

מי שציפה שצמד המראיינים יעמיד איזה גבול או ישמיע מחאה על הגזענות האנטי־חרדית ועל המיזוגיניה הבוטה, נזכר מייד שמשני אלה בעצם אין מה לצפות. לא רק שאף אחד מהם לא העיר לו, אופירה אף החמיאה לליברמן: "באת היום חד".

ליברמן ידע למה הוא יכול להרגיש בבית באולפן של אופירה וברקו. התוכנית הזו, צריך להזכיר, התקבלה בתחילה כסוג של טראש נחות, וספגה תועפות של בוז וסלידה מצד קובעי הטעם. אבל אז חל מפנה: מרגע שה"טראש" הזה התחיל לפעול נגד נתניהו, סומנו צמד המגישים כ"דבר הכי בועט בטלוויזיה". זה כל כך שקוף, שכמעט מיותר להסביר: הוולגריות והצעקנות, סימנם המסחרי של "אופירה וברקו", הם לא רק נסבלים - הם אפילו רצויים ומוערכים - כשהם מופנים נגד הליכוד, וניתנים לגיוס לחזית הרק־לא־ביבי.

הגעת עם מריצה? אסייג ב"אופירה וברקו"
הגעת עם מריצה? אסייג ב"אופירה וברקו"

אופירה וברקו נותנים לשנאת נתניהו את מה שאף מועמד, ואף הפגנה ואף מערכון של "ארץ נהדרת" לא מצליחים לתת: אופי עממי ותחושה של אותנטיות. אלא שכמו כל סטריאוטיפ לגבי עממיות, זו כמובן אשליה מופרכת וגסה. הטעות המרה היא שדפוס החשיבה המכליל והמתנשא הזה חושב שחלק מרכזי בסגנון העממי, מלבד תנועות ידיים וצחוקים מוגזמים, הוא גם שנאה וגזענות. גם זה, אגב, חלק מסטריאוטיפ שמסמן את תומכי נתניהו כמי שפועלים מתוך שנאה ויצר נקמה באליטות האשכנזיות.

כך קורה שאביגדור ליברמן, שמסריו מצחינים משיח שנאה כלפי מגזרים - פעם ערבים, היום חרדים - מרגיש בבית אצל "אופירה וברקו": אצלם מותר לטנף ברשעות על מי ששונאים (כל עוד זה קשור לנתניהו) בלי לחטוף רפורט מפקחי הגזענות בשמאל.

קשה להביע במילים רציונליות את תחושת הקבס נוכח התוצאה. אם לתוכניות טלוויזיה היה ריח - גם המזבלה המצחינה והאפלולית ביותר לא היתה יכולה לשאת את הצחנה העולה מהצמד המצחקק "אופירה וברקו". ליברמן הגיע למקום הנכון.

ועוד משהו: בחדשות 12 כנראה נלחצו מהביקורת בברנז'ה ונבהלו מהאפשרות שהראיון עם מנכ"ל פייזר עלול להאיר את רה"מ נתניהו באור חיובי. אחרי שיונית לוי נראתה נלהבת במיוחד מכך שד"ר בורלא הסביר את המובן מאליו - שהחיסונים ניתנים למדינת ישראל ולא למנהיגה - קידמו בחשבון הטוויטר של חברת החדשות את הראיון עם הכותרת: "תקבלו חיסונים לא משנה מי ייבחר לרה"מ". או בקיצור, אל חשש, אפשר לבחור בלפיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר