רק עשרה אחוזים מהמלש"בים החרדים מתגייסים - כך עלה בדיון שנערך בכנסת בחודש מאי האחרון, שעסק בממדי הגיוס בקרב האוכלוסייה החרדית. ברקע נתונים אלה, ולאור הגידול הדמוגרפי הצפוי של אותן קבוצות, מתרחשת בשנים האחרונות ירידה במוטיבציה לשירות קרבי גם באוכלוסייה הכללית, ורבים חוששים משחיקת הרעיון של צבא העם.
למרות התחושות הקשות, המפלגות החרדיות ממשיכות לדרוש פטור גורף מגיוס לצה"ל ולא מוכנות לפשרות בנושא. מעבר לכך, חברי הכנסת שלהם דוחפים לחקיקת פסקת התגברות כך שהכנסת תוכל לבטל את החלטת בג"ץ בנושא. צעדים אלה, יחד עם גל המחאות נגד הרפורמה במערכת המשפט, מביאים את החברה לסף התנגשות.
"פערים באמונה"
"מרגיז אותי לשמוע את ראשי המפלגות החרדיות מדברים על פטור גורף מגיוס", משתף דניאל בראודה, מלש"ב מבאר שבע. "אני לא רואה סתירה בין צבא ליהדות ודת. לא הגיוני שרק אנחנו, החילונים, נושאים בנטל הגיוס - זה לא הוגן.
"גם ההצהרה של החרדים שלא יעשו שירות לאומי לטובת החברה מוגזמת - אני מצפה לראות יותר ייצוג למגזר החרדי. מה שקורה כיום זה לא פרופורציונלי. יש פה עניין של פער באמונה. חרדים רבים מאמינים שהם תורמים את חלקם בכך שהם לומדים תורה, אבל לדעתי אי אפשר להשוות בין מה שעושה לוחם חי"ר במשך שלוש שנים לבין לשבת וללמוד תורה במזגן".
החלקים בציבור שמתגייס לצה"ל, וגם אלה שמשרתים במילואים, מרגישים מנוצלים. עבור רבים מהם, בציבור החילוני והדתי־לאומי, שורת המהלכים המקודמת לאחרונה מרגישה כדחיקה שלהם לתחתית סדר העדיפויות הלאומי. כך, למשל, בהטבות לרכישת דירה ש"הותאמה" לציבור החרדי (דירות זולות שנמצאות בעיקר ביישובים חרדיים), וגם בהצעת החוק שמטרתה להשוות את לימודי התורה לשירות צבאי.
שר הביטחון גלנט ללוחמי מילואים: "אהיה מוכן לסכן חיילים רק כאשר המטרה ראויה" // צילום: שחר יורמן
מנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה שהאוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ־1.28 מיליון נפש ומהווה 13.3% מהאוכלוסייה הישראלית. מתוכם 60% צעירים מתחת לגיל 20 (לעומת 31% באוכלוסייה הכללית). לפי התחזיות, עד שנת 2030 האוכלוסייה החרדית תהווה 16% מכלל החברה הישראלית. לאור מגמה זאת, ובהתחשב בעובדה שמרבית הצעירים החרדים אינם מתגייסים לצה"ל - יש מי שחוששים.
"שיבינו את ההשלכות"
איתן שטננברג, בן 17 מנתניה ששואף לשרת בתפקיד משמעותי, מספר על הקשיים לקבל את הדרישה החרדית והכעס שהדבר מעורר בו: "בתור מי שעומד להיות לוחם בקרוב ועושה מאמץ רב להגיע לשירות משמעותי אני מזועזע מהרצון של אוכלוסייה שלמה לא להשתתף בנטל ולנסות לקבע את זה באופן גורף גם לעתיד.
"קשה להבין מבחינה ערכית איך זה מוסרי לאפשר אפליה ברמת סיכון עצמי כזו שכרוכה גם בחרדה גדולה של ההורים והמשפחה, בזמן שאוכלוסייה שלמה מתנערת מכל אחריות. אני רואה בזה חילול הדת ופספוס של הזדמנות להתקרבות. אני מתכנן בעתיד ללמוד רפואה ולא יכול להסכים לטענה שלימודים מצדיקים הימנעות משירות. שיביאו בחשבון שזה גורם לפילוג, לתחושת ניצול ולירידה במוטיבציה לשרת".
מנגד, הנערים החרדים שאיתם שוחחנו שיתפו בתחושת השליחות שמעניקים להם לימודי התורה וחוששים שהשירות הצבאי יוביל לפגיעה מהותית באורח החיים שלהם.
"כבן ישיבה לא אוכל להתגייס. מלחמה וכיבוש שייכים לישות הציונית, וזה לא בדיוק כוס הקפה שלי. מבחינתי אני עדיין בגלות", משתף אליעזר רביץ, תלמיד ישיבה בן 18 מירושלים. "כל עוד ניתן ללמוד תורה על פי החוק - זה מה שאעשה. אתחמק מכל שירות צבאי, כמו בחו"ל, כמו בגלות. בנוסף, העובדה שגם בציבור הכללי לא כולם מתגייסים מעניקה לגיטימציה להחלטה שלי ללמוד תורה. מדוע רק לימוד התורה שלי הוא זה שעומד בכל פעם תחת זכוכית מגדלת?".
למשה רבינוביץ', בן 20 מבני ברק, חשוב להבהיר שאם לא היה עסוק בלימוד תורה - היה מתגייס. "לא לוקחים כמובן מאליו את הקזת הדם של החיים. ההערכה שלי לצה"ל ולחיילים רבה, ויש הסכמה רחבה בקרבנו שאם לא היינו לומדים אז וודאי שהיינו מתגייסים", הוא טוען.
"עם זאת, מנקודת המבט שלנו יחידה של בחורים שיושבים ולומדים חשובה לא פחות מיחידות אחרות. אם זו היתה אמונה שרק אנחנו מאמינים בה היינו מכופפים את הראש, אבל מכיוון שהציבור המסורתי בישראל גם כן שותף לאמונה הזו, זכותו של הכלל להחליט שהוא מחלק תפקידים - חלק לתפעול המערך הצבאי במובן הפיזי וחלק מאחורי הקלעים, גם כלומדי תורה. מעבר לכך, יש צביעות של אנשים מסוימים שמצד אחד צועקים לבחורי ישיבות 'משתמטים', ומצד שני לא נותנים להם את האופציה להשתלב בצה"ל".
"שיקולים צרים"
מעבר לכך, משיחה עם חיים רוזנברג, בן 16 ממודיעין עילית, עולה גם חוסר אמון מהותי בממסד הצבאי. "אני חושב שגם הנח"ל החרדי לא שונה מהצבא הרגיל, אם נסתכל על מי שיוצא משם. בסוף מטרת הצבא לייצר כור היתוך לנוער. מה הזכות והחוצפה לקחת אנשים שמאמינים ומחונכים על מסורת בת אלפי שנים ולבוא אליהם בטענות שהם לא לוקחים בו חלק?" הוא תוהה.
"בנוסף, לפי התורה כל החלטה שקשורה לפיקוח נפש צריכה הכרעה הלכתית. בצבא כיום החלטות מתקבלות מתוך שיקולים צרים תוך סיכון ואיבוד חיים במודע על ידי אנשים שלא היית מלווה להם 100 שקלים. מי שעבורו אנשים אלו מהווים נורמה מוסרית ואנושית - מוזמן למסור את חייו בידיהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו