"רק יחד ננצח ונשתקם": ועידת "ישראל היום" נערכה בסימן "עוטף ישראל במרכז"

"ועידת המחר" של "ישראל היום" נפתחה הבוקר (שלישי) במרכז הכנסים הבינלאומי באשקלון. במרכז הוועידה נידונים האתגרים שהתעוררו לאחר אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, כמו החזרת תחושת הביטחון לתושבי היישובים שהותקפו, שיקום חבלי הארץ שננטשו, חיזוק מערכת הבריאות, ומתן מענה לילדים ולבני הנוער שמצאו עצמם ללא מסגרות חינוך מסודרות.

השר וחבר הקבינט בני גנץ, יו"ר מפלגת המחנה הממלכתי-כחול לבן בוועידת המחר של ישראל היום. בטרם עלה לשאת דברים, בקהל הונפו שלטים רבים שעליהם הכיתוב "גיוס לכולם" .

"מדינת ישראל מוכיחה בחצי שנה האחרונה עוצמה אדירה, מדינה קטנה מוקפת אויבים שעברה את האסון הגדול בתולדותיה, עומדת בנחישות מול מתקפה רב-זירתית, אבל כל העוצמה הזאת לא תספיק אם לא נתכנן את המחר". 

"המחר בעזה צריך להיות כזה שחמאס לא שולטת ברצועה. שישראל שומרת ומממשת חופש פעולה צבאי. בסופו של יום אם אנחנו לא נטפל בטרור אף אחד אחר לא יעשה את זה. הניהול האזרחי צריך להיות ממומש באמצעות גורם פלשתיני שאיננו חלק מחמאס. חברים, אין קיצורי דרך זו מערכה קשה ארוכה וחיונית הלחימה מבוצעת בצורה מצוינת על ידי לוחמי צה"ל ומפקדיו. היא חשובה מאוד והיא תנאי ראשוני והכרחי לכל אבל לבדה היא לא מספיקה. על מנת להבטיח את המחר עלינו לבצע היפוך אסטרטגי באזור וחייבת להיות פעולה מדינית עלינו לחתור לנורמליזציה עם סעודיה לחזק את ברית המתונות באזור באופן שייצור חזית אחידה מול הציר הרדיקלי שאת תמונותיו ראינו השבוע. 

"המחר בצפון הארץ צריך להיות כזה שחיזבאללה מורחק מהגבול וישראל משמרת חופש פעולה מיידי אנחנו צריכים להשלים את המשימה הזאת לפני שנת הלימודים הבאה בצפון. מה שהכי חשוב בטווח הרחוק הוא המחר ביננו, מדינת ישראל חייבת לקבוע תאריך בחירות מוסכם שיאפשר להמשיך את המערכה כשהעם מאוחד ומבטיח שנחדש את האמון בין העם לנבחריו". 

"ומחוץ להיבטי המלחמה, מדינת ישראל חייבת להסדיר את נושא השירות הישראלי לו נהיה שותפים כולנו. המדעים בנושא הזה עוד מתקיימים והמסר שלנו ברור - הסכמות שיביאו לפתרון לשירות ולא קומבינות שיביאו לאי גיוס".

דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי התארח בוועידת המחר של "ישראל היום". בראיון עם יואב לימור סיפר הגרי על ההשפעה האישית של המלחמה עליו, לאחר שהפכה אותו לפנים המוכרות ביותר בישראל. בתחילת דבריו הדף הגרי את האמירה כי הוא "סלב". 

על תקיפה באיראן אמר: "אי אפשר שלא להגיב למתקפה כזאת אי אפשר, אנחנו נפעל במקום ובזמן שאנחנו נבחר וכל דיבור על זה הוא מיותר. ביום שבת איראן תקפה את מדינת ישראל ב-350 טילים שונים. הדבר הזה נעצר. איראן נכשלה בתקיפה שלה. הוא נעצר בזכות יכולות שנבנו במדינת ישראל לאורך שנים בתעשיות הביטחוניות. הוא נעצר בזכות קרב הגנה אווירי היסטורי שעוד יילמד הרבה בעולם. קרב הגנה בו טייסים של חיל אוויר מפילים נחילים של כלי טיס". 

"בנוסף קרה דבר גדול מאוד, קואליציה אזורית בהובלה ארה"ב, בריטניה וצרפת התאגדה ביחד באופן מושלם, באוויר ביבשה ובים, וביחד יירטו 99% מהאיום לפני שחדר למדינת ישראל.  בסופו של יום נכנסו 4 טילים בליסטים שפגעו בבסיס נבטים ולא גרמו נזק. בזכות ההצלחה המבצעית שלנו בשבת יש לנו עכשיו אפשרויות רבות כיצד ואיך לפעול אנחנו נפעל באופן הנכון ובזמן הנכון וכל דיבור בנושא הזה הוא מיותר". 

"בימים האחרונים חלה התפתחות בגלל מה שקרה עם איראן אבל היא מביאה איתה גם הזדמנויות אסטרטגיות. קואליציה שקמה ואמרה לא עוד, לא נאפשר את הדבר הזה". 

על סינוואר: "סינוואר רוצה עסקה בתנאים שלו, אנחנו במלחמה עם חמאס וזה ארגון טרור ולכן צריכים להמשיך לטפל וללחוץ עליו ולהרוג את הבכירים, זה ייקח זמן ואנחנו נגיע לכולם. סינוואר לא מבסוט, הוא מתחבא ורואה, ציפה שההתקפה האיראנית תהיה לטובתו. כרגע אנחנו צריכים לראות שהמאזן שלנו האזורי מתחזק כתוצאה מהפעולה בשבת וזה גם מחליש את חמאס. כל הפעולות שנעשה בעזה, בתמרון, בהרג הבכירים, צריכים לראות שהן מתנקזות לדבר אחד - השבת החטופים''.

על האחריות האישית של בכירי צה"ל בעקבות אירועי 7 באוקטובר אמר הגרי: "אנחנו נמצאים בתוך תחקירים שהתחלנו אותם מיוזמתנו ללמוד ולהפסיק לקחים, ובעיקר מה צריך לעשות קדימה בתוך הדבר הזה - אנחנו גם נדע לקחת את האחריות בכל הדרגים. אנחנו חייבים לזכות באמון הציבור ואמון הציבור מגיע עם לקיחת אחריות". 

על יום הזכרון אמר הגרי: "יום הזיכרון קשה השנה, יש לנו במלחמה 604 חללים חיילים יש לנו 3238 פצועים אנחנו עדין בתוך מלחמה ואנחנו צריכים להרכין ראש לנופלים ולהישיר מבט לשדה הקרב ולראות שאנחנו עומדים במטרות המלחמה. יום הזיכרון יהיה בצל המלחמה, נכבד את הנופלים נכבד אותם במטס חסר ונדע להתרכז במלחמה - זה מה שחשוב".

סמוטריץ' הגיע ונטש לאחר מחאות רמות מהקהל

לאחר קריאות רמות מהקהל - שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נאלץ לעזוב את הבמה עוד בטרם החלה שיחתו עם הכתב הפוליטי של "ישראל היום" יהודה שלזינגר. עם עלייתו של השר לבמה החלו קריאות רמות כלפיו מצד הקהל: "איך אתה ישן בלילה".

"אני מדורות", אמרה לשר אחת הנוכחות בקהל. "חברי הקהילה שלי חטופים, כבוד השר תסתכל עליי, קוראים לי גל פחוביץ'. התכנית הכלכלית שלך אפילו לא קרובה לתקן את מה שקורה פה, אתה בושה, הבן שלך לא מגויס ושלי כן. איך אתה יושב פה עם סיכה של חטופים כשאתה לא רואה את המציאות שבה אנחנו בחיים, לא בקטע הכלכלי לא בביטחוני ולא בהקשר החטופים".

במעט שהספיק לדבר, ענה סמוטריץ' לשאלת יהודה שלזינגר - אדוני, מה מצב החטופים? "אני בשביעי לאוקטובר קיבלתי החלטה לא לחזור בשום צורה שהיא ל-6 באוקטובר ולמריבה צריך שניים. אני לא אהיה יותר הצד השני -אם יש איזה מיעוט קטן וקיצוני שמנסה לגרור את החברה הישראלית לפילוג רוע ושנאה. אין קונים בחברה הישראלית לשנאה שאתם מוכרים כאן". לאחר דבריו אלו, המשיכו הקריאות הרמות מצד הקהל עד לנטישת הבמה על ידי השר. 

ליברמן: "הבעיה שלנו היא שחצנות, כמה פעמים אמרנו ׳מחר נכנסים לרפיח?"

חבר הכנסת אביגדור (איווט) ליברמן בשיחה עם הכתב הפוליטי יהודה שלזינגר:  "מאז 7 באוקטובר שום דבר טוב לא מאיים עלינו. מי שמחפש תגובה שלא תגרום לאיראנים להשיב - אין דבר כזה. פעם אחת אמרו לנו שחמאס מורתע ופעם אחת שלא תהיה תגובה איראנית. בלי מודיעין אמריקני ומכ״ם אמריקני - אני לא בטוח שהיינו מגיעים לאותם תוצאות. הבעיה שלנו היא רהב ושחצנות, כמה פעמים אמרנו ׳מחר נכנסים לרפיח?".

"לפני שתוקפים מפעילים את המוח, וצריך להבין שתהיה תגובה איראנית על התגובה שלנו. אני רואה את כל הפרשנים המקורבים מסבירים - מסבירים משהו שלא קיים. 

האיראנים שכורי כח ומאוד בטוחים בעצמם וזה לא משנה איך אנחנו נגיב, הם יגיבו ואז נצטרך להגיב שוב. צריך לחשוב איפה ומתי עוצרים. אם זאת תהיה סדרה של פגיעות גם חיזבאללה ייכנסו הפעם, ויהיו מהלומות גם חיזבאללה ייכנסו בצפון בכל העוצמה, אתה חייב לתכנן נכון. האם יש לנו ברירה? אין לנו, אנחנו נצטרך לפרק גם את האיום מאיראן וגם את האיום מצפון. בשביל זה צריך הנהגה אחרת לגמרי". 

גוטליב: "אני מאמינה בלהתאכזר לאויב"

חברת הכנסת טלי גוטליב בריאיון לכתב הפוליטי של "ישראל היום" יהודה שלזינגר: "לא מפחידים אותי ברפש ובצעקות. יבחרו בי אני אהיה פה. רוב העם הגיוני ובחר ימין, רוב העם מבין את האתוס של האויב. רק לידיעת מי שנמצא פה - חאלד משעל מנהיג חמאס התראיין לפני כחודש בעודנו נלחמים ואמר שמהנהר לים תהיה מדינה אחת - פלשתין - וזה האתוס של האויב שלנו ואני אדבר אליהם בשפתם". 

גוטליב לשאשא: "גברת, אם אני לא דוחפת את חיזבאללה 15 ק"מ אחורה לא אחזיר אפילו אזרח אחד". עוד הוסיפה גוטליב, "רוב עזה הם מחבלים שהצביעו לחמאס. האתוס של המחבלים הוא שהם בזים לנו - מה מבין האתוס הפלשתיני? כח כח ויותר כח. מדינה ריבונית כמו איראן תקפה את ישראל ואני אומרת לך - אתם מחפשים אשמים? שיהיה ברור צריכה להיות לנו אחריות לשאול את השאלות הקשות איך באה עלינו הצרה הזאת עם מחבלים חמושים בקלצ'ניקובים? אני מצפה מראש הממשלה לדחות את בקשת ביידן לא לתקוף באיראן.

חשבתי שתגידי שהוא צריך להתפטר. "ממש לא, הפכנו לקולוניה של ארה"ב. אנחנו ביקשנו כמדיניות להטיל מצור על עזה, ביידן אסר עלינו. אמרנו בלי הומניטרי מטילים עלינו בכח, אמרנו לא לנמל בעזה והקמנו להם נמל. אני פונה להנהגה ואומרת מה שאני אמרת בכל מקום. אני מאמינה בלהתאכזר לאויב".

מיד אחרי גוטליב עלה לריאיון עם הכתב אמיר אטינגר, חבר הכנסת לשעבר יועז הנדל שפתח את דבריו בהתייחסות לגוטליב. "כדאי שיהיו למדינת ישראל מנהיגים רציניים ולא כאלה שצווחים. אנחנו במצב הכי קשה, יש לנו המון אתגרים, ומגיע לנו מנהיגות שלא מתנהגת כמו ליצנות ומדברת בשיקול דעת ולא עושה מכל ראיון מופע מבזה. המזל היחיד של הממשלה הזאת שיש לה את העם שלנו". 

בסוף בסוף, במדינת ישראל אפשר להשפיע בכמה דרכים. הדרך שאני מכיר זו פוליטיקה והיא הובילה אותנו לשביעי באוקטובר, הפוליטיקה בסוף היא זאת שצריכה לשקם את המדינה. מי אני רוצה שיובילו את מדינת ישראל? אותם מילואימניקים שצמחו מלמטה שבאו להילחם ולהציל את המולדת. אני רוצה לראות אותם מובילים את מדינת ישראל בפוליטיקה ובמקומות אחרים".

"כשתיגמר המלחמה יהיה לי הרבה מה להגיד. בעיניי היה צריך להוציא את האוכלוסייה מרפיח לעיר אוהלים לתמרן ברפיח כי אין לנו ברירה אחרת בשביל לשחרר את החטופים. לא להיות פה ולא להיות שם זה לא יוצר לחץ". 

חברת הכנסת מרב כהן (יש עתיד): "ברור שנתניהו רוצה לראות את החטופים כאן, הוא פשוט הכי רוצה לשרוד פוליטית אז לפעמים הוא לא יעשה את כל מה שצריך לעשות אם זה מתנגש ברצון העז שלו לשרוד פוליטית.  אני חושבת שכל בן אדם סביר אחר אחרי מחדל בסדרי גודל כזה היה משפיל מבט, אומר שימזער את הנזק וילך הביתה". 

חברת הכנסת אפרת רייטן (העבודה): "אני רוצה לפתוח במשהו אחר ברשותכם ראיתי את השר סמוטריץ' ואני רוצה להתייחס לניתוק של הפוליטיקאים. כשאני שמעתי שמדובר על כך שיש כאן בסטה ומחנה יהודה, בעיניי זה גרוע מאוד ולא ככה צריך להישמע נבחר ציבור. שאומר אחר כך שהוא לא חוזר לשישה באוקטובר. 

מזל שהיה לנו את ראש הממשלה מהימין שעשה עבודה אחרת לחלוטין והיא להמיט עלינו את האסון הכי גדול של מדינת ישראל - אני מוכרחה לומר שהפוליטיקה - צריך לשים את כולה בצד. זה חשוב אבל זה לא הכי הכי חשוב. כשאני אתמול עושה בכנסת, כן בפגרה, דיון מיוחד על הצפון הנטוש והמופקר, וגם פה יושבים אנשים שמרגישים נטושים ומפוקרים צריך לדבר על משהו אחר לגמרי. שינוי של התייחסות אחרת לציבור ולפתוח מחדש את כל מה שנוהל את כל מה שחשבנו בצבא במערכת האזרחית במערכת המדינית בממשל בכל מקום - כי היה פה כישלון. אני ממליצה שתהיה ועידת חקירה גם על איך נוהלה המדינה לאחר השביעי באוקטובר".

בריאיון לכתב הפוליטי של "ישראל היום", אמיר אטינגר, אומרת יפעת שאשא ביטון מהימין הממלכתי-תקווה חדשה: "נכנסנו לממשלה לא כי אנחנו תמכנו בה אלא כדי להיות חלק מהמאמץ המלחמתי. אני חושבת שמהתחלה אמרנו בצורה הכי מפורשת שאחרי המלחמה אנחנו נדרש לתיקון פוליטי שמשמעותו שמי שאחראי על השביעי באוקטובר לא יוכלו להמשיך ולהחזיק בהנהגה". 

"ייאמר לזכותם של ראש השב"כ, הרמטכ"ל ואחרים שלקחו אחריות מהיום הראשון. יש אחד שלא לקח אחריות עד היום ואני מקווה שיגיע הרגע שהוא ייקח וגם אם לא הוא לא צריך לעמוד בראש המדינה ביום שאחרי". 

"היום בבוקר אני קמה ורואה שמתכוונים לתת מענק של עד 5000 שקל לכל משפחה מפונה, במקום להילחם על להחזיר אותם הביתה, אחרי חצי שנה מחפשים לראות איך שוב קונים קצת שקט בגזרה הזאת. אני חושבת שאחרי חצי שנה אם מדינת ישראל לא רוצה לאבד את הצפון היא צריכה לעשות הכל כדי לייצר את התנאים שיחזירו חזרה את תושבי הצפון הביתה". 

שר החינוך קיש: "לא אתן ידי לישראבלוף"

שר החינוך יואב קיש התקבל, כמו השר סמוטריץ', בקריאות רמות בוועידת "ישראל היום". בקהל צעקו לקיש "כישלון, מה עם שוויון בנטל, ״אתה צריך להתפטר, אתה לא לוקח אחריות על מה שעשית". קיש אמר על המפגינים נגדו: "קיצונים שמחלישים את המדינה".

לדבריו, "אנחנו מחויבים להעביר חקיקה שתכניס חרדים לשירות משמעותי בצבא ובשירות האזרחי. אני חושב שלטובת עם ישראל כולו, אם יש דבר אחד ששיניתי את עמדתי זה שגיוס בכפייה לא ילך. לא נצליח בכפייה לשלוח ניידות משטרה צבאית לפונוביז' והר חברון. יש בציבור החרדי שונות משמעותית שתוכל לגייס אלפי מועמדים לשירות ביטחון''.

"היו מספר טעויות חלקן טקטיות, להיכנס לדרום הרצועה כאקט מבצעי בתחילת הלחימה זה לא קרה. כמו שחצית את הרצועה היה צריך לסגור מדרום את פילדלפי. עוד דבר שהצבא הופתע מכמות התת קרקע, חמאס בנה מערכת שמאוד הקשתה על הצבא ובסוף פעלנו לפי התוכנית הצבאית במצב הזה". 

"אם יש משהו כשר חינוך שמפריע לי זה חוסר יכולת לנהל שיח להקשיב, להבין שאנחנו במציאות אחרת ויש לנו אויב אחר. יש פה ציבור מאוד קטן מאוד מצומצם שבאו בצורה מאורגנת לפוצץ את האירוע. אנחנו באתגר מאוד מאוד גדול יש למדינת ישראל חודשיים שלושה של לחימה עזה גם בעזה גם בצפון וגם מול איראן ושלוחותיה. התופעה הזאת, הקיצונים האלה, הם אלה שמחלישים את מדינת ישראל הכי הרבה. כשאנחנו אומרים ביחד ננצח זה ביחד - ואתם פועלים נגד זה".

דו"צ לשעבר מנליס: "קרה לאמ"ן משהו רע מאוד, נכשלו במשימת הליבה"

דובר צה''ל לשעבר תא''ל במיל' רונן מנליס סיפר לקהל במהלך שיחתו עם יואב לימור: "מצד אחד חייבים להגיב באיראן ומצד שני זו חייבת להיות תגובה מדויקת, היא לא חייבת להיות היום בלילה ויכולה להיות בכל מיני דרכים שהן לאו דווקא מטוסי קרב''.

"הייתי קצין המודיעין של אוגדת עזה", סיפר מנליס, "ואני כל היום שואל את עצמי שתי שאלות, אם הייתי שם הייתי עושה משהו אחר? ואיפה טעינו? ופה ייקח לנו יום עיון ולא דקה תשובה, אני חושב שקרה לאגף המודיעין של צה"ל דברים רעים מאוד. קודם כל הוא עסק בהמון משימות שהם לא משימות הליבה שלו. למעשה הקרסנו את היכולת הבסיסית של אגף המודיעין להתריע". 

"בנוסף, כניסת טכנולוגיה והקמת יחידות ושמות חדשים. עזבו חדשנות איפה הבייסיק של המודיעין? גרמנו למפקדים להתאהב במודיעין 0, אם קצין אג"ם לא אומר לך מה לעשות אתה לא יודע. איך נערכים למול מצב שאין בו מודיעין איך לוקחים מידע בסיסי ומטפלים בו, איך פתאום האויב יודע עלינו הכל? התחלנו להוריד מודיעין אסטרטגי לשטח, כל קמ"ן גדוד יודע מה סינוואר אומר וחושב ואז כשתצפיתנית באה אלו הוא לא מקשיב לה כי היא לא יודעת מה סינוואר חושב". 

"יש פה אנשים שאחראים לכשל החמור ביותר במדינת ישראל, אנשים שואלים אותי מה המחיר של עסקת חטופים? אין מחיר! אנחנו הפקרנו אותם, אנחנו צריכים להחזיר אותם. הפקרנו אותם". 

"לא היה לאן לפנות תושבים - זו לא ביורוקרטיה, זה טמטום"

עידן טנדלר, סגן נשיא בכיר בפאלו אלטו נטוורקס ויו"ר מיזם Place-IL: ״אם אנחנו נייצר עוד משרות אנחנו נייצר חוסן לאומי. זאת הסיבה שאנחנו הקמנו את PLACE-IL, יש לנו אחריות לחברה הישראלית ולצמצום פערים. הקמנו את המיזם הזה והיום אנחנו יודעים להגיע לכל בן אדם שרוצה להיכנס להייטק, אנחנו עושים להם מבחנים כי אותנו לא כל כך מעניין איפה הם למדו, לא אוניברסיטה, לא מכללה, איפה הם גרים ואיך קוראים להורים שלהם, מעניין אותנו העתיד. אנחנו בוחנים פוטנציאל, את היכולת ללמוד מהר ולהשתלב בהייטק ואז הם נכנסים לתוכנית התמחות שנתית בהייטק''.

יו"ר מפעל הפיס אביגדור יצחקי: "המלחמה הזו לא הייתה מלחמת קיום אלא מלחמה של כשל מובהק של המערכת כולה, יותר המערכת האזרחית אבל גם הצבאית. ממשלה לא הייתה, לא התכוננה. הייתי מנכ''ל משרד רה''מ בחומת מגן והכל היה ברור והייתה תוכנית סדורה אני לא יודע למה לא הייתה הפעם".

"אנחנו במפעל הפיס כבר ביום השני של המלחמה שכרנו רכב ממוגן ורציתי טנק אבל לא נתנו לי,  ירדנו לעוטף, ביקרנו את ארבע הרשויות העירוניות ואת ארבע המועצות האזוריות, כמובן שדרות אשקלון נתיבות ואופקים ושער הנגב, ירקון, שדות נגב וחוף אשקלון, ראיתי את האש בעיניים של כל ראשי הרשויות והם הבינו שהם בבעיה, לא היה לאן לפנות תושבים. זו לא ביורוקרטיה, זה טמטום ובמקום לשפוך כסף במדינה הזו שאנחנו אחת המדינות העשירות בעולם, לא פותרים לאנשים את הביעה של פינוי, הכי פשוט בעולם".

"רק 21 רופאים מטפלים בכל נכי צה"ל"

במושב המציאות בבריאות בהנחיית רן רזניק, כתב הבריאות של "ישראל היום", אמר פרופ' חזי לוי, מנכ"ל בית החולים ברזילי:  "ביום השבעה באוקטובר בסביבות השעה שמונה כבר הגיעו פצועים. ביממה הראשונה הגיעו יותר מ-340 נפגעים, פצועים מאוד קשים בכל חלקי הגוף, מרביתם מדממים דימום בלתי נשלט שמחייב ריצה מהירה לחדרי הניתוח. אנחנו יודעים שבטיפול בטראומה יש שני דברים חשובים, צריך להחליט במי מטפלים ובמי לא מטפלים וזה דבר כל כך קשה. וההבנה שהזמן זה הכי חשוב בטראומה. החלטנו לעשות ויסות שניוני, לקבל את הפצועים לייצב אותם ולהעבירם לבתי חולים פנויים יחד עם מד"א. זו החלטה שהצילה חיים". 

"סורוקה עשה עבודה מופלאה, בעצם היותו קרוב מאוד לחזית. יש וועדה שתסיק מסקנות בתי החולים עשו עבודה מופלאה. אני אברך על ההחלטה לעשות בשתי קרנות הארץ בתי חולים שנקראים בתי חולים "על" שמכילים את כל השירותים. לנו חסר כרגע מחלקה לניתוחי לב וניתוחי מוח. זאת החלטה לא פשוטה  כדי להקים כאלה מחלקות צריך להביא טכנולוגיה ואנשים מדהימים רופאים אחיות ועוד כיעד של בית החולים קיבלנו על עצמנו להקים את זה. בבתי החולים בפריפריה היכולת להביא רופאים מהשורה הראשונה זה קשה וזה מעבר לשכר, לאנשים בפריפריה מגיע טיפול ממש כמו בתל אביב". 

ד"ר זאב פלדמן, ההסתדרות הרפואית: "כרגע יש רק 21 רופאים שמטפלים בכלל נכי צה"ל זה לא ייאמן. אנחנו במשא ומתן וכדי לגייס עוד 20 רופאים זה יעשה מהפכה בטיפול בנכי צה''ל, על זה אנחנו מדברים במו''מ שאנחנו מנהלים מול המדינה.

ציונות עושים - לא מדברים

עידן טנדלר, סגן נשיא בכיר בפאלו אלטו ומייסד Place IL: "אני רוצה לדבר על הפערים בהייטק - כולם מדברים על ההייטק כקטר המוביל של המשק, זה נכון וזה טוב שכך, והאמת שבעוד 50 שנה אנחנו נראה עוד ועוד את ההייטק כקטר".

"רבע מאוכלוסיית ישראל גרה בצפון ובדרום אבל רק 12% מעובדי ההייטק מגיעים מהמקומות האלה. רוב העובדים של ההייטק מגיעים מההשכלה הגבוהה, 35 אחוז מהסטודנטים שגרים ברעננה לומדים היום באוניברסיטה מקצועות שקשורים להייטק, בפריפריה רק 18 אחוזים". 

"זה מתחיל הרבה קודם, בבתי הספר בתיכונים. מדינת ישראל הוציאה מדד מעניין הנקרא בגרות-טק. חמש יחידות מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ומדעי המחשב. לא משנה אם אנחנו אוהבים את זה או לא, אבל לגבי היכולות, במחוז מרכז 15% קיבלו בגרות-טק ובדרום 8% למה הפער הזה הולך וגדל? זו מציאות שאסור לנו לקבל אותה. ככל שהאוכלוסיות השונות יכנסו להייטק נצמצם את הפערים בחברה הישראלית". 

"מרגש שאנחנו רואים את השינוי שאנחנו עושים, אנחנו מייצרים תמונת עתיד. אבל אז הגיע השבעה באוקטובר. היום לדעתי אני מניח שתסכימו, היום הכי קשה בהסטוריה של מדינת ישראל. המלחמה הזאת עדיין מתרחשת, החצי שנה האחרונה הוכיחה את החשיבות של יצירת חוסן אבל הוכיחה יותר מכל את החשיבות של תמונת העתיד כאן בנגב".

"לפני ארבעה חודשים הקמנו את הקרן הלאומית להייטק בנגב, יחד עם השלטון המקומי ומשרדי הממשלה, מוסדות ההשכלה הגבוהה וחברות הייטק. אנחנו רוצים לייצר מאות משרות הייטק בנגב במערבי הקמנו מרכז חדש בשדרות. התחלנו במיונים מאות אנשים, רובם מפונים ואני מתרגש לבשר לכם שהחודש, חבר'ה ראשונים מהנגב המערבי נכנסו להייטק בזכות הקרן הזאת. ציונות עושים - לא מדברים. לי יש אחריות על מי שגר היום בנגב ואין לי ספק שהוא מרגיש אחריות כלפי וכלפי הילדים שלי. אם הרצל אמר שהציונות היא אידיאל אין סופי לדעתי לחברה הישראלית יש פוטנציאל אין סופי."

"אני עוסק בפיתוח החץ כבר 35 שנים אבל שום דבר לא משתווה לרגע האמת"

בשיחה עם הכתבת הצבאית של "ישראל היום" לילך שובל - מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי על הדיפת התקיפה האיראנית: "יש צוות מובחר של מדינת ישראל, חיילי ההגנה האווירית, מגיעות להם מחיאות כפיים והמון כבוד. אני עוסק בפיתוח מערכת חוץ משנת 90', כמעט 35 שנים, ובתקופה הזו בדקנו את המערכת בתרחישים מורכבים מאוד, בארץ ובחו''ל, עשינו סימולציות אבל שום דבר לא משתווה לרגע האמת. לא הופתעתי, ידעתי שהמערכת מעולה. התרשמתי מהביצועים שלה בזמן אמת''.

מה הלקחים שלכם מהלילה הזה? "זה היה אירוע משולב, כל מי שמתעסק בנושא הזה יודע שטילים בליסטיhם מתנהגים אחרת, הם טסים במהירות מאוד גבוהה והם נושאים על גבם ראש קרבי של חצי טון - כשדבר כזה פוגע בקרקע זה נזק אדיר. אם היה פה טיל בעל ראש גרעיני ההתנהגות הייתה כנראה שונה וגם הערכיות שהייתה מקבלת מטרה כזו הייתה שונה מחברותיה אז קודם כל אני לא חושב שהמחיר הוא גבוה כי אני לא מסתכל על מחיר המיירט אני מסתכל על פוטנציאל הנזק כשאני משווה את מחיר המיירט לעוצמת הנזק זה בטל בשישים".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה בשיחה עם איתי אילנאי: "התפקיד שלנו לראות איך אוספים את הקהילות, חוזרים הביתה. עד 7 באוקטובר, המדינה שכחה את חשיבות ההתיישבות - הכל הפך לכלכלי. ב-7 באוקטובר נשבר ההסכם, בניר עוז לא נוהל קרב - קיבוצים הושמדו. אם לא נדע להחזיר את החטופים, אי אפשר לדבר על שיקום. תוכנית תקומה היא תוכנית מקצועית טובה, אבל חצי שנה לא שופץ בית אחד".

כבוד השר תסתכל עליי, קוראים לי גל פחוביץ'. התכנית הכלכלית שלך אפילו לא קרובה לתקן את מה שקורה פה, אתה בושה, הבן שלך לא מגויס ושלי כן. איך אתה יושב פה עם סיכה של חטופים כשאתה לא רואה את המציאות שבה אנחנו בחיים

פאנל אומה בתקומה בהנחיית הכתבת המדינית של "ישראל היום", שירית אביטן כהן, בו מתארחים ראש עיריית שדרות אלון דוידי, מירב ברנדפלד, ראש מטה מנכ"ל ומנהלת רגולציה ובקרה במפעל הפיס, יניב כהן, ראש מכון תכלית למדיניות ישראלית ואמנון לורד, פרשן בכיר ב"ישראל היום".

"את הציונות שלי אני שואב מתושבי שדרות - לא מההנהגה שהפקירה אותנו"

אלון דוידי ראש העיר שדרות: "צריך להמשיך לגבות מחירים מחמאס, לסיים את המלחמה בניצחון, לקחת שטח, את כל צפון ומזרח הרצועה להשאיר בידיים שלנו. הדבר הכי חשוב לאנשים שם ולמנהיגים שלהם זה שטח האדמה. האדמה צריכה להיות שלנו".

"המילה שגרה לא בלקסיקון, שגרה תהיה כשממשלת ישראל תעמוד ביעדים, החזרת החטופים, ניצחון על חמאס ואני מדבר על התשתיות האזרחיות של חמאס, צריך שלא יהיה חמאס בעזה. שליטה ביטחונית של ישראל לדור שלם, המרצחים של ה-7 באוקטובר זה דור שלם, 20 שנה של הפקרות של המדינה כלפי האיום הזה. במשך שנים ממשלת ישראל גרמה לכך שחיי אזרחים במדינה לא יהיו שווים''.

"אם מישהו מדמיין שתושבי הקיבוצים והישובים שנמצאים בסמיכות לגדר יחזרו בלי שנפעל ברפיח - טועה בגדול. אני גאה בזה שפתחתי את בתי הספר, שאני נמצא ביחד עם התושבים, אני גאה בזה שאני יהודי וישראלי ושיש לנו בעזרת השם עם נפלא ואני מבטיח לכולם שבעזרת השם עם ישראל ינצח ומדינת ישראל תנצח וכולנו נראה דברים טובים. את הציונות שלי אני שואב מתושבי שדרות - לא מההנהגה שהפקירה אותנו״.

ראש מכון תכלית למדיניות ישראלית יניב כהן: "ביום ראשון קמנו בבוקר ומדינת ישראל הצליחה, לא היה 7 באוקטובר, הבטחנו שנגן על האזרחים שלנו והגנו. עמדנו בחוזה הבסיסי. ככה נראה אמון ואמון זה סם חיים בתוך מדינה דמוקרטית, ובמדינת ישראל אנחנו בשפל אמון חסר תקדים''.

על יציאה לבחירות כעת אמר: "בחירות באמצע מהלך צבאי זה דבר לא טוב למדינה, אבל אני מצפה מהמנהיגים שלנו, מראש הממשלה, בני גנץ ויאיר לפיד לשבת ביחד ולקבוע מועד שבו מדינת ישראל תלך לחידוש האמון מול הבוחר''.

פרשן "ישראל היום" אמנון לורד: "אני לא חושב שבחירות יפתרו את הבעיה, צריך לחשוב בכיוונים אחרים. צריך להחזיר את האפשרות להגיד ׳אולי אני טועה׳, לחזור להקשיב. מה שהתגלה בין שבת לראשון - כבר התגלה בתפקוד הצבא בתמרון בעזה".

לאיראנים יש ביטחון מוגבר - היעדר תגובה ייתפס כחולשה

בשיחה המרכזית עם יואב לימור אומר אלוף (מיל׳) תמיר היימן: "עוד לא השגנו ניצחון בעזה, צריך להתמקד שם". על איראן: "צריך להגיב, אבל הדבר המיידי והזמין הוא לא תמיד הנכון".

כמה אנחנו קרובים למלחמה כוללת עם אירן? "היתרון שלנו שדרגות החופש אצלנו - אנחנו יכולים לבחור את ההיקף. לו המצב הזה אחרת והיינו סביב אירוע קטסטרופלי לא הייתה לנו את הגמישות הזאת. עוד לא השגנו את מטרות המלחמה בעזה ולכן צריך לסיים שם לפני שאנחנו מתרחבים. מה שקרה כאן פוגע בהרתעה הישראלית יש כאן ביטחון עצמי מוגבר של האירנים שאותו צריך לערער. צריך להגיד, היעדר תגובה עלולה להתפרש כחולשה, הפעולה הזו היא נדרשת". 

על מצב הלחימה בעזה והפעולה הצפויה ברפיח אומר הימן: "העובדה שברפיח יש מיליון עקורים זו סוגיה גיאו-פוליטית מורכבת. עוסקים בעניין של רפיח הבריטים האמריקנים, עד שהם לא יבינו שיש לנו תוכנית פעולה שתמנע נזק. בנוסף לחרדה המצרית שתקיפה ברפיח תוביל לגל פליטים בחצי האי סיני". 

"אנחנו תקועים פה משום שסינוואר חושב שהרע מאחוריו, אנחנו חייבים לשנות נתיב. כל מיני טקטיקות משא ומתן - בוא נעזוב את זה - זה נורא מסובך. צריך לחץ מבצעי - לא כי הוא יביא מידית לשחרור חטופים אבל במסגרת המלחמה הכוללת הוא הכרחי ודבר נוסף הוא שצריך לייצר תחרות פוליטית על השליטה ברצועת עזה ביום שאחרי. סינוואר מפחד לאבד את ההישג הריבוני הגדול ביותר של האחים המוסלמים. כשמדברים על היום שאחרי זה לא רק תאורתי ונעים בגב, זו תחרות פוליטית קשה על מי שולט בעזה".  

מה קרה לצה"ל בשבעה באוקטובר? "זה באמת עניין חמור ביותר, כשל ברמה המודיעינית וברמה המבצעית שצריך לתחקר לעומק, אבל זו באמת קטסטרופה מודיעינית ומבצעית שצריך לתחקר". 

