"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיעור הזכאים לבגרות ירד מזערית בתשע"א

48.1% מהתלמידים סיימו לימודיהם עם בגרות, לעומת 48.3% בתש"ע • שר החינוך סער: "התוצאות אינן מספקות, לא נרפה משיפור ההישגים"

, עודכן
0
צילום: רוני שיצר // שר החינוך סער ,
צילום: רוני שיצר // שר החינוך סער

לכל תלמיד שני בישראל שמסיים את בית הספר אין תעודת בגרות, שיעור הזכאים לבגרות ירד באופן מזערי ו-7,812 מחברות בחינה חשודות בהעתקה. אלה הם חלק מהנתונים המיוחסים לשנת הלימודים תשע"א, שחשף אתמול משרד החינוך. "התוצאות השנה אינן מספקות אותי", הודיע שר החינוך גדעון סער, "בשל כך לא נרפה מהיעד שלנו לשיפור ההישגים הלימודיים".

על פי הנתונים, חלה ירידה מזערית במספר הזכאים לבגרות: 48.1% לעומת 48.3% בשנת הלימודים שקדמה לה. שיעורים אלה כוללים את המגזר החרדי ואת ערביי מזרח ירושלים (הנבחנים במסגרת החינוך הירדנית), שכן בלעדיהם דווקא מסתמנת מגמת עלייה: בתשע"א עמד שיעור הזכאים לבגרות מתוך בתיה"ס שמגישים לבגרות על 59.8%, לעומת 58.6% בתש"ע.

בקרב התלמידים היהודים דווח על עלייה קלה בנתונים: 65% זכאים בתשע"א לעומת 64.6% בתש"ע, ומקרב הלא יהודים 50.2% היו זכאים לבגרות. מנכ"לית המשרד, דלית שטאובר, ציינה כי "זהו שיעור הזכאות הגבוה ביותר במגזר הלא יהודי זה שבע שנים".

נלחמים בהעתקות

עוד מתברר כי בשנת תשע"א נכללו במגזר החרדי 16,230 תלמידי י"ב. מחציתם למדו בבתי ספר שמגישים לבגרות ומחצית מתוכם אכן הוגשו אליה, ובסופו של דבר רק 1,425 תלמידים היו זכאים לבגרות, לעומת 1,271 בשנת תש"ע. כמו כן עולה כי שיעור הבנות הזכאיות לבגרות גבוה משיעור הבנים - 63.6% לעומת 55.6%.

"הנתונים מלמדים שהאפקטיביות של המערכת ממשיכה להיות בסימן עלייה", הצהיר שר החינוך, "שיעור הזכאים מקרב היהודים ובקרב הערבים בשיא של כל הזמנים".

בהתייחס למספר הגבוה של המחברות החשודות בהעתקה, אמרה מנכ"לית משרד החינוך כי "יש ירידה במספר הבחינות החשודות. השנה כללנו פעולות אכיפה מאוד גדולות במקומות מועדים, כולל נקיטת אמצעים נגד המנהל והסרת ההכרה בבית ספר". שטראובר ציינה עוד כי בעתיד ניתן יהיה לבדוק את איכות הבגרויות בעזרת שקלול הציונים שאותם יקבלו התלמידים בבחינות.

"לצמצם את מס' הבגרויות"

במועצת הנוער הארצית אמרו כי בעקבות הפערים בשיעורי הזכאות בין המגזרים "יש להשקיע משאבים בשיפור המערכת החינוכית המיועדת למגזרים החלשים יותר". הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת "הכל חינוך" הפועלת לקידום החינוך בארץ, סובר כי "מדינת ישראל חייבת ללמוד מהמתוקנות שבמדינות ו להתמקד במספר קטן של בחינות בגרות אפקטיביות שיובילו את תלמידי ישראל למקום הראוי להם".

את האשמה בכישלון התלמידים תולה מנהלת התיכון המקצועי דב הוז בת"א, אירית תלמוד, במערכת החינוך "שלא משכילה להתאים לכל תלמיד את המסגרת המתאימה בעבורו". לדבריה, "מי שלא יכול לעשות בגרות צריך להיות מופנה לבית ספר מקצועי, וכך ירכוש מקצוע לחיים ויסייע במחסור של אלפי אנשי מקצוע בארץ".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר