מחצית השקל 2025: כתבה מקיפה עם כל המידע, הזדמנות של פעם בשנה

בשיתוף חב"ד פורים

מצוות מחצית השקל מוזכרת בפרשת כי תשא, שם נצטוו בני ישראל להביא תרומה לצורך תחזוקת המשכן ובהמשך – לבית המקדש.

הכסף שנאסף שימש לקורבנות הציבור, אותם הקריבו בשם כל ישראל, וכך קיבלו כולם חלק בעבודת המקדש.

התורה מדגישה כי התרומה צריכה להיות זהה לכל אחד, בין עני בין עשיר ובלשון הפסוק – “העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט” – מה שמסמל שוויון מוחלט מצד הנשמה בפני הקב”ה.

כל יהודי נדרש להביא מחצית, ולא שקל שלם, ללמדנו כי אף אדם אינו שלם לבדו, אלא רק מתוך חיבור לקב”ה.

מצווה זו היא אחת המצוות העתיקות והמשמעותיות בעם ישראל, שקיומה נמשך לאורך הדורות ומשמש תזכורת לכוח האחדות והערבות ההדדית.

זכר למחצית השקל בימינו

לאחר חורבן בית המקדש, מצוות מחצית השקל בטלה, שכן אין בית מקדש ואין קרבנות ציבור. עם זאת, חכמים תיקנו להמשיך לתת את התרומה בימי חודש אדר זכר למצוות מחצית השקל שהיתה נוהגת בזמן בית המקדש, כדי לשמר את זכר המצווה.

בימינו, נוהגים לתת תרומה בסכום השווה למחצית השקל (לפי משקלו של השקל המקראי בכסף טהור) או לתת סכום גדול יותר כצדקה לעניים / מוסדות תורה ותפילה.

את התרומה נותנים בחודש אדר החל מראש חודש או ביום תענית אסתר סמוך לחג פורים.

משקל השקל המקראי נע בין 8.5-10 גרם כסף טהור, העלות של גרם כסף היא דינמית ומשתנה מעת לעת, בכל שנה סמוך לראש חודש אדר יש לבדוק את המחיר המעודכן של גרם כסף טהור ולהכפיל במשקל מחצית השקל.

את התרומה זכר למחצית השקל ניתן לקיים אונליין, או לחילופין ניתן לתרום בבית הכנסת בו אתם מתפללים בשעת תפילת המנחה.

סכום מחצית השקל בשנת 2025

נכון לעת כתיבת שורות אלו מחיר גרם כסף טהור הינו  3.76 לגרם לפני מע”מ.

אם מחשבים את סכום מחצית השקל לפי משקל של 9 גרם כסף טהור, כפי שפסק שנה שעברה הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף אזי סכום מחצית השקל 2025 יעמוד על 33.84 ₪ ובתוספת המע”מ הסכום יוצא סה”כ 39.93 ₪.

אם מחשבים את סכום מחצית השקל לפי משקל של 9.6 גרם כסף טהור, כפי שיטות רבים מהפוסקים שהובאו בהלכה אזי סכום מחצית השקל 2025 יעמוד על 36 ₪ ובתוספת המע”מ הסכום יוצא סה”כ 42.5 ₪.

יש לציין כי ערך הכסף עשוי להשתנות בימים הקרובים, ולכן מומלץ לעקוב אחר הפרסומים ולבדוק את המחיר העדכני בעת התרומה בפועל.

סכום מחצית השקל לפי מנהג האשכנזים

לפי שיטת האשכנזים ע”פ פסק הרמ”א (רבי משה איסרליש) אפשר להסתפק בנתינת שלוש מטבעות של חצי שקל ואין חובה לתת לפי השווי של השקל המקראי. אך יחד עם זאת יש המהדרים ונותנים סכום השווה למחצית השקל המקורית, בהתאם לערך הכסף העדכני כנ”ל.

ההבדל בין מחצית השקל למצוות מתנות לאביונים

ישנם מספר הבדלים בין תרומת מתנות לאביונים לתרומה של מחצית השקל כדלהלן:

מצוות מחצית השקל

• מחצית השקל היא זכר לתרומת מחצית השקל שהיו נותנים בבית המקדש בחודש אדר. לכן, אין הכרח לתת אותה דווקא ביום הפורים עצמו.
• נהוג לתת בתענית אסתר לפני תפילת מנחה.
• מכיוון שמדובר בזכר למקדש, הכסף אינו חייב להגיע לעניים דווקא ביום הפורים עצמו אלא יכול להינתן גם למוסדות תורה כגון בתי כנסת ובתי מדרש.

מתנות לאביונים – חובה “בו ביום”

• מתנות לאביונים היא מצווה מדרבנן וחייבים לתת את המתנות ביום הפורים עצמו.
• למה דווקא בפורים? כי המטרה היא “להחיות נפש עניים בפורים” – לתת להם שמחה ביום החג עצמו. אם העני מקבל את הכסף מוקדם מדי, הוא עלול להשתמש בו לפני פורים. לכן, צריך לדאוג שהאביונים יקבלו את המתנות בו ביום.
• אופן הנתינה: צריך לתת לשני עניים לפחות סכום שיאפשר להם לקנות אוכל או צורכי סעודת פורים.

סגולת מחצית השקל – הגנה וברכה לכל השנה

כתוב בספרים הקדושים בשם (רבי חיים פלאג’י זצ”ל):

“כָּל מִי שֶׁנּוֹתֵן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא יִקְרֶה לוֹ שׁוּם פֶּגַע רַע בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, וַאֲפִלּוּ נִגְזְרָה גְּזֵרָה עָלָיו אוֹ עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ הִיא מִתְבַּטֶּלֶת”

פירוש הדברים: שהמצווה מספקת הגנה רוחנית מפני גזירות רעות. “ואפילו נגזרה גזֵרה עליו או על בני ביתו היא מתבטלת” – יש בכוח הנתינה לבטל גזירות שנגזרו מלמעלה, בדומה לאמירת הפסוק בספר משלי “צדקה תציל ממוות”.

מטבע של אש – סוד הנתינה

חז”ל מספרים כי משה רבנו התקשה להבין כיצד מטבע כה קטן יכול להיות “כופר נפש”.

בתשובה לכך, הקב”ה הראה לו “מטבע של אש”, ואמר לו: “כזה יתנו”. מה המשמעות של “מטבע של אש”?

מוסבר בתורת החסידות כי כל מעשה גשמי של יהודי ממשיך אור אלוקי לעולם. ייתכן שאדם יקיים מצווה רק מתוך הרגל, או מתוך תחושת חובה, מבלי לחוש חיבור פנימי.

האש מטבעה שואפת לעלות מעלה, מכיוון שהיא מבקשת לשוב למקורה הרוחני – יסוד האש שבמרומים. תכונה זו קיימת גם בנשמתו של כל יהודי: בתוכו בוערת “שלהבת טבעית” השואפת להתעלות, להתחבר אל מקורה האלוקי. מבט חיצוני על האדם עשוי שלא לגלות את האש הזו, אך כאשר מתבוננים לעומק במהותו הפנימית, ניתן לראות את הלהט היהודי שוכן בלבו, מתעורר ורוצה לפרוץ מעלה.

לכך רמז הקב”ה למשה בציווי “כזה יתנו” – לא רק מטבע גשמית יש לתת, אלא מטבע שעטופה ב”אש”, בהתלהבות ובחום פנימי. מבחוץ, קיום המצוות נראה כפעולה חומרית פשוטה, כמו נתינת צדקה שניתן לפרשה כמעשה חברתי הומני. אך בעומק הדברים, זהו ביטוי של הנשמה היהודית הבוערת, העוטפת את הנתינה בחמימות ובהתלהבות אש של קדושה – מטבע של אש!

בשיתוף חב"ד פורים