"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המחלץ הישראלי נזכר: "היינו בטראומה"

‭20‬ שנה לרעידה הקטלנית, שגבתה את חייהם של לפחות ‭ 17‬אלף בני אדם • דוד פרץ, אחד המחלצים, משחזר: "לקח לנו חצי שנה לחזור לתלם"

,עודכן
החילוץ הדרמטי // צילום: דובר צה"ל

"ההרס היה בלתי נתפס. תארו לעצמכם כביש של חמישה קילומטרים שבו אין בניין אחד שלם. מדיזנגוף ועד בת ים בלי בית אחד. הכל קבור, הרוס, צחנה נוראית. זה מה שראינו כשהגענו לפנות בוקר לטורקיה", משחזר דוד פרץ (‭62‬) את מה שהתרחש לפני ‭ 20‬ שנה בדיוק.

תיעוד נדיר: חילוץ פצוע מתוך הריסות בניין בטורקיה

בימים אלו מציינים בטורקיה שני עשורים לרעידת האדמה העצומה בצפון-מערב טורקיה, ב-‭17‬ באוגוסט ‭ .1999 ‬ האסון הכבד גבה את חייהם של לפחות ‭ 17‬ אלף איש (על פי הערכות אחרות, מספר ההרוגים גבוה בהרבה), והפך ‭ 600 ‬ אלף איש לחסרי בית ברגע. לאירוע הוזעקו אנשי יחידת החילוץ וההצלה הארצית (יחצ"א), שנתקלו לראשונה באירוע בסדר גודל כה משמעותי. "הגענו לשם בבוקר השני והתחלנו לעבוד. במשך שלושה ימים נתנו מענה וחילצנו אנשים, חילצנו פצועים וגופות, ובכל בוקר היה מגיע בחור ואומר שהוא מרגיש את אבא שלו מתחת לבניין שקרס. לא יכולנו לבוא, כי היה לנו סידור עבודה, אבל בבוקר הרביעי, אחרי שהוא הגיע שוב בארבע לפנות בוקר ואמר שלא יעזוב עד שנבוא, החלטנו להגיע למקום שבו הוא אמר שאבא שלו נמצא, והתחלנו לפנות את ההריסות".

דוד פרץ // צילום: דובר צה"ל
דוד פרץ // צילום: דובר צה"ל

במשך שבע שעות עבדו הכוחות, בתנאים קשים במיוחד. "הבניין היה בן ארבע קומות ונפל כמו מגדל קלפים. היו שם קירות שבקושי עמדו, וכל האזור היה עם ריח חריף של גז. לכן לא יכולנו לעבוד עם הכלים הכבדים אלא עם פטיש ומברג. מצאנו אותו לבסוף, הוא היה שלושה ימים כלוא מתחת לבניין בלי אוכל או מים". בתחילה, מספר דוד, שקלו הכוחות לקטוע את רגלו של הלכוד כדי להוציא אותו, אך הוא סירב בתוקף.

"לקחתי חבל, סובבתי כמה מגבות על הרגליים שלו ועברתי לצד השני. אמרתי למחלצים למשוך בלי הפסקה וכך הוצאנו אותו החוצה". במשך כמה שנים שמרו הצדדים על קשר, אך זה לבסוף התנתק. על פועלו באירוע זכה דוד לאות הוקרה. הכוחות שחזרו מטורקיה התמודדו עם קשיים נפשיים לא פשוטים. "היתה לי ולחלק מהחבר'ה טראומה. רק אחרי חצי שנה חזרתי לתלם, ובמשך חודשים היו לי ריחות וטעמים של דם. אם הייתי רוצה לשתות משהו, היה לו טעם של דם. הריחות רדפו אחרינו", הוא מספר בגילוי לב.

בגיל ‭ 62‬ דוד עדיין משרת ביחידה, שנותרה אינטימית ובעלת כוח אדם איכותי במיוחד. הוא פעל באסון ורסאי וברעידות אדמה ובאסונות ברחבי הגלובוס, ומבחינתו הוא מסוגל להמשיך ולתרום עוד שנים ארוכות. "אני אוהב לתרום ולעזור במקום שאחרים לא מסוגלים, להציל חיים", הוא מסכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר