טובים לעזה, מסוכנים לבית? המוקד להנפקת רשיון נשק חושף: למה מאות זכאים נשארים ללא הגנה ומה הפתרון שלו

בשיתוף אביאל טרבולסי

הטלפון במשרדי המוקד להנפקת רישיון נשק מצלצל, ועל הקו נמצא א’, נהג משאית מאזור השומרון. הקול שלו רועד, ולא מפחד המלחמה, אלא מתסכול עמוק. “אני מרים ידיים”, הוא אומר לאביאל. “הגשתי לבד ונדחיתי בלי הסבר. שילמתי לחברה אחרת שהבטיחה הרים וגבעות, הם מרחו אותי חודשים ובסוף נעלמו. המערכת ניצחה אותי”.

הסיפור של א’ הוא לא חריג, הוא הפרופיל הקלאסי של האזרח שמגיע לאביאל טרבולסי: מותש, ספקן, פגוע, ובעיקר – חשוף ביטחונית. הוא עשה הכל “לפי הספר”, שירת את המדינה, אבל המדינה הפנתה לו עורף.

“אנשים תמימים חושבים שהבעיה היא ‘בירוקרטיה’ או סתם עומס של פקידים”, אומר טרבולסי, מייסד ומנכ”ל המוקד, בראיון גלוי לב ונוקב. “הם טועים בגדול. זו לא סתם ניירת שנתקעת במדפסת. יש כאן מגמה שקטה, כמעט סמויה, של המערכת ‘לדלל’ כמה שיותר זכאים. הם בונים חומות, מציבים מכשולים טכניים, ומקווים שהאזרח הקטן פשוט יתייאש בדרך ויוותר על הזכות שלו להגנה. ומי שמגיע אליי – הוא מי שהחליט לא לוותר”.

יותר מסתם “לשלוח טפסים”

בשוק מוצף הבטחות ריקות ויועצים מטעם עצמם, טרבולסי בולט כעוף מוזר. הוא לא הקים את “המוקד” כעוד עסק אדמיניסטרטיבי למילוי טפסים, אלא כסיירת פרטית שנלחמת את מלחמתו של האזרח.

“לשלוח טופס כל אחד יכול, גם הילד שלי”, הוא מסביר בלהט. “אבל כשהמערכת תוקעת את הבקשה שלך במשך חודשים בסטטוס לא ברור, או שולחת סירוב לקוני בלי נימוק הגיוני – שם נמדד הליווי האמיתי. שם מתחילה העבודה שלנו”.

לדבריו, רוב החברות בשוק עובדות בשיטת ‘מצליח’: “הם שולחים את הטפסים ומתפללים. עבר? יופי, גזרו קופון. נדחית? הם אומרים לך ‘זו המדינה, אין מה לעשות’ ונעלמים. אצלנו זה עובד הפוך ב-180 מעלות. הסירוב הוא לא סוף פסוק מבחינתי – הוא רק יריית הפתיחה של המאבק שלנו. אנחנו מנתחים את הסירוב, מבינים איפה המערכת ניסתה ‘לדלל’ את הלקוח, ותוקפים חזרה עם עררים מנומקים ואסמכתאות משפטיות”.

הוואקום המסוכן: תעשיית האשליות

אבל לפני שהלקוחות מגיעים לטרבולסי, רבים מהם נופלים בדרך. אל תוך הוואקום נכנסו גורמים שניצלו את החרדה הציבורית.

“הסיפור לא מסתיים בדחייה של המשרד, הוא רק מתחיל שם”, מזהיר טרבולסי. “כשאזרח מקבל סירוב הוא נכנס לגוגל או לפייסבוק ומוצא ים של הצעות מפתות. ‘רישיון תוך שבועיים’, ‘100% הצלחה’. הוא שולח הודעה, משלם 5,000 או 8,000 שקל מראש, ואז מתחיל הסיוט”.

מבדיקה שנערכה בקבוצות ברשתות החברתיות עולות עשרות תלונות של אזרחים שנפגעו. “שילמתי אלפי שקלים למישהו שהבטיח לי שהרישיון בדרך, והוא פשוט נעלם”, כותב אחד. “הגשתי דרכו בקשה, נדחיתי, וכשביקשתי את הכסף בחזרה הוא חסם אותי”.

“זה לא נדיר, זו תעשייה שלמה של גורמים שחיים על הפחד של אנשים”, אומר טרבולסי בכאב. “הם יודעים שמי שמחפש נשק חושש לחייו. הוא לא חושב בקור רוח. והם מנצלים את זה כדי לעקוץ ולהיעלם. המערכת לא אוכפת את זה, וזה מערב פרוץ. המחיר הוא לא רק הכסף – המחיר הוא שאזרח שהיה צריך לקבל נשק מתייאש ונשאר חשוף”.

הנתונים מוכיחים: מלחמת התשה

הגישה הלוחמנית של טרבולסי נובעת מהסיפור האישי שהוביל להקמת המוקד. הוא זיהה לוחמים, אנשי כוחות ביטחון ותושבי קו עימות שעמדו מול שוקת שבורה. “ראיתי אנשים טובים שנופלים בין הכיסאות כי לאף אחד לא היה את האינטרס להפוך שולחן עבורם”, הוא משחזר. “הבנתי שאם אני לא אקים גוף שיהיה לו אינטרס כלכלי ומוסרי להילחם עד הסוף – אף אחד לא יעשה את זה”.

הנתונים של המוקד חושפים את עומק הבעיה – ואת איכות הפתרון. מתוך 1,821 פונים שנמצאו זכאים בבדיקה המקדימה של המוקד בשנה האחרונה, 714 הגיעו אחרי שכבר נדחו כשניסו לבד או דרך גורמים לא מקצועיים.

“תביני את האבסורד”, הוא אומר. “כמעט 40% מהלקוחות שלי הם אנשים שהמערכת כבר סימנה כ’פסולים’. הם הגיעו אלינו כשהם בטוחים שאין סיכוי. אבל כשנכנסנו לעובי הקורה, ניתחנו את התיק משפטית והגשנו את העררים הנכונים – הם קיבלו את הרישיון. למה? כי אנחנו מנהלים אסטרטגיה מול גוף שמנסה לצמצם מספרים. טופס שלא מולא נכון, קוד יחידה לא מדויק, אישור תושבות חסר – על הדברים הקטנים האלה המדינה מכשילה לוחמים”.

לא קיבלת – לא שילמת

כדי להוכיח שהוא לא עוד חלק מתעשיית האשליות, טרבולסי עשה צעד חריג וחסר תקדים בנוף הישראלי: הוא קשר את ההצלחה העסקית שלו בהצלחה הביטחונית של הלקוח.

“המודל שלנו פשוט, שקוף, וכואב למתחרים: לא קיבלת – לא שילמת”, הוא מצהיר בביטחון.

“אנחנו מבצעים בדיקת זכאות ראשונית ומעמיקה בחינם. אנחנו לא לוקחים כל אחד. אם לקחנו את התיק, זה אומר שאנחנו מאמינים בו ב-100%. ואם למרות הכל, אחרי כל המלחמות, העררים והפניות לממונה, לא הצלחנו להשיג רישיון ללקוח שנמצא זכאי? הוא מקבל זיכוי מלא, עד השקל האחרון ועד האגורה האחרונה”.

ההתחייבות הזו לזיכוי היא לא רק עניין כספי, היא הצהרת כוונות. “זה מה שמבטיח ללקוח שאני לא אשן בלילה עד שהוא יקבל את הרישיון”, מסביר טרבולסי. “לחברות אחרות אין שום מוטיבציה להילחם בסירוב, כי הכסף כבר אצלן בכיס. לי יש את כל הסיבות שבעולם לא לוותר למערכת. האינטרס שלי ושל הלקוח הוא זהה לחלוטין”

להציל את מי שכמעט הרים ידיים

הסיפורים שמגיעים למוקד הם אלו שנותנים לטרבולסי ולצוות את הכוח להמשיך להילחם בבירוקרטיה.

“יש לי לקוח, אבא לשלושה מהשומרון, שהיה בטוח שהוא לא זכאי כי איזה ‘יועץ’ בפייסבוק אמר לו שטויות וגרם לו לוותר. הוא חי בפחד יומיומי לצאת מהיישוב. כשהוא הגיע אלינו, עשינו בדיקה, הפכנו את ההחלטה, וכשהוא קיבל את הרישיון הוא בכה לי בטלפון. הוא אמר לי: ‘אביאל, החזרת לי את הביטחון לנסוע הביתה’. בשביל רגעים כאלה אנחנו קמים בבוקר”.

בסופו של דבר, המסר של טרבולסי לציבור הוא חד משמעי: המערכת אולי מנסה לדלל אתכם, אבל זה לא אומר שאתם צריכים לוותר על החיים שלכם.

“אל תישארו לבד מול המערכת”, הוא מסכם. “אל תתפתו להבטחות שווא ואל תרימו ידיים בגלל מכתב סירוב אוטומטי שקיבלתם ממחשב. הזכות להגנה עצמית היא לא מותרות – היא צורך קיומי, ואנחנו כאן כדי לוודא שתקבלו אותה”.

רוצים לדעת אם אתם זכאים? אל תחכו ואל תוותרו.
לבדיקת זכאות מהירה ושיחה עם נציג בוואטסאפ – לחצו כאן
לקבלת הערכה ראשונית, היכנסו לאתר המוקד להנפקת רישיון נשק
למידע נוסף עקבו אחר עמוד הפייסבוק הרשמי

בשיתוף אביאל טרבולסי