בשיתוף ציפור הנפש
אנחנו נמצאים בעידן עם מודעות רגשית גבוהה. לטוב ולמוטב. מצד אחד- זה מצוין כי זה אמור להוביל לבריאות נפשית ולחוסן גבוה יותר. מצד שני- הבלבול חוגג. שיטות טיפול צומחות כמו פטריות אחר הגשם וכל מי שלמד מס חודשים וקיבל תעודה קורא לעצמו מטפל...וזה כבר מסוכן.
זאת גם הסיבה שגורמת להורים בישראל לרוץ ממטפל למטפל, מאבחון לאבחון, לשפוך כספים ולהתנסות בשיטות שונות ומשונות מה שגורם למשאב הגדול ביותר שלהם להתבזבז : התקווה לשינוי והאמונה בילד שלהם. כשבעצם הפתרון קבור בתוכם, רק צריך לנקות את האבק.
ציפורה שטרית, מטפלת רגשית תואר M.A,מנהלת מרכז טיפולי מצליח לליווי אמהות לילדים מאותגרי ADHD(עם או ללא אבחנה) בשילוב בעיות התנהגות משמעותיות, חושפת בראיון ל"ישראל היום ",איך כל אמא יכולה לטפל בילד מאתגר ככל שיהיה בכוחות עצמה וללא תלות בשיטות שונות ,יועצים ומטפלים חיצוניים .
טיפול ללא טיפול
"החדשות הטובות שהאמא ממש לא חייבת להוציא אלפי שקלים בחודש על טיפול רגשי כדי לקבל ילד רגוע. היא יכולה לעשות את זה לגמרי בעצמה ובקלות ואפילו טוב יותר מכל מטפל מקצועי אחר. אני מאמינה שאם הילד הזה ניתן לך- אז יש לך את הידע והיכולת לטפל בו בצורה שהכי נכונה לו/ה" אומרת ציפורה עם ניצוץ בעיניה.
מסקר שערכה ציפורה בקרב אימהות רבות לילדים עם הפרעות התנהגות ובעיות קשב משמעותיות, מצאה שאחוזי ההצלחה של הטיפולים הרגשיים נמוכים או שמסתמנת הקלה לתקופה קצרה ואז חוזרים לטיפול... בקיצור סיוט מתמשך ללא פתרון שנותן שינוי מהותי.
איך בכלל אפשר לטפל בילד ללא תלות במטפלים חיצוניים?
בתור מנהלת מרכז טיפולי נוכחתי לראות פעם אחר פעם כי הטיפול הכי אפקטיבי הוא דרך ההורים. בסופו של יום ההורה מנהל את חייו שלו ושל הילד הוא המוביל והוא מכיר את הילד/ ה הכי טוב שאפשר. התוצאות לא מאחרות להגיע כשהורה מבין מה עושים בכל שלב של היום, כל יום ובכל מצב:אם זה בהתארגנות הבוקר, אם זה בביה"ס, אם זה אחה"צ
אז מה הפתרון בעצם?
מענה לשלושת מרחבי חייו של הילד במקביל.
מה הכוונה?
בתקופת ילדותו של הילד ,מסבירה ציפורה, חצי מחייו הוא בבית וחצי אם לא יותר -במסגרת החינוכית. תוסיפו לזה את החלק של אחה"צ בו הוא נמצא בחברת הסביבה חברים ,חוגים וכו.
חשוב לתת מענה לשלושת מרחבי חייו של הילד שהם: הבית, המסגרת החינוכית, והסביבה שמחוץ לבית / המסגרת הלימודית.
טיפול בשלושת מרחבי חייו של הילד:
במגרש הביתי-ניהול בית רגוע ושפוי, נטרול התפרצויות זעם וגיוס שיתופי פעולה ללא ויכוחים מיותרים
במגרש הבית ספרי-הכרת כל סוגי הסיוע שמגיעות לילד בהתאם לצרכיו. ועדות ,אבחונים שונים, סייעת, סל אישי, סל מורחב, כל מה שצריך כדי שהילד ימצה את הפוטנציאל שבו כתלמיד.
ובמגרש הסביבתי-התנהלות הילד באירועים חברתיים ומשפחתיים.
רק כשנדאג ששלושת במרחבים האלו מקבלים מענה, נקבל ילד רגוע ללא התפרצויות זעם.
למה הטיפולים הרגשיים לא מצליחים?
ציפורה מצביעה על 4 שלבים קריטיים והכרחיים להצלחת הטיפול בילד עם התפרצויות זעם, שנגזרו מתוך הטעויות הנפוצות של שאר הטיפולים הרגשיים.
"בעוד שאר השיטות מנסות להלביש על הילד באופן שרירותי את כללי השיטה שלהם, אני דוגלת
כשלב ראשון לערוך -ניתוח אישיות לילד .
מבינים מי הוא הילד ,תכונות אופי שלו ,מה הכפתורים האדומים שמדליקים אותו?
בשלב השני, מפסיקים עם הטעות הנפוצה הרווחת בקרב מטפלים ויועצים(סליחה מראש מהקולגות שלי...) שממליצים להורים: לשים את רוב תשומת הלב על הצבת גבולות לילד...
מנסיוני עם ילדים שסובלים מהתפרצויות זעם הצבת גבולות רבים רק מגבירה ומזינה את ההתפרציויות שלו. במקום זה פיתחתי חלופה מותאמת לילדים רגישים.
בשלב השלישי, במקום לנסות לשווא להגביר "סמכות הורית" חשוב שכל הורה יכיר "דרכים עוקפות פקקים" שגורמות לילד להקשיב לו בלי להתנצח בו ראש בראש.
שלב אחרון, בעוד בשאר הטיפולים הילד המאתגר במרכז- לגישתי, חובה להתייחס גם לאחים שלו כך שיקבלו את היחס הראוי לפני שהם יתחילו גם להתנהג בהתאם ויפתחו את תסמונת תשומת הלב שלילית (ולא.. זה לא "זמן איכות עם אמא", כי למי יש זמן?! )
ויש לך הוכחות שזה עובד?
קודם כל-אני עברתי את זה עם הילד שלי.שנים של סבל בהם קפצתי משיטה לשיטה, אבחונים וטיפול אצל טובי המומחים בתקווה שאולי יושיעו את הילד שלי ואותי...
שום דבר לא עזר.
הרגשתי נורא גם כאמא וגם כאשת מקצוע מהתחום שאמורה לדעת לטפל בילד שלה…
הרגשתי שמשהו בכל הטיפולים האלה- חסר.
לא מצאתי מטפל א ח ד שייתן מענה מקיף לכל הקשיים של הילד שלי. גם בבית גם בבית הספר גם אחר הצהריים וגם לי כאמא ל… הפסקתי לסמוך על הטיפולים והיועצים למיניהם .לא אשקר, זה לא היה קל, היו רגעי משבר שכמעט והתייאשתי.
הפכתי כל אבן והקדשתי את חיי האישיים והמקצועיים לנושא עד שמצאתי את הדרך להפסיק לחלוטין את התפרצויות הזעם של בני .הדרך הזו פשוט עבדה וחוללה מהפך במשפחתי .
את ההצלחה הזו שכפלתי מול המטופלים שלי בקליניקה ובמרכז הטיפולי שניהלתי.
מילד שסבל מבעיות התנהגות, חוסר קבלת סמכות , ADHD , עם התפרצויות זעם בלתי נשלטות – לילד רגוע שמתפקד בית הספר ומממש את הפוטנציאל שלו.
יש עשרות מטפלים רגשיים ושיטות שונות ומשונות לטיפול רגשי, הדרכות הורים, איך זה שאצלך זה עובד כמו קסם, מה ההבדל?
הטעות של הטיפולים הרגשיים על סוגיהם , שהם מתייחסים למרחב אחד בלבד של חיי הילד.
לילד ולהורה חסרים מענים בחזיתות האחרות כמו במסגרת החינוכית ואחה"צ, זכויות שמגיעות לו ולהוריו ….
ולכן זה פשוט לא עוזר!
ואז זה דומה לדלי שאת ממלא ויש בו חור בצד השני...
זה לא אומר שהמטפל הרגשי לא מומחה אלא שבעוד שמטפלים במרחב אחד, הילד מתפוצץ במקום אחר ולכן זה פשוט לא יעיל...
יש רק דרך אחת מוכחת לחולל מהפך בילד : והוא לתת לו מענה לכל מרחבי חייו של הילד במקביל.
למה שזה יעבוד?
אחרי 19 שנים בטיפול במאות ילדים... 2 תארים ועשרות תעודות ניהול מרכז טיפולי ציבורי אפשר לחתום שהשיטה עובדת ומייצרת תוצאות בשטח.
אז איך הורה יוכל לעשות שינוי ממש עכשיו?
מבחינתי מספיק שהאמא תקבל הכוונה קלה שתסיר את האבק ותחשוף את הכוחות שלה, הידע והאינטואיציה האימהית שלעיתים מוסתרים ע"י תפיסה שגויה שרק מטפל רגשי ידע לעשות את העבודה יותר טוב ממנה...
אני ממליצה להתחיל עם התוכנית "ילד רגוע- בית שליו" שמראה צעד אחר צעד איך לקבל ילד רגוע בבית .
"אני כאן ללוות כל אמא להצלחה שלה, זו הרי השליחות שלי", מסיימת ציפורה בהתרגשות.
למעבר מהיר לעמוד התוכנית ולפרטים נוספים לחצו כאן
ליצירת קשר לחצו כאן
בשיתוף ציפור הנפש