המכון למחקרי ביטחון לאומי היה חלק מהקונספציה? "כתבנו רבות על כך שהחלשת הרשות הפלשתינית וחיזוק חמאס זו טעות, המכון כתב ואמר שיש פה עניין חמור שקורה כתוצאה מהבידול הזה. האם העובדה שזה לא השפיע זה דבר שצריך לתחקר אותו? כן. האם היינו צריכים להמליץ על הכרעת חמאס כדי להחזיר את הרשות לעזה? ייתכן שכן. צריך את זה לתחקר גם''.

ראש עיריית אשקלון: כולם אשמים, יש לנו אחריות כלפי התושבים"

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם העביר ביקורת חריפה על הנהגת המדינה ונציגי הציבור בפאנל "שיחה מקצה לקצה" עם ראשי עיריות אשקלון ומטולה:  "מה שמדאיג הוא שבמדינת ישראל לא יודעים לקבל החלטות וליישם. אין לנו שום תמונת ניצחון, את המלחמה הזאת הפסדנו. כולם אשמים, יש לנו אחריות כלפי התושבים".

"אנחנו את המלחמה הפסדנו בשביעי לאוקטובר. לא יכולה להיות לנו תמונת ניצחון. את המלחמה הזאת אנחנו הפסדנו כל זה זה סימפטום של החוסר יציבות השלטוני - למדינת ישראל זה נזק טוטאלי. המנהיגים שלנו צריכים לקבל החלטה. כולם אחראים על זה שאנחנו מתפרקים (בממשלה) כל חצי שנה. איזה אחריות יש לכל איש ציבור לפרק ממשלה? יש לנו אחריות ציבורית עבור התושבות והתושבים. לא הכל פוליטיקה ובמדינת ישראל הכל הפך להיות פוליטיקה".

דוד אזולאי, ראש עיריית מטולה: "אנחנו דורשים דבר אחד - תחזירו אותנו לביתנו. אני נכנס לבית שלי כמו גנב בלילה, אנחנו לא עם חופשי בארצנו. אני מכיר 10 משפחות שהתגרשו בגלל הפינוי, זאת קטסטרופה. תחזירו לנו את התושבים לבתים, יש אולי שני שרים שמתפקדים. הממשלה הזאת איבדה את הדרך, היא לא מסוגלת לקבל החלטות. צריך לקבל החלטות, הגיע הזמן לפעול בצפון".

אלון דוידי ראש העיר שדרות: "צריך להמשיך לגבות מחירים מחמאס, לסיים את המלחמה בניצחון, לקחת שטח, את כל צפון ומזרח הרצועה להשאיר בידיים שלנו. הדבר הכי חשוב לאנשים שם ולמנהיגים שלהם זה שטח האדמה. האדמה צריכה להיות שלנו".

אזולאי, כמו גלאם פרק את תסכולו מדם ליבו. על המצב בצפון אמר, "אני לא מבין למה רובע הדאחיה עדיין עומד? איך מולי במטולה יש לוויה בלבנון שמאות מחבלי חיזבאללה מגיעים אליה ואני במטולה אם אני עושה הלוויה אני מוגבל לעשרה אנשים בלבד ועוד אומרים לי לעשות אותה בלילה כמו גנב". 

לאחר נאום הפתיחה של העורך הראשי של "ישראל היום", עמר לחמנוביץ' (מובא למטה), עלתה לשאת דברים מירב לשם גונן, אמה של רומי החטופה בעזה ואחת הפעילות המרכזיות במאבק להשבת החטופים.

"ביחד אף אחד לא יכול לנצח אותנו"

"במקום הזה, בזמן הזה, התפקיד שלי הוא אמא. זה התפקיד היחיד שיש לי. כשרומי הייתה בת 15 ונכנסה לתיכון הגענו לבקר את היועצת בפגישה ראשונה והיועצת מלאה אותנו במידע ורומי שאלה "המחנכת שלי היא מחבקת?" זה כל מה שעניין אותה. 

"בשיחת הטלפון האחרונה שלי כשרומי נחטפה הדבר היחיד שאני זוכרת זה שרומי אמרה לי שהיא לבד פה ואני עומדת כאן איתכם בוועידה הזאת כאן בדרום. הוועידה שבעצם מאגדת בתוכה גם אומה בתקומה, גם עם שלם בטיפול, וגם חינוך של דור ההמשך, ואני אומרת לכולנו אנחנו מאוד חזקים אנחנו אומה חזקה אנחנו עם חזק ומחובר כשאנחנו ביחד ולא לבד. ביחד אנחנו כולנו ביחד עם בעלות ברית, שם הכוח שלנו נמצא כשאנחנו נמצאים ביחד אף אחד לא יכול עלינו אף אחד לא יכול לנצח אותנו".

"בוועידה הזו יושבים אנשי תקשורת ומנהיגים שנבחרו מהעם. יושבים פה אנשים משפיעים ואני מבקשת לאורך היום, עד שהם יגיעו לכאן, איך אתם מזכירים כל יום את החטופים, איזה פעולה אחת ביום אתם עושים על מנת שיחזרו, איך אתם דואגים שהחטופים יהיו בתוך הסיפור הזה כי הביחד שלנו זה העוצמה, זה המקום ממנו תתחיל תקומה והריפוי שהעם הזה זקוק לו, הערכים שהכי חשובים לנו, ערכים של קדושת החיים שמבטיחים שישראל והיהדות. אנחנו כיהודים נמשיך ונצעד קדימה. אני מזמינה את כולנו רגע אחד חמש שניות לסגור את העיניים חזק חזק ולדמיין את רומי איתנו, אנחנו יושבים ביחד בבית החולים אבל יחד - זו חרות אמיתית ומשם תהיה התקומה".

יו״ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל: "בשביעי לאוקטובר המחבלים לא צעקו לטבוח בישראלים הם קראו לטבוח ביהודים. המלחמה שנפתחה בשביעי באוקטובר אינה רק נגד מדינת ישראל היא נגד היהודים בארץ ובתפוצות. זה התחיל במדיה הדיגיטלית והמשיך, לא קל להיות היום יהודי מחוץ לישראל גם כן הפעילים יוצאים לרחובות בקריאות של מוות ליהודים". 

"גם בדקות אלה נמשכת ההסתה הפרועה נגד העם היהודי - זוהי קריאת תיגר של האסלאם הרדיקלי נגד העם היהודי בפרט והעולם המערבי בפרט". 

"יש לנו שכבת מנהיגות מדהימה בשלטון המקומי, הם עובדים כמו אריות כבר חצי שנה. המלחמה שהוכרזה ב-7 באוקטובר היא מלחמה נגד העם היהודי כולו - בכל 60 שניות - מתרחש אירוע אנטישמי בעולם. גם כיום בימי המלחמה, עלו לישראל 12 אלף עולים - אנחנו זקוקים להם והם לנו״.

אנחנו כאן כדי להפנות זרקור ולקרוא לתיקון

עמר לחמנוביץ', העורך הראשי של "ישראל היום" נשא דברים בפתח הוועידה: "השנה, באופן טבעי, החלטנו לערוך את הוועידה באשקלון כדי לשים את עוטף ישראל במרכז. זו לא רק סיסמה אלא דרך חיים. 'ישראל היום' רואה עצמו ככלי תקשורת שעוטף את ישראל מדי יום ביומו - בדיגיטל, בעיתון המודפס, ולאחרונה גם בחדשות רדיו תחנות ישראל. אנחנו מבקשים להביא למרכז הבמה קולות שמתקשים לפלס דרך אליה, ואנחנו מתעקשים להיות גשר ומרחב מחיה ישראלי מאחד ומאחה, גם – ובעיקר - בזמנים קשים".

"בסרטון הפתיחה פגשתם רק מקצת הקולות מן המערכת שלנו – שמאז שבעה באוקטובר ולאורך חודשי המלחמה – מחויבים יום ולילה להביא לציבור את הסיפור הישראלי כולו: את קורות הגבורה ואומץ הלב של לוחמינו בשדה הקרב; את סיפורם של 133החטופים עד שישובו אלינו, כולם, במהירות האפשרית; ואת זעקתם של העקורים מביתם. אנחנו כאן כדי להפנות זרקור ולקרוא לתיקון; להזכיר את הזוועות ואת צדקת דרכה של המלחמה באויבינו, ולדחוף לתקומה, לחברה בריאה, ולהנהגה אחראית".

"זו 'ועידת המחר' - כי העתיד שלנו מתחיל כבר מחר, וברוח חג הפסח עלינו לחתור לטוב של המחר גם מתוך המצוקה של היום. כותב הרב יונתן זקס: "בני ישראל עוד לא יצאו אל אורו המסחרר של החופש, הם עדיין עבדים. אך משה כבר מרים את עיניהם אל האופק הרחוק של העתיד, ומטיל עליהם את האחריות להעביר את הסיפור לדורות הבאים. כאילו אמר להם: אם תשכחו מאין באתם, סופכם שתחשבו על עצמכם כעוד אומה בין האומות. אם תשכחו את סיפור החופש, סופכם שתאבדו את החופש עצמו".

הנשיא הרצוג: הקשבה, כבוד והידברות הם הבסיס ההכרחי לבנייה המשותפת

נשיא המדינה יצחק הרצוג ב"וועידת המחר" של ישראל היום: "לא נוכל להשקיע את המשאבים שלנו בבנייה, שיקום והתחדשות – כל עוד המאמצים והאנרגיות שלנו ממוקדים במריבה פנימית. הקשבה, כבוד והידברות הם הבסיס ההכרחי לבנייה המשותפת שאנו זקוקים לה כעת כאוויר לנשימה, לאחר השבר הנורא".

ד"ר מרים אדלסון, מו"ל "ישראל היום": "ישראל כולה היא ישראל היום - ישראל שאחרי השבעה באוקטובר. עלינו לסבול גם מרגעי שפל - האנשים בישראל הם אנשי תקומה".

בין המשתתפים בוועידה יהיו השרים בני גנץ, יואב קיש ובצלאל סמוטריץ', חברי הכנסת אביגדור ליברמן, טלי גוטליב, יפעת שאשא ביטון, מירב כהן ואפרת רייטן. כמו כן, ישתתפו גם דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי, יו"ר קופת החולים מאוחדת איל גבאי, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, יגאל ברנד, אילון לוי ואנשי ציבור נוספים.

יו"ר מפעל הפיס, רו"ח אביגדור יצחקי, שיתארח בוועידה: "עם פרוץ המלחמה פעלנו במפעל הפיס במתכונת חירום לתמיכה מיידית במערך הלאומי של מדינת ישראל, על מנת לגבש תוכניות תמיכה רחבות ומשמעותית ולסייע בעמידה באתגרים הקשים והרבים הנובעים מהמלחמה. על כך אפשרנו לכלל הרשויות להשתמש בתוכניות ההפעלה שלנו בתחום הרווחה עבור ציוד חירום ולטובת מוסדות חינוך בשיפוץ מרחבים מוגנים. מפעל הפיס, כמפעלן של הרשויות המקומיות, ימשיך ללוות אותן ולסייע בהתמודדויות שוטפות עם צורכי השעה".

עוד ייקחו חלק בוועידה השר לשעבר ופרשן "ישראל היום" יועז הנדל, השר לשעבר ומנכ"ל הפדרציה היהודית של ניו יורק בישראל איציק שמולי, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, סגן נשיא בכיר Palo Alto ויו"ר המיזם Place-IL עידן טנדלר, מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים סא"ל (מיל') ירון בוסקילה, ראש עיריית שדרות אלון דוידי, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, ראש מועצת מטולה דוד אזולאי, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי אלוף (מיל') תמיר הימן, דובר צה"ל לשעבר תא"ל (מיל') רונן מנליס, ראש מטה מנכ״ל מפעל הפיס ומנהלת אגף רגולציה ובקרה מירב ברנפלד ואחרים.

יניב כהן, ראש מכון תכלית למדיניות ישראלית, שישתתף בוועידה, אמר: "שנת 2023 חשפה פער עמוק בין הציבור למנהיגיו. הקרע החברתי סביב הרפורמה והקריסה ב-7 באוקטובר יצרו חוסר אמון עמוק במערכת השלטונית. אמון במדינה זה סם חיים. מדינה אינה חיה ללא אמון, שהוא הבסיס לחוזה שבין האזרחים למדינה. כשהאמון הזה נפגע, הממסד המדיני והחברתי כולו עלול להתמוטט במהרה".