עד הרגע האחרון: מסירות הנפש שלהם – צוואת החיים שלנו
16 גיבורים, מלאי זיו עלומים, יפים, צעירים וחולמים, נפלו בעזה במלחמת האין-ברירה שנכפתה עלינו • הרוך, החמלה והאהבה שקורנים מהלוחמים שאיבדנו עומדים בניגוד מוחלט לאכזריות אויבנו
, עודכן
0השמעה
 |  |
המכתב האחרון ששלח פדיה מרק למשפחתו, כשלא הגיע ללוויית בן דודו. התמונה האחרונה שהעלה לאינסטגרם לביא ליפשיץ, הצלם המחונן. ההודעה האחרונה שכתב רועי דאוי בווטסאפ לעצמו, אם חלילה. החיבוק האחרון בפתח הדלת. הצילום הקבוצתי האחרון.
״נמשיך את המשימה שלך כדי לכלות ולמחוק את הרוע הזה מהעולם״: הלוויתו של פדיה מרק בהר המנוחות //צילום: יוני ריקנר
כולם מקבלים לפתע משמעות אחרת והופכים לצוואת חיים. אלה הם הסימנים האחרונים שהותירו הראשונים - הראשונים להתייצב למערכה במסירות נפש. 16 גיבורים, מלאי זיו עלומים, יפים, צעירים וחולמים, נפלו בעזה במלחמת האין־ברירה שנכפתה עלינו.
בשבועות האחרונים שמענו מאות סיפורים על גיבורים שנקלעו לאש ושילמו בחייהם כדי להציל אחרים. אבל גבורתם של הלוחמים בתוך הגיהינום של עזה עזה במיוחד. הם לא נקלעו במקרה לאירוע. הם לא נכנסו לקרב בלי לדעת מה מחכה להם. הם נכנסו לתוך האש בידיעה ברורה שהתופת תגבה קורבנות. כל אחד מהם אמר בלי היסוס: "הנני".
מאחורי הראשונים להתייצב עומדות משפחות גיבורות. הורים שכמו אברהם אבינו נקראו לעקוד את בנם, אך לא שלחו ידם למאכלת. מאחורי הגיבורים עומדת קהילה מגויסת, תומכת ונחושה. מאחורי האריות עומד עם שלם. עם שמבין שאיום ונורא לאבד חיילים בקרב, אבל איום ונורא מזה - שתינוקות וקשישים נשחטים במיטתם. הלקח הנורא הזה, שלמדנו על בשרנו באופן מזוויע ב־7 באוקטובר, הוא־הוא הנותן ללוחמינו את עוז הרוח. ועם הרוח הזו ננצח.
האהבה לא נגדעה
כל אחד מהנופלים הוא עולם ומלואו, אך לי באופן אישי הייתה היכרות רק עם מפקד הכוח, פדיה מרק, שסיפור חייו הטרגי מגלם את אותה הרוח. ראיינתי אותו כשהיה בן 15, עת ניצל מפיגוע שבו נרצח אביו. פגשתי נער מופנם שהשמיים נפלו עליו. הילד שחווה באופן האכזרי ביותר את חוסר האונים של התום מול הרוע צמח לגבר לוחם.
בראיון ל"מעריב" לפני שנה הסביר זאת במילים פשוטות: "תמיד חינכו אותנו ללכת לשירות קרבי בצה"ל, אבל אחרי הפיגוע הרצחני הרגשתי שאני מבין כמה זה חשוב". פדיה נלחם כדי שלא יהיו לעולם עוד ילדים כמוהו. וכמו שאחותו שירה אמרה עליו - למרות הסבל שעבר הוא נלחם מאהבה ולא משנאה.
הרוך, החמלה והאהבה שקורנים מהלוחמים שאיבדנו עומדים בניגוד מוחלט לאכזריות אויבנו. הם מוּנעים מאש שנאה, כעולה מחקירת שב"כ שבה המרצחים מספרים בקור רוח משועשע כיצד ירו למוות בפעוטות.
חיילינו הטהורים מונעים מאהבה עצומה שלא נגדעה עם מותם. נאסוף את הסימנים האחרונים שהשאירו לנו הראשונים ונבנה מהם חיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו