אימון ראשון מסוגו התקיים השבוע בסימולטור הסייבר בבסיס גדעונים, בסמוך למחנה צריפין, שם התאמנו במשך 48 זה לצד זה חיילים מומחים בתחום הסייבר מצה"ל לצד מקביליהם בצבאות יוון וקפריסין, יוזמה של אגף התקשוב וההגנה בסב"ר. חרף המרחק הקטן יחסית בין המדינות, מדובר באימון הסייבר ההגנתי הראשון עם צבאות אלו, על מנת שאלו יוכלו לסייע ביום פקודה במידה שיתרחש משבר בתחום זה – ולהוביל שיתוף פעולה בינלאומי איתן יותר בין שלוש המדינות.
"יש לנו אחריות, כחלק מהמערכה הלאומית להגנה על הממד הסייברי, לייצר ארכיטקטורת הגנה מיטבית", מסביר סגן אלוף א', ראש ענף באגף התקשוב וההגנה בסב"ר. "בסופו של דבר, בניגוד לאיומים אחרים שעומדים בפני צה"ל, הסייבר לא יגיע בצורה ישירה, וב-99.9 אחוזים מהמקרים האיום יגיע דרך שרתים במדינות בכל העולם. לכן יש צורך ממשי של כל מי שעוסק בהגנה להכין שותפויות ליום גשום כדי לבלום איום על מדינת ישראל".
הקשרים בין צה"ל וצבאות יוון וקפריסין חזקים יחסית, וכבר לפני שנתיים נעשו ניסיון לבצע אימון דומה, אך מגפת הקורונה גרמה להקפאת התכנונים. כעת, התייצבו יחד 30 חיילים משלוש הצבאות ויחד הם התאמנו במשך 48 שעות על מגוון תרחישים. "המטרה הייתה לתת להם לחוש את המרחב ברשת ולאחר מכן להגביר את הקצב של התרגילים המשותפים. אירוע כזה מייצר לנו שותפות אסטרטגית וכל צד מבין את הצד השני, דבר שקריטי באירוע עתידי. יש את האמרה המוכרת 'האדם שבטנק ינצח'. ובכן, צריך גם אדם מאחורי הטכנולוגיה", אומר סא"ל א'.
יום פקודה, אומר סא"ל א', אינו דווקא קרייסס בקנה מידה עצום, אלא גם אירוע כמו שהתרחש בבית החולים הלל יפה, בפריצה למחשבי בית החולים וההשבתה שלהם. "בניגוד לעולם הפיזי והתמרון הקרקעי, אצלנו כל יום הוא יום פקודה כי כל יום יש חיכוך. האם יש אפשרות שמחר בבוקר אשתמש בקשרים שיצרתי עכשיו כדי לפתור בעיה בישראל? התשובה היא חד משמעית כן. אם יהיה אירוע הלל יפה 2, ויבינו שהשרת יושב במדינה X, השאיפה שלנו היא שתהיה לנו שפה משותפת איתם. אנחנו יוצרים קשר אסטרטגי ומחויבות משני הצדדים. אתה רוצה שבאירוע הבא יהיו לך אנשים וכלים שבעזרתם תוכל לפתור בעיה בזמן אמת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו