למרות משבר כוח האדם החמור בצה"ל, והמחסור בקצינים בדרגות סרן ורב־סרן, צה"ל נדרש "לפטר" עשרות קצינים שאין מי שיחליף אותם בתפקידם. זאת בשל סיכום עם האוצר שנכנס לתוקף בשנת 2016. על פי המודל, משרתי הקבע בצבא עוברים שני שערים ארגוניים לפני שניתנת להם קביעות שבקצה שלה פרישה עם פנסיית גישור.
השער הראשון הוא סביב גיל 28, והשני סביב גיל 35. בכל שער ארגוני מתבצעת הערכה לגבי המשרת, ומתקבלת החלטה אם להשאירו בקבע לשלב הבא, או להיפרד ממנו. איש קבע שמגיע לשער הארגוני השני, סביב גיל 35, והוא לא בדרגת סא"ל ומעלה, או שלא קיבל תקן של רב־סרן מקצועי, נדרש לעזוב את הצבא, כלומר - הצבא מפטר אותו דה־פקטו.
אלא שצה״ל נדרש להיפרד מאותם קצינים למרות שאין לו קצינים אחרים שימלאו את מקומם בשל עזיבה המונית של קצינים בשנים האחרונות.
"תהליך החקיקה ימית חורבן על כולנו": 10,000 אנשי מילואים מצטרפים הודיעו על הפסקת התייצבות \\ שמואל בוכריס
במסגרת הסיכום בין האוצר לצה"ל הוסכם על כ-900 תקנים של רס"נים מקצועיים, והאוצר לא נענה לבקשת הצבא להגדיל את מספר התקנים בכ־350 נוספים. כתוצאה מהמחסור בתקנים, יש בצבא תפקידים נדרשים שאינם מאוישים, או שהם מאוישים בידי קצינים צעירים וחסרי ניסיון.
נזכיר כי צה"ל נמצא כעת באחד ממשברי כוח האדם הגדולים ביותר בתולדותיו, ובשנתיים האחרונות הוא מתמודד עם עזיבה יזומה של מאות קצינים שהצבא היה מעוניין שיישארו בשורותיו. בפברואר האחרון חשפנו ב"ישראל היום" כי 613 קצינים בדרגת רס"ן עזבו את צה"ל מיוזמתם בשנת 2022 - עלייה של כ־70% בהשוואה ל־2020.
מנתונים חדשים שהגיעו לידי "ישראל היום" עולה כי למרות השסעים בחברה הישראלית, במחצית הראשונה של 2023 נרשמה ירידה קלה מאוד במספר הקצינים שעזבו את הצבא מיוזמתם בהשוואה ל־2022: אם בחציון הראשון של 2022 עזבו את צה"ל מרצונם 217 קצינים בדרגת רס"ן, הרי שבמחצית הראשונה של השנה הנוכחית עזבו את הצבא "רק" 180 קצינים בדרגה זו. מסורתית, רוב הקצינים עוזבים במחצית השנייה של השנה.
הרמטכ"ל עונה לקריאות לסרבנות: "להתמקד במשימת הביטחון ובלכידות \ דובר צה"ל
על פי התחזיות המעודכנות באגף כוח האדם בצה"ל, עד סוף השנה יעזבו מרצונם כ־540 קצינים בדרגת רס"ן. אלא שמדובר בתחזיות שנכתבו עוד לפני שהחוק לביטול עילת הסבירות עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וטרם הצהרות אלפי המילואימניקים כי אין בכוונתם עוד להתייצב לשירות.
נוכח המצב, בצה"ל חוששים כי עזיבת אנשי הקבע תחמיר. סביר להניח שאנשי הקבע לא ייצאו בהצהרות, אלא פשוט לא יאריכו את חתימתם להמשך השירות. חשוב לומר: כאשר קצינים בדרגות סרן או רב-סרן עוזבים את הצבא במספרים גדולים, הצבא נשאר עם תפקידים לא מאוישים, או מאוישים בקצינים צעירים יותר, חסרי ניסיון, שאך זה סיימו קורס קצינים. הסכנה הגדולה בכך היא שלאורך זמן, צה״ל יהפוך לצבא בינוני.
כאמור, גם ללא קשר לצעדי הממשלה בתחום הרפורמה המשפטית, משבר כוח האדם חמור ואנשי הקבע לא רוצים להישאר במערכת נוכח המשכורות הנמוכות ביחס לשעות העבודה הלא נגמרות, האווירה המתלהמת כלפיהם בציבור, חוסר היכולת שלהם לנהל חיי משפחה סבירים והעובדה שהצבא יכול פשוט שלא להאריך את שירותם אם לא יעברו את השערים הארגוניים.
לעזיבה תרם מאוד גם המעבר ממודל פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, שאולי מצמצם את עלות הפנסיה של אנשי הקבע, אך גם מקטין את המושקעות שלהם במערכת.
בשנה האחרונה נקט צה"ל לא מעט צעדים כדי לבלום את המגמה, ובין היתר חולקו למשרתים מענקים והם נשלחו לפעילויות חינוך והסברה. ובכל זאת, גם כאשר יש מחסור חמור בקצינים, ויש כאלו שמוכנים ואף רוצים להישאר במערכת, הביורוקרטיה מנצחת את כולם.
אתמול קיים פורום מטכ״ל בראשות הרמטכ"ל יום עיון מיוחד שעסק בבעיית כוח האדם בצבא. הרמטכ״ל הגדיר את הסוגיה כראשונה במעלה לטיפול בתוכנית הרב שנתית החדשה שלו, ״מעלות״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו