בשיתוף משרד עורכי דין ירון דיין
בתוך מערכת צבאית שמקדשת סדר, סמכות וצייתנות, עורכת הדין ליאור זקר מביאה רוח אחרת. היא מגיעה עם חמלה, אמפתיה, וחשוב יותר מכך – עם הפניות הרגשית שמבטיחה יחס אישי לכל חייל, כאילו הוא הבן שלה. אחרי הכל, במובנים רבים, כך היא מרגישה כשהיא מטפלת בהם: כמו אמא.
לבחור בדרך שאף אחד לא ממהר לבחור
הבחירה של ליאור זקר לעסוק במשפט צבאי, ובעיקר ללוות חיילים במצבים הקשים ביותר של השירות, לא נבעה מרצון להצלחה מהירה או יוקרה מקצועית. להפך – מדובר בתחום מאתגר, חשוף רגשית, ולעיתים גם חסר הכרת תודה. אך דווקא שם, בנקודה שבה רבים נרתעים, ליאור מצאה את ייעודה.
“החיילים שמגיעים אליי הם לא העבריינים של המערכת – הם הנפגעים שלה,” היא מסבירה. “זה יכול להיות נער עם רקע מורכב, חיילת ללא עורף משפחתי, או מתמודד נפש שהשירות פשוט גדול עליו. אלה לא תיקים – אלה בני אדם.” הבחירה שלה היא בחירה בערכים של צדק, חמלה וראיית הפרט בתוך מערכת גדולה ולעיתים אדישה. וזו בדיוק הסיבה שחיילים במצוקה פשוט מתחברים אליה כל כך.
סיפורים שהם יותר מתיקים
בין התיקים הרבים שהיא מטפלת בהם, יש גם כאלה שלא נותנים לה לישון בלילה. דוגמה לכך היא המקרה של א’, חייל בודד, שעל רקע קשיים כלכליים ורגשיים נפקד מהבסיס, הסתובב ברחובות תל אביב במשך שבועות, ולבסוף נעצר באישון לילה. כשהוא הובא לדיון, מבולבל וטרוד במחשבות על איך הוא עובר את השבוע ואיך הוא מסייע לאחותו הקטנה לעבור את השבוע, ליאור הייתה שם. היא לא שאלה אותו למה הוא ברח. היא שאלה אותו מתי לאחרונה הוא אכל ארוחה חמה.
“החיילים האלה לא צריכים שופט. הם צריכים יד שתושיט אליהם ותגיד: אני איתך,” היא אומרת.
גם הסיפור של ש’, חיילת שהתמודדה עם דיכאון עמוק, אך בצה”ל ראו בה רק ‘משבשת שירות’ – הוא לא פחות ממעורר השראה. עורכת הדין ליאור זקר נלחמה לא רק על השחרור שלה, אלא על משהו חשוב לא פחות: הכבוד שלה. הזכות לקבל יחס כבן אדם עם צרכים ורצונות ושאיפות וחלומות. היום ש’ לומדת פסיכולוגיה באוניברסיטה ובכל שנה מקפידה להתקשר לעו״ד זקר לקראת ראש השנה ולאחל חג שמח.
.
כמו אמא – אבל עם טיעונים חדים
החמלה של ליאור לא פוגעת ביכולות המקצועיות שלה – להיפך. ברגע שהיא נכנסת לאולם, היא עורכת הדין החדה והמדויקת ביותר בסביבה. היא מכירה את הפקודות, את התקנות, את הפסיקות – אבל חשוב מכך: היא מכירה את נפש האדם.
“אני יודעת להבחין בין עריק שבור שנשבר – לבין מי שמנסה להתחמק מהשירות,” היא אומרת. “המערכת לא תמיד עושה את ההבחנה הזו. אני כאן כדי להזכיר לה.”
הגישה שלה, השונה כל כך מהקונצנזוס המשפטי־צבאי, מצליחה לחדור גם ללבבות הקצינים והשופטים. יש לה יכולת נדירה לגרום גם לצד השני לראות את האדם מאחורי המדים. ולמען הסר ספק – מדובר כאן באתגר מורכב. בעולם שבו המערכת מטפלת בעשרות רבות של מקרים מידי שבוע, חשוב מאוד שיהיה מי שיזכיר לה שלא מדובר באסופה של מספרים אישיים, אלא בקבוצה של חיילים עם פנים, שמות, משפחות ובעיקר – גורל שלא שפר עליהם.
חיים של שליחות, לא של איזון
העבודה של עורכת הדין ליאור זקר אינה נגמרת בשעה חמש. ״אני ממליצה בחום למי שמעוניין להתנתק מהעבודה באופן מוחלט כשהשעון מראה שיום העבודה מסתיים – לחשוב פעמיים לפני שהוא בוחר להיות עורך דין צבאי״, אומרת זקר. ״במקצוע הזה – הצרכים שלך הם כמובן חשובים, אבל הצרכים של החיילים חשובים הרבה יותר״.
המחיר האישי לא קטן. חיי המשפחה מצריכים איזון עדין, אך ליאור בוחרת פעם אחר פעם להיות זמינה למי שזקוק לה. “יש רגעים שאני אמורה להרגיש עייפה, עמוסה רגשית ומותשת – אבל אז אני מקבלת הודעה מחייל שכתב לי ‘אם לא היית שם, לא הייתי כאן’, ואני מבינה ששום דבר אחר לא חשוב באותו רגע.”
לא רק להילחם – גם להקשיב
עבודתה של ליאור זקר לא מסתיימת בבית הדין. פעמים רבות, מה שחיילים במצוקה זקוקים לו יותר מכל הוא לא ייצוג משפטי, אלא אוזן קשבת. ליאור יודעת לזהות מתי מאחורי העבירה מסתתרת קריאה לעזרה, מתי הפקודה אינה מתיישבת עם המציאות האישית, ומתי חייל פשוט זקוק למישהו שיאמין בו.
“אני לא תמיד יכולה לשנות את ההחלטה של המערכת,” היא אומרת בכנות. “אבל אני תמיד יכולה להגיד לחייל – אתה לא לבד, אני איתך.” דווקא מתוך ההיכרות העמוקה שלה עם הפקודות והנהלים, היא מצליחה לפעול בגבולות המערכת – אך גם לפרוץ אותם כשצריך. מבחינתה, שינוי לא חייב להיות מהפכני. לפעמים, שינוי אמיתי מתחיל ביכולת לראות אדם אחד – עד הסוף.
מכתבים על דף מקומט
במגירה שלה שמורים עשרות מכתבים מחיילים והוריהם. על דפים קרועים, לפעמים כתובים בעיפרון, כתוב שוב ושוב: “הצלת לי את החיים.” רבים מהם ממשיכים לשמור איתה על קשר, מספרים על החיים שאחרי השירות, על הזוגיות, על הלימודים, ועל התחושה שיש מישהי אחת בעולם – שראתה אותם באמת.
“אני לא מצילה חיים, אני רק מזכירה להם שהכוח לעשות זאת נמצא בידיים שלהם,” היא אומרת בצניעות.
לא לבד – אבל עדיין יחידה
זה נכון. בשנים האחרונות יותר ויותר עורכי דין החליטו לפנות לתחום הצבאי, אך בתוך עולם התוכן המקצועי הזה עורכת הדין ליאור זקר היא ללא ספק מותג של ממש. בהקשר הזה, לא נגזים אם נאמר כי עו״ד זקר היא סמל וכתובת עבור לא מעט הורים לחיילים במצוקה.
בין המדים ללב
ליאור זקר מעולם לא התבלבלה בין מדים לבין מהות. מבחינתה, השירות הצבאי אינו רק חובה לאומית – אלא זירה שבה נבחנת האחריות שלנו כחברה לאלה שנשלחו לשרת בשמנו. “המדים לא מבטלים את הצרכים הרגשיים, הנפשיים או האנושיים של החייל,” היא אומרת. “להפך – הם מחייבים אותנו להיות רגישים יותר, לא פחות.”
דווקא בתוך מערכת שמקדשת אחידות וסדר, ליאור נאבקת עבור השונות והמורכבות. היא מזכירה לכולנו שגם מאחורי החייל הכי קשוח, יכול להסתתר ילד בן 18 שזקוק לביטחון מסוג אחר.
סוף שהוא התחלה
כשליאור נשאלת איך היא מצליחה להכיל כל כך הרבה כאב, היא מחייכת בעדינות ואומרת: “אני דומעת, לא מעט, בעיקר כשהם לא רואים. אבל אחר כך אני קמה, נושמת עמוק, וממשיכה. כי יש עוד חייל שמחכה לי.”
בעולם שבו קל כל כך לא לראות את מי שנופל בין הכיסאות, ליאור זקר עומדת כאישה אחת – רכה אך איתנה, חומלת אך חדת טיעון – שלוקחת על עצמה תפקיד שאף אחד לא מינה אותה אליו: להיות הקול של אלו שקולם לא נשמע.
עבור אלפי חיילים – היא לא רק עורכת דין. היא המצפן. היא הגב. ובעיקר – היא האמא, כשהעולם כולו מתרחק.
בשיתוף משרד עורכי דין ירון דיין
