על ההליך המדורג להסדרת מעמד של בני זוג זרים של ישראלים

בשיתוף עו״ד מורן לוי

נשמע פשוט? ובכן לא. מאמר זה יעשה לכם קצת סדר וישפוך אור על ההליך המדורג.

סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל  קובע, כי הסמכות להסדיר מעמד של בני זוג זרים של ישראלים ולהעניק רישיונות ישיבה ועבודה בישראל למי “שאיננו אזרח ישראל או בעל אשרת עולה או תעודת עולה”, נתונה לשר הפנים ולזרועו רשות האוכלוסין וההגירה.

חוק האזרחות מאפשר הסדרת מעמד וקבלת אזרחות ישראלית מכוח קשר זוגי של אזרחים זרים עם אזרחית או אזרח ישראלי ומבחין בין בני זוג שהינם נשואים, לבין בני זוג שהחליטו לוותר על מוסד הנישואים ולחיות בקונסטלציה של חיים משותפים כידועים בציבור.

ההבחנה היא ברורה בין שני סוגי הזוגיות ויש להגיש את הבקשה להסדרת המעמד בהתאם, היינו, כאשר אחד מבני הזוג הינו אזרח ישראלי, יכול בן זוגו לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, כל עוד בני הזוג נשואים וזאת בכפוף לעמידה ב״נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי״ של רשות האוכלוסין וההגירה לפיו תינתן אשרת ב/1 רק לאחר הצגת מלוא מסמכי הסף הנדרשים בנוהל כשהם ערוכים כדין.

מאידך, הנוהל השני, הינו נוהל ידועים בציבור הידוע גם כ״נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים לרבות בני אותו המין”, אשר קובע הוראות בדבר הסדרת מעמדו של זר שהינו בן-זוג של אזרח ישראל או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, כאשר בני הזוג הינם ידועים בציבור ואינם נשואים ואינו מקנה אזרחות בסיום התהליך.

ההבחנה בין שני סוגי הנהלים היא רלוונטית לאור האקט של הנישואין וכפי שנקבע בבית המשפט העליון כי “בעוד קשר של נישואין ניתן לזיהוי בקלות על פי אקט פורמאלי מכוֹנן, זיהויו של קשר של ידועים בציבור מחייב בחינה עובדתית של טיב ונסיבות הקשר, על מנת לקבוע האם מתקיימים תנאי הסף – הגמישים כשלעצמם – בדבר חיים משותפים כבעל ואשה וניהול משק בית משותף”.

יחד עם זאת בין אם בני הזוג נשואים ובין אם לאו אישור הבקשה נעשה במסגרת ההליך מדורג, בכפוף לבדיקה מקיפה, הכוללת גם ראיון אישי, בדבר כנות הקשר בין בני הזוג והמשך קיומו; בדיקת מרכז חייהם של בני הזוג בישראל בכפוף להיעדר מניעה ביטחונית או פלילית של בני הזוג.

כותב המאמר הוא עו״ד מורן לוי המתמחה בענייני משרד הפנים והגירה של זרים ובני זוג של זרים לישראל

בשיתוף עו״ד מורן לוי