מוטב מאוחר: הלוחמים ערכו בר מצווה לחברם על גבול עזה

לפני שמונה חודשים, בזמן שהיו בפעילות מבצעית באזור רמת הגולן, סיפר לוחם הנח"ל דביר שכטר לבן שיחו כי לא עלה לתורה כאשר הגיע לגיל בר מצווה.

חברו החליט להרים את הכפפה ולאחר הכנות ודחיות שונות, בין השאר בעקבות המבצע ברצועת עזה, חבריו לפלוגת מסייעת גדוד 931 חגגו לו אתמול (ראשון) בר מצווה בבית הכנסת של המוצב שבו הם משרתים, כאשר גם מקומם של הסוכריות לא נפקד מהאירוע שנחגג באיחור של קרוב ל-7 שנים.

"היינו הרבה זמן בשטח בלי פלאפונים אז התחלנו לדבר", נזכר דביר מקיבוץ נען באותה שיחה שניהל עם חברו, "סיפרתי לו שלא עשיתי בר מצווה מכיוון שלא כולם בקיבוץ נהגו לציין את האירוע באמצעות הסממנים הדתיים המסורתיים". חברו הסביר לו שאם הוא מעוניין ניתן לערוך את האירוע במסגרת הצבא וכשדביר הסכים הוא פנה לרב החטיבה.

"הרב פנה אליי עם הסיפור של דביר והרעיון שעלה בקרב החברים שלו לפלוגה והוקסמתי", מספר מפקד הפלוגה סרן ניב כהן. "אני כן חגגתי בר מצווה ולכן מתוך הבנה שזה יכול להיות אירוע של פעם בחיים ומתוך רצון לסייע לאחד הלוחמים, כי מלבד להילחם ולהגן על המדינה זה התפקיד שלנו, החלטנו להסתער על העניין".

שכטר החל ללמוד להניח תפילין, למד את חלקי התפילה השונים וגם את ברכות העלייה לתורה עד למועד האירוע שצוין במוצב מארס בחטיבה דרומית שבעוטף עזה. "היה שמח", הוא אומר וכהן מוסיף, "ברור שגם זרקנו עליו סוכריות". בנוסף חשוב לו לציין כי השיח הקרבי בנושאי דת לא חדר לתוך הפלוגה שעליה הוא מפקד, "אצלנו אין מחלוקות בכלל. זה לא משנה אם אתה דתי, חילוני או דרוזי. כולם פה מאוחדים אחד בשביל השני. חיילים שבחברה הישראלית יכולים להיחשב לשני קצוות הופכים כאן לחברים הכי טובים".

דביר מצדו מוסיף כי התגובות שקיבל מהחברים בקיבוץ ובני משפחתו היו חיוביות, "הם קיבלו את זה ברוח טובה ואיחלו לי מזל טוב. להורים שלי לא היה אכפת שאחגוג בר מצווה מסורתית, אני זה שלא רציתי בזמנו לחגוג אבל אחרי שהכרתי אנשים מרקעים שונים ולמדתי קצת על הנושא, החלטתי שזה חשוב לי ושאני גם רוצה לעבור את זה".