הצלה מופלאה

69 יום של ציפייה מתוחה ודאגה בכל רחבי העולם התנקזו אתמול לרגע בודד אחד, ב-05:12 לפנות בוקר שעון ישראל, שבו הגיח ראשו של הכורה הצ'ילאני פלורנסיו אוואלוס ממעמקי האדמה ומבצע החילוץ של 33 הכורים הצ'יליאנים יצא לדרך. היה זה רגע שהגדיר מחדש את יכולתה ואת כוחה של האנושות, את הנחישות ואת הדבקות במטרה של הכורים ושל המחלצים גם יחד - לבצע את הבלתי אפשרי.

שבועות ארוכים של הכנות קדמו לרגע המרגש הזה, שבו עקבו עיני כל העולם אחר אוואלוס ונשיא צ'ילה סבסטיאן פיניירה נופלים זה לזרועות זה והמתח הכבד שקדם לחילוץ הראשון התפוגג באחת. הדממה הדרוכה התחלפה במחיאות כפיים סוערות ודמעות של אושר מילאו את מדבר האטקמה שבצפון המדינה.

מבצע החילוץ החל ב-04:15 לפנות בוקר. נשיא צ'ילה לחץ את ידו של ראש הצוות החילוץ, מנואלו גונסלס, חיבקו בחום, והקפסולה ירדה בפעם הראשונה מאוישת לבטן האדמה. כ-20 דקות מאוחר יותר הגיע גונסלס ללכודים והדריך את הכורים לגבי "השהות הנכונה" בקפסולה. דקות בודדות לאחר מכן החל אוואלוס, חמוש במשקפי שמש, את המסע במה שכבר הוגדר כתעלת הלידה של אמא אדמה. ברגע שאוואלוס יצא מהקפסולה והעניק לנשיא אבן מבטן האדמה, פרצו אלפי הנוכחים במחנה שהוקם מעל המכרה בשירת "צ'י - צ'י - צ'י - לה - לה - לה, ויוה צ'ילה", ונתנו את האות לחגיגות העולמיות.

לאחר מכן ניגש אוואלוס אל אשתו, שני בניו ואביו, והתחבק עימם ארוכות כשדמעות זולגות מעיניהם. הגברת הראשונה של צ'ילה, ססיליה מורל, מחתה דמעה אף היא וחיבקה את בני משפחתו של אוואלוס. נשיא צ'ילה - שנאם אך שעות ספורות בטרם החל המבצע - לא התמהמה ונשא במקום נאום ניצחון נוסף, כשהוא מרגש את הקהל במשפט "פעמים בודדות ראיתי בן מפגין כל כך הרבה אהבה לאביו".

מריו ספולבדה, הכורה השני שחולץ מהמכרה, היה הכוכב התקשורתי של החילוץ (ראו הרחבה) והתנהג כמי שיצא מבית "האח הגדול".

במהלך כל היום שאחרי אותו שיא מרגש עלה מדי כשעה כורה אחד בפניקס 2, הקפסולה הזעירה והצרה שחילצה את הכורים, אל הקרקע ממעמקי המכרה שקרס, והאושר חסר הגבולות שב והשתלט על מחנה "התקווה".

עד חצות (שעון ישראל) חולצו 26 כורים, ועוד שבעה המתינו בעומק של 622 מ' מתחת לאדמה לתורם, יחד עם שלושת המחלצים שירדו כדי לסייע לכורים הלכודים להשתחל לתוך הקפסולה הצרה. הם צפויים להיות מחולצים עוד בשעות הבוקר.

מייאוש לתקווה

אדיסון פניה, הכורה מס' 12 שחולץ בשעת צהריים, זעק מיד כשחולץ ממעמקי האדמה: "תודה שהאמנתם שאנחנו בחיים". קולו של פניה אתמול לא דמה בדבר לקולו השבור של אותו כורה לפני 69 יום בדיוק, בהקלטה הראשונה שהתקבלה מהלכודים מתחת לאדמה. פניה נשמע אז נואש ולחש בשקט "אני רוצה לצאת מכאן מהר". אתמול הושלם הבלתי ייאמן והכורים יצאו אל האור.

הרבה דמעות של אושר נשפכו אתמול במחנה "התקווה", שבו המתינו 400 קרוביהם של 33 הכורים שהיו לכודים מאז 5 באוגוסט. הקרובים ראו ממסכי הווידיאו את ההכנות הדרוכות, את החילוץ הדרמטי ואת הכורים הנרגשים מודים למחלצים, לראשי המדינה ולאלוהים, לאו דווקא בסדר הזה.

אחרון המחולצים צפוי להיות לואיס אורזה, מהכורים הוותיקים, שביקש לוודא כי יתר הכורים ייצאו לפניו. בני כל המשפחות הבטיחו להישאר במחנה "התקווה" עד שייצא אחרון הכורים מבטן האדמה. בכך ייסתם הגולל על הסאגה המדהימה, שהחלה כתאונה טרגית והסתיימה בניצחון אדיר שמאחד את העולם כולו.

סילבינה אגי היא שליחת העיתון הארגנטינאי "קלארין" לצ'ילה

השתתפו בסיקור: דן לביא, שלומי דיאז, אבי כהן, שלמה צזנה ולילך שובל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו