בשיתוף apostherapy
התופעה נפוצה במצבים של כיפוף הברך, בעת הליכה, עלייה או ירידה במדרגות והיא יכולה להופיע בקרב צעירים ומבוגרים. ידוע שתופעה זו גורמת לסובלים ממנה לתחושת בלאי או הזדקנות של המפרק וחששם, באופן טבעי, הוא מנזק שנגרם לברך. בשנים האחרונות, בשל העלייה במודעות לכושר גופני ופעילות גופנית, פונים מטופלים רבים לבירור הקליק בברך, רובם – בשל פעילות “סקוואט” אשר יוצרת באופן מועצם את אותו צליל חריקה.
מה גורם לקליקים בברך?
הסיבות לקרפיטציה, לקליקים, לחריקה יכולות להיות רבות ומגוונות. לרוב, מדובר בהצטברות של גזים המוצאים דרכם דרך הרקמות הרכות ובשל כך, שינוי במבנה הרקמות, וחיכוך בין הרקמה למפרק יוצר את אותו צליל בתנועה. אך ישנם מקרים בהם שחיקת סחוס בין עצם הירך לפיקה-הממוקמת בצידה הקדמי של הברך יוצרת את הצליל הטורדני.
לשמחתנו, לקרפיטציה במרבית המקרים לא מתלווה כאב. מחקרים רפואיים אף הוכיחו שאין קשר ישיר בין תופעת קליקים בברך לכאב ומגבלה בתנועה.
באילו מצבים קליקים בברך מצביעים על בעיה חמורה יותר?
כדי להבין ולדעת לזהות מצבים המחייבים התייחסות רפואית לקליק בברך עלינו להכיר את האנטומיה של הברך. מפרק הברך הינו המפרק הגדול ביותר בגופנו. מפרק זה מורכב מעצם הירך, עצם השוק ועצם הפיקה. על העצמות קיימת שכבת סחוס שתפקידה להגן על העצם, להעניק גמישות לתנועה, להגן מפני זעזועים ועוד. את המפרק מצפה רקמה הנקראת רקמה סינוביאלית, זו מייצרת מעין “נוזל סיכה” שתפקידו לשמן את הסחוסים ולהעניק להם הגנה משחיקה. מערכת שרירית מורכבת תומכת במפרקים ומהווה מקור הגנה נוסף למפרקים, מעצימה את טווחי תנועת המפרק ומעניקה לנו יכולת לנוע, לרוץ, לקום ולשבת.
- במצבים בהם הפרשת הנוזל הסינוביאלי (נוזל הסיכה) אינו תקין – עלולים להיווצר “קליקים בברך“. מצב זה דורש התייחסות רפואית שכן חשיבות הסיכוך ויעילותו קשורה ישירות לבעיות העשויות להיווצר כגון דלקות ושחיקת סחוס מוגברת.
- במצבים בהם הקליקים בברך נגרמים בשל שחיקה סחוסית – מצב בו הסחוס עצמו משפשף את הרקמה הרכה או את המשטח המפרקי.
- במצבים בהם מתעורר כאב המלווה את הקליקים בברך יתכן שמקור הכאב הינו במיניסקוס.
- במצבים בהם קיימת נפיחות בברך המלווה בקליקים בברך.
- במצבים בהם קליקים בברך הופיעו בשל תאונה או טראומה בשל חבלה בברך.
הקשר שבין קליקים בברך וספורט.
פעילות ספורטיבית אכן טובה לבריאות. אך לפעילות זו ישנה השלכה ישירה על כל מפרקי הגוף ובעיקר על מפרק הברך הנושא במשקלים המשתנים ובעומס. שימוש יתר במפרק הברך במנח שאינו נכון, אם בשל חוסר מודעות או בשל נעילת נעל שאינה נכונה למשך זמן ארוך, עשויה לפגוע במפרק הברך ולהוביל גם לתופעת קליקים בברך. פעילות ספורטיבית לבעלי משקל עודף , פעילות גופנית נמרצת כמו עלייה וירידה במדרגות, ריצה, תרגילי “סקוואט” עשויים לגרום לעומס לחץ ושחיקה בין עצם הירך לפיקה. שינוי משמעותי בתדירות עשיית הכושר עשויים גם הם להוביל לתופעת הקליקים בברך.
קרע במיניסקוס הינו נושא נוסף שעלינו להכיר הקשור גם הוא לעיתים לתופעת הקליקים בברך. במקרים בהם פעילות הספורט מובילה לסיבוב יתר של הברך, או במקרי נפילה או תאונה, עשויה להתלוות תופעת “פקיעה”. לרוב, כאב חד יורגש, אך ישנם שאינם חשים כלל כאב. לאחר מספר ימים תופיע נפיחות בברך ואיתה הגבלה בתנועה.
כיצד מטפלים בקליקים בברך?
במצבים בהם נדרש טיפול הרי שרובנו נפנה לרופא המשפחה שיפנה אותנו לאורתופד לבחינה מקיפה לגורמים לקליק בברך.
לרוב, בשלב הראשון יבדוק האורתופד את טווחי התנועה, יבחן את מצב הברך, יתשאל אודות הנסיבות והגורמים לתופעה. במקרים מסוימים ישלח אתכם הרופא לצילום הדמיה על מנת לבחון את מצב הברך.
לעיתים רחוקות ישנם מצבים בהם יבוצע ניתוח אורתורוסקופי שבמהלכו מתבצעים חתכים קטנטנים בברך דרכם מוחדרת מצלמה למפרק לאבחון הבעיה.
מהי הסבירות שתפקוד מפרק הברך שלנו יפגע.
אורח חיינו, אורכם של חיינו והאתגרים שנציב בפני מפרקי הברך שלנו ישפיעו רבות על בריאות מפרקי הברכיים שלנו. עם זאת, קרוב ל80% מאתנו, לאחר גיל 55 לערך, יסבול מתופעות של כאב, ירידה בתפקוד והגבלת תנועה במפרקי הברכיים. בתחילה, הטיפול המקובל אינו ניתוחי. ישנן תרופות נוגדות כאב ודלקת, זריקות המכילות סטרואידים או חומצה היאלורונית, טיפול אפוסתרפיה, הידרותרפיה, פיזיותרפיה ועוד. כל אלה נועדו כדי להוביל להפחתת כאב ושיפור טווח התנועה.
הדרך למניעת שחיקת סחוס הברך וחיזוק המערכת השרירית.
מערכת ההליכה הביו- מכאנית של אפוסתרפיה הוכחה על פני מחקרים רבים בארץ ובעולם כיעילה בחיזוק שרירי הברכיים, בבלימת השחיקה במפרקי הברך וכמאזנת משמעותית בחלוקת המשקלים והעומסים בגוף האדם. המערכת עצמה אינה דורשת מצד המטופל במאמץ כלשהו על מנת להוביל לשיקום המפרקי. מדובר על טכנולוגיה המוטמעת במערכת ההליכה הגורמת למערכת השרירית של הברכיים להתעצם, לחזור ולתפקד באופן מאוזן ומלא, ובכך להגן על מערכת המפרק מפני שחיקה. כל שנדרש הוא לתרגל באופן עצמאי, כמה דקות ביום, הליכה במערכת אפוסתרפיה. זאת ועוד, הטיפול מוכר ע”י כל קופות החולים. במעבדות ההליכה של אפוסתרפיה, בתהליך אבחון ממוחשב ובליווי פיזיותרפיסט, תתקבל תמונה מלאה בכל הקשור לקליקים בברך, או לבעיות ברכיים ומפרקים אחרות והדרך הנכונה לטיפול מותאם אישית. התאמת מערכת ההליכה של אפוסתרפיה נעשית אישית על פי ממצאי הבדיקה המקיפה כך שהפתרון מותאם באופן אישי וספיציפי לבעיה.
ואם לא עשינו דבר…הקליקים בברך יפסיקו? המצב יחמיר?
היה וכאב או נפיחות אינם מלווים את הקליקים בברך הרי שאין מקום לחשש. מומלץ מאד להמשיך בחיים הרגילים, לבחון היטב כל שינוי שחל עם הזמן, לבדוק באם מאמץ גדול יותר מוביל להחמרת התופעה או לא. לפני אימון, מומלץ מאד להחליף לנעל ספורט אשר תתמוך ברגל ובברך באופן מיטבי, לבדוק באם לאחר תקופה הקליקים נעלמים או מחמירים. היה ואתם עוסקים בספורט של הליכה וסובלים מקליקים בברך, מומלץ מאד לעבור לריצה קלה. מחקרים שנערכו בנושא הוכיחו שהרקמות מתאימות עצמן לרמת הפעילות ובעצימות גדולה יותר מובילות עצמן לעמידות גבוהה יותר.
למעשה, כל עוד אינכם מוטרדים מתופעת הקליקים בברך, כל עוד כאב או נפיחות אינם מלווים את התופעה, כל עוד הרחש המיותר של הקליק אינו מטריד אתכם, אתם יכולים להיות רגועים לגמרי. עם זאת, היו ערניים לשינויים כלשהם. בחנו בעצמכם עלייה או ירידה בעצימות הקליקים ונסו להבין מה עשיתם שונה שהוביל לשינוי בעצימות הקליק. המשיכו להיות קשובים לגוף שלכם וזכרו שהברכיים שלכם נושאות בכל כובד משקל חייכם. דאגו להן והן ישרתו אתכם נאמנה.
בשיתוף apostherapy
