קופת גמל להשקעה – כיצד לשלב אותה עם מוצרי חיסכון אחרים?

בשיתוף תומר שלו - מנהל הידע המקצועי של חטיבת הלקוחות -מיטב

כך, תוך מספר שנים מהשקתה, הפכה קופת הגמל להשקעה למכשיר השקעה שמאתגר את ניהול ההשקעות המסורתי בבנק. עם זאת, מדובר במכשיר שאינו מהווה תחליף לפתרונות החסכון לטווח ארוך, וחשוב לדעת לשלב אותו לצדם, כמוצר משלים.

בחיסכון – הזמן הוא אחד הגורמים הדומיננטיים ביותר

בכל הקשור בחיסכון, לממד הזמן יש השפעה מהותית ומכרעת בקבלת ההחלטה באיזה סוג מוצר נחסוך כספים (קרן נאמנות, קופת גמל להשקעה, קרן פנסיה וכדומה) וגם באשר לסוג מסלול ההשקעה בו נבחר (למשל, מסלול מוטה אגרות חוב מול מסלול המתמחה במניות). מקובל לסווג את תקופת החיסכון לשלושה טווחי זמן עיקריים: קצר, בינוני וארוך. מטבע הדברים, חיסכון לטווח הקצר (למשל – עד שנתיים) דורש גמישות ונזילות מצד מכשיר ההשקעה וניהול סיכונים מדוקדק. לעומתו, חיסכון לטווח הזמן הבינוני (למשל – שנתיים עד חמש שנים) מאפשר לוותר על הנזילות והגמישות באופן יחסי, לצד ניהול סיכונים שמרני פחות. חיסכון לטווח הארוך (יש שיאמרו לעשר שנים ומעלה, אבל לכל אחד יש את ההגדרה שלו לטווח ארוך) מאפשר לחוסך השקעה בראש שקט, מבלי להתרגש משיקולי טווח קצר. קל להיזכר באופן שבו נוהלו נכסים במשבר הקורונה בהתאם לכללים הנ”ל – בעוד שהמשקיעים לטווח קצר צמצמו חשיפה מנייתית בעקבות הירידות החדות, המשקיעים לטווח ארוך דווקא ניצלו את הירידות כדי להצטייד בניירות ערך שנסחרו בעשרות אחוזים מתחת למחירם ערב המשבר, מתוך מטרה לגרוף רווחים בטווח הארוך, על חשבון המשך צבירת הפסדים בטווח הקצר והבינוני.

הטרייד-אוף של תשואה מול סיכון הוא חלק בלתי נפרד מעולמו של מנהל השקעות – ניירות ערך יחסית “סולידיים” יתקשו לתרום לתיק הנכסים תשואה גבוהה, לעומת ניירות יותר “הרפתקניים”. הדבר מתבטא הן בהשוואה בין מניות לאגרות חוב, כאשר הראשונות “תורמות” לתיק יותר תנודתיות אך בטווחים הארוכים גם תשואה גבוהה יותר, והן בהשוואה אפילו בין אגרות החוב לבין עצמן – למשל – אגרות חוב קונצרניות, שהסיכון הגלום בהן גבוה יותר מזה שבאגרות חוב ממשלתיות (בהנחה שאתם מאמינים שמדינת ישראל לא תפשוט רגל ותחזיר את החוב למחזיקי האג”ח). גם בשוק האג”ח, נייר מסוכן יותר מפצה את המשקיע עם תשואה עודפת.

דרך נוספת להקטין סיכון, מעבר להתמקדות בניירות ערך סולידיים יחסית, היא לנהל את ההשקעות לטווח ארוך. ככל שאורך החיים הצפוי של תיק ההשקעות גבוה יותר – הסיכון לתיק הנובע מתקופות של ירידות נקודתיות (ואף ירידות ממושכות של חודשים ארוכים) הולך ומצטמצם, והרי לאורך זמן, המגמה ארוכת הטווח של השווקים היא חיובית (שאם לא כך, עולם ניהול ההשקעות לא היה זה המוכר לנו כיום). מכאן ניתן להבין מדוע חוסך לפנסיה בן 30, קרי בעל אופק השקעה של 30 שנה לפחות, יקבל מהיועץ הפנסיוני שלו המלצה על מסלולי השקעה בעלי סיכון גבוה בעשורים הראשונים של החיסכון, ובהדרגה יקבל המלצה להסיט מהם כספים ככל שהוא מתקרב לגיל הפרישה.

קופת גמל להשקעה – מאפיינים מרכזיים

קופת גמל להשקעה, שהושקה בשנת 2016, מאפשרת לחוסכים להפקיד אליה כספים נזילים עד גובה תקרה שנתית שנקבעה בתקנות, שעומדת בשנת 2022 על 72,616 ₪. הקופה מעמידה לרשות החוסך מגוון מסלולי השקעה לבחירתו. החיסכון הינו נזיל וניתן למשוך אותו בכל שלב, וליהנות מדחיית התחשבנות המס על הרווחים עד למועד בו מבקשים למשוך אותם מהקופה. בכך מאפשרים לרווחים להצטבר מהר יותר, שכן הרווחים מושקעים במלואם מחדש לאורך כל תקופת החיסכון. מס רווחי הון בגובה 25% מהרווחים הריאליים ינוכה רק בעת משיכה מהקופה, במלואה או בחלקה, ולא במקרה של מעבר בין מסלולי השקעה או במעבר בין קופות גמל להשקעה של גופים שונים.

בנוסף, קופת גמל להשקעה מיטיבה במיוחד עם חוסכים אשר יוותרו על משיכת הכספים כסכום חד-פעמי ויעדיפו להשתמש בהם לצורך קבלת קצבת זקנה חודשית מגיל 60 ואילך. זאת מפני שלא יחושב ולא יוטל מס רווחי הון על הרווחים שנצברו במסגרת ההשקעה בקופה, ובנוסף הקצבה עצמה תהיה הכנסה פטורה ממס. בחיסכון על פני עשרות שנים, הטבה זו עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף מעבר לכך.

עם זאת, גמל להשקעה אינה “הפנסיה החדשה” – היא לא יודעת לקבל הפקדות מעבר לתקרה שנתית, היא לא מתאימה להפרשות היישר מתלוש המשכורת והיא גם לא יודעת להעניק הטבות מס בגין ההפקדה, בניגוד למשל לקופת גמל לחיסכון או לקרן פנסיה. בעקבות כך, קופת גמל להשקעה אינה מהווה תחליף למוצרי החיסכון הוותיקים, וחשוב לשלב אותה לצדם על מנת ליהנות מהיתרונות שגם להם יש להציע ומתיק נכסים מגוון.

שילוב קופת גמל להשקעה עם מוצרי חיסכון אחרים

בעוד שקופת גמל להשקעה היא פתרון פנטסטי לניהול הכסף הפנוי לטווחי השקעה קצרים ובינוניים, בחשיבה לטווח הארוך כדאי לדאוג לכך שתהיה לכם לפחות תוכנית פנסיונית אחת, כגון קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל לחיסכון , המציעים לחוסך השכיר או העצמאי הטבות מס כנגד ההפקדות. בטווח הבינוני, רצוי לחסוך באמצעות קרן השתלמות, שהיא מוצר חיסכון שמלכתחילה נבנה על מנת לספק נזילות לכספים בתום 6 שנים מההפקדה הראשונה (או קודם לכן במקרה של השתלמות מקצועית או הגעה לגיל פרישה). קרן השתלמות יודעת לקבל הפקדות בפטור ממס רווחי הון עד תקרה נדיבה למדי, כך שכדאי לנצל את התקרה שלה. עבור העמית העצמאי זה לחלוטין לשיקול דעתו, בעוד שלעובדים שכירים גובה ההפקדות נגזר מהשכר שלהם ומרצונו של המעסיק (אם כי קיימים מספר ענפים במשק בהם יש חובת הפרשה לקרן השתלמות, כגון בניין ומלונאות).

השורה התחתונה

אנו מוקפים במגוון של מוצרי חיסכון ועל מנת למצות את הזכויות וההטבות הפוטנציאליות הגלומות בהם, חשוב להכיר אותם, על שלל יתרונותיהם וחסרונותיהם. הבחירה בין המוצרים היא לא רק על בסיס מידת הסיכון שגלומה במסלול ההשקעה אלא גם בטווח ההשקעה המבוקש ובייעוד הכספים – משיכה הונית או קצבה חודשית. על כן, אין מוצר אחד שמאפשר לענות על כל הצרכים הללו וחשוב שכל חוסך ישלב בין מספרי מוצרי חיסכון בתמהיל שמשרת את צרכיו האישיים.

 אין לראות במידע הנ״ל ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. מידע זה נכון למועד כתיבתו, והכל בכפוף להוראות הדין ותקנון הקופה.

בשיתוף תומר שלו - מנהל הידע המקצועי של חטיבת הלקוחות -מיטב